4 תשובות
תנסי להיות פתוחה
זוט עני כאשר ניסיתי להיות בצופים ובמשצים ופשוט לא הצלחתי להדריך
לא לחשוב על מה יקרה בעוד דקה,
להגיד לעצמך כל הזמן "למה לא"
להגיד לעצמך כל הזמן "למה לא"
הרבה פעמים אנחנו מונעים מעצמנו תכונות כמו אלה שציינת מפחד שיצחקו עלינו, שנעשה מעצמנו בושות, שאנשים ירכלו ושיפטו אותנו. זה בכלל לא פשוט להיות הבן אדם שתיארת בשאלה. זה דורש המון אומץ!
לדעתי, הסוד והמפתח בניגוד למה שהרוב יגידו הוא פגיעות (vulnerbalitiy) ואומץ.
מה הכוונה בפגיעות? לאפשר לעצמך להיות מי שאתה גם אם יצחקו עלייך, וגם אם ירדו עלייך, וגם אם יפגעו בך מילולית. בעצם להוריד את השריון והחומות, ולהיות חשופה. היום מקדמים לא לסמוך על אף אחד, לא לחשוף יותר מדי מעצמך שלא תיפגעי.. אבל אני מציע ההפך. תאפשר לעצמך להיפגע! ולמה?
כי הדרך הזו תאפשר לך להיות מי שאת באמת, לחייך באמת, למשוך אלייך אהבה וחיבור הדדי באמת, לצחוק באמת, להיות חופשייה! הרי את לא צריכה לעמוד בציפיות של אף אחד כשאת עצמך נכון? כשאין שריון וחומה כבדה, את קלילה, את פשוט מי שנועדת להיות וזה בפני עצמו סיבה מדהימה לחייך.
זה בעצם דורש המון תרגול ואומץ. המטרה היא לסמוך על עצמך שתוכלי להתמודד עם השיפוטיות שיש לאנשים בימינו. גם כששפטו אותך ותעלבי ואולי אפילו תבכי (זה יקרה בוודאות..), כל עוד את סומכת על עצמך שאת תקומי ותמשיכי הלאה את תוכלי להיות האדם שאת שואפת להיות ושום דבר לא יעצור אותך.
מהניסיון האישי שלי:
אני תמיד חלמתי לצאת מהארון בביטחון, להיות מוצהר וגאה. במקום מסוים כשאני הייתי בארון גם חסמתי את עצמי מלהיות מי שאני באמת, ואני טיפוס מאוד חברותי ואנרגטי אבל תמיד החבאתי את זה שלא יחשבו שאני הומו. מאז שבחרתי להיות פגיע והורדתי את החומות שלי, והתחלתי לסמוך על עצמי שאני אוכל להתמודד עם הכל, יצאתי מהארון בצעדים קטנים, התחלתי להיות יותר כנה, יותר אמיתי, יותר אותנטי, יותר מי שאני. כל מערכת יחסים שהייתה לי התעמקה יותר, כי כשאני הייתי הראשון להיות פתוח עם בן אדם אחר, הוא נפתח בחזרה אלי. והערך העצמי שלי עלה! והיום? אני יוצא מהארון בדרכים יצירתיות, לומר שלא בכיתי ושלא נעלבתי? נעלבתי ובכיתי המון. אבל קמתי והמשכתי.
זו לא דרך שכל אחד מסוגל או יבחר ללכת בה, אבל לדעתי זה המפתח לאפשר לעצמנו להיות מי שאנחנו באמת שואפים להיות.
בהצלחה! (:
לדעתי, הסוד והמפתח בניגוד למה שהרוב יגידו הוא פגיעות (vulnerbalitiy) ואומץ.
מה הכוונה בפגיעות? לאפשר לעצמך להיות מי שאתה גם אם יצחקו עלייך, וגם אם ירדו עלייך, וגם אם יפגעו בך מילולית. בעצם להוריד את השריון והחומות, ולהיות חשופה. היום מקדמים לא לסמוך על אף אחד, לא לחשוף יותר מדי מעצמך שלא תיפגעי.. אבל אני מציע ההפך. תאפשר לעצמך להיפגע! ולמה?
כי הדרך הזו תאפשר לך להיות מי שאת באמת, לחייך באמת, למשוך אלייך אהבה וחיבור הדדי באמת, לצחוק באמת, להיות חופשייה! הרי את לא צריכה לעמוד בציפיות של אף אחד כשאת עצמך נכון? כשאין שריון וחומה כבדה, את קלילה, את פשוט מי שנועדת להיות וזה בפני עצמו סיבה מדהימה לחייך.
זה בעצם דורש המון תרגול ואומץ. המטרה היא לסמוך על עצמך שתוכלי להתמודד עם השיפוטיות שיש לאנשים בימינו. גם כששפטו אותך ותעלבי ואולי אפילו תבכי (זה יקרה בוודאות..), כל עוד את סומכת על עצמך שאת תקומי ותמשיכי הלאה את תוכלי להיות האדם שאת שואפת להיות ושום דבר לא יעצור אותך.
מהניסיון האישי שלי:
אני תמיד חלמתי לצאת מהארון בביטחון, להיות מוצהר וגאה. במקום מסוים כשאני הייתי בארון גם חסמתי את עצמי מלהיות מי שאני באמת, ואני טיפוס מאוד חברותי ואנרגטי אבל תמיד החבאתי את זה שלא יחשבו שאני הומו. מאז שבחרתי להיות פגיע והורדתי את החומות שלי, והתחלתי לסמוך על עצמי שאני אוכל להתמודד עם הכל, יצאתי מהארון בצעדים קטנים, התחלתי להיות יותר כנה, יותר אמיתי, יותר אותנטי, יותר מי שאני. כל מערכת יחסים שהייתה לי התעמקה יותר, כי כשאני הייתי הראשון להיות פתוח עם בן אדם אחר, הוא נפתח בחזרה אלי. והערך העצמי שלי עלה! והיום? אני יוצא מהארון בדרכים יצירתיות, לומר שלא בכיתי ושלא נעלבתי? נעלבתי ובכיתי המון. אבל קמתי והמשכתי.
זו לא דרך שכל אחד מסוגל או יבחר ללכת בה, אבל לדעתי זה המפתח לאפשר לעצמנו להיות מי שאנחנו באמת שואפים להיות.
בהצלחה! (: