למה אחותי תמיד מגעילה אליי?

אני תמיד מקשיבה לה, תמיד שם בשבילה, תמיד עוזרת לה במה שאני יכולה.. והיא שונאת אותי. הרבה פעמים כשאני באה אליה היא אומרת לי לעוף לה מהחדר, היא מעדיפה לדבר עם החבר הכי טוב שלה כל יום כל היום מאשר לדבר קצת איתי, כשנוח לה היא חופרת לי שעות על סיפורים שלה ועל כמה שהיא עצובה אבל אף פעם לא מקשיבה ולא מתייחסת לסיפורים שלי, כשאני באה לספר לה משהו היא תמיד קוטעת אותי ומתעצבנת.. לפני שנה הלכנו ביחד לריאיון בעבודה, היא התקבלה ואני לא והסתבר בסוף שלא קיבלו אותי כי אני אחותה ולא רצו אחים באותו סניף (והיא אמרה לי שזה מה שהמנהלים אמרו לה ושהם הציעו לי לעבוד בסניף אחר אבל זה רחוק לי), והיא אומרת לי עכשיו שלא התקבלתי כי לא רצו אותי ושזה לא אשמתה שאני לא מוצאת עבודה.. (סתם כדי לפגוע בי, לא באמת. המנהלים אמרו לה את זה רק אחרי חצי שנה של עבודה שהיא הלכה לקידום עבודה ואז המנהלת האזורית או משהו כזה שאלה אותה לגבי) בכללי התווכחנו כי היא עבדה עד עכשיו בעבודה שהתראיינו אליה ועכשיו החליטה להתפטר, יש איזה מתחם מחוץ לעיר שאני רציתי הרבה זמן ללכת לעבוד בו וחשבתי גם על כמה חנויות/ מסעדות כאופציות.. והסיבה היחידה שעדיין לא ביקשתי פרטים זה כי יש סגר וזה מחוץ לעיר ולא יכולתי להגיע, והמסעדות סגורות עכשיו.. והיא מכירה מישהי שעובדת שם אז היא ביקשה ממנה מספר של האחראית ואז שלחה לאחראית הודעה והאחראית אמרה שכרגע הם לא צריכים כי עדיין לא פתחו אבל כשהם יצטרכו הם ישר מכניסים.. וקיצר ביקשתי את המספר שלה והיא לא רצתה לתת לי אותו.. והיא אשכרה אומרת לי שבחיים לא עזרתי לה ושבקושי לעצמי אני יודעת לעזור ולמה לה לעזור לי.. והאף שלה ממש בעננים והיא חושבת שהיא מסדרת לי הכל ושגם את הריאיון היא סידרה לי אז והיא לא סידרה לי שום דבר, היא בטוחה שהיא מינימום איזה גנגסטרית עם פרוטקציות והיא לא מבינה שהיא סתם ילדה בת 17 חסרת חיים. וגם נמאס לי שאני כל הזמן נחמדה אליה. לא מגיע לה היחס שהיא מקבלת ממני, אבל אני לא אוהבת להיות רעה אליה :( זה מעליב אותי שהיא מתנהגת אליי ככה, אבל מעצבן מאוד איך שהיא מתפלצפת לכולם ובעיקר אליי, אף אחד לא מדבר אליי בצורה כזו מגעילה וזה עצוב שזה בא מאחותי.. היא באמת הבן אדם הכי אגואיסט שאני מכירה אחרי אבא שלי..מה לעשות? לדבר איתה לא יעזור כי היא פשוט כזאת..