לכאלה שכותבים סיפורי רומנטיקה

וואו איזה שאלה חזקה
אני חושבת שגם וגם בהתחלה באמת זה מה שאני רוצה בבן זוגי העתידי אבל לאחר מכן זה כבר לא, כאילו הדמות מקבלת אופי משלה וזה כבר זורם לי בטבעי..

אני חושבת שזה מיינדסט לא נכון. במקרה הזה, הדמויות בסיפורים השונים יהיו מלבניות ומשעממות. חשוב לכתוב סיפור בסופו של דבר, ולכל סיפור יש קונפליקט מסוים, והדמויות בנויות כדי להתעסק עם הקונפליקט המסוים הזה. אם כל פעם הדמויות יהיו אותו דבר, זה יצא פשוט מוזר ולא הגיוני.
בכל מקרה אני משתדלת לכתוב מושאי אהבה שמותאמים לדמות שמסיימת איתם, אז אלה לא בהכרח אנשים שאני הייתי רוצה להיות איתם - אבל הדמות הראשית לפי האישיות שלה, לפי איך שהיא בנויה, לפי מה שהיא צריכה. למשל יש דמות עם דאדי אישיוז אז תתני לה להיות בת זוג של אדם שיש לו אישיות של אבא. יש דמות מלבנית ומשעממת אז אפשר לתת לה להיות עם מישהו שמאיר את החיים שלה, או מישהו שגורם לה להרגיש משוחררת ובסדר עם מי שהיא. זה משתנה לפי הסיפור והדמויות שבו.

תאמת, אני משכתבת הכל בראש ופורקת לדף,
על מישהו שעבר מלא בחיים שלו ששונא את כולם וחסר לו מישהי,
מישהי שתעזור לו ולנפש להירגע..
יש לי סיפור שקיצרתי לפרקים , אם תרצו לקרוא תגידו לי.

כשאני כותבת עלילה של רומנטיקה אני הולכת לפי הדמויות קודם, ולא לפי מערכת היחסים שלהן. בסופו של דבר, אם אני אכתוב לפי מה שאני רוצה הכל יצא אותו הדבר וזה יהיה משעמם, אבל בכל מושא אהבה כלשהו יש משהו שאישית הייתי יכולה להתחבר אליו. זה גם תלוי מה אני רוצה להביא במערכת היחסים הזאת. יש כאלה שנועדו מראש לא להצליח או שהן לא אמיתיות. כל אחת שונה. אני מחפשת משהו שיכול לחבר בניהם וכותבת תוך כדי. ברוב הפעמים אני לא מתכננת יותר מדי מראש ורוב הרעיונות באים תוך כדי הכתיבה.

אני כותבת גם וגם,
אני חושבת קודם על מה שאני רוצה שיהיה בגדול ואז משכתבת את זה על הדף.

בנוסף רוב העלילה עולה לראש תוך כדי שכותבים