20 תשובות
תנסי להקים אותה לתחיה(במידה וזה בדיוני)
איך קןראים לסיפור ??
אנונימית
אבל למה לעשות את זה
תקימי אותה לתחייה
תגרמי לדמות אחרת להתפתח בעקבות המוות של הדמות שהרגת
שואל השאלה:
זה כן בדיוני אבל אי אפשר להחזיר אותה לחיים היא כביכול בת תמותה ואני חייבת לעשות את זה זה משנה את כל העלילה
אנונימית
אם הכוונה שלך שנבקש לקרוא את מוזמנת לספר במקום להמציא סיפורים
אנונימי
טוב אז אל תהיי עצובה, אני בטוחה שאת תמיד בלב שלה
שואל השאלה:
אני לא ביקשתי מכם לקרוא אבל ביקשתי שתתעודדו אותי כי התחברתי אליה נפשית..
אנונימית
שמח לשמוע. תהרגי גם את חברה שלו שלא תחווה כאב נוסף. ערב טוב
אנונימי
אוח אתם כל כך לא מבינים!!
אתם כותבים בכלל סיפורים?
זה באמת כואב ואני בעצמי עשיתי משהו כזה והרגשתי ממש לא טוב, אז לקחתי ספר טוב (הארי פוטר וגביע האש!), קראתי, לקחתי השראה והתעודדתי!
"השראה היא המקום הכי טוב לשיפור הכתיבה"
זה תלוי אם המוות הזה היה חשוב לעלילה. אם את לא רצית להרוג אותה, יכולת לא לעשות את זה ולמצוא אפשרות אחרת. אם זה היה חשוב, אז אני מניחה שתצטרכי להתמודד עם זה. להחזיר לחיים דמות שמתה כשזה לא באמת חשוב לעלילה אלא כי את או הקוראים רוצים זה בין הדברים הגרועים שאפשר לעשות, כי את מסתמכת על הרצון שלך להוסיף דברים ולא על האם זה תורם לעלילה. אם את באמת מוצאת דרך להחזיר אותה או אפילו לעשות שרק חשבו שהיא מתה וזה באמת יעזור לעלילה, אז את יכולה לנסות את זה, אבל נסי לחשוב מה יעזור לסיפור לפני מה שאת מרגישה כלפי הדמות.
אני מזדהה מאוד, היו כמה מיתות מאוד אינטנסיביות שיצא לי לכתוב וזה תמיד טראומטי xd
הייתי אומרת שקודם כל צריך לקבל במקום מסוים שהדמות מתה, אבל תמיד אפשר להישען על שירים שמזכירים לך אותה, לקרוא דברים חיוביים וחמודים שישכיחו את זה ממך, או פשוט לכתוב קטע קצר חיובי או משהו. אישית לי ממש עוזר שילוב של הדברים האלה בנוסף ללכתוב על האבל של שאר הדמויות, כי אני חושבת שזה עוזר קצת להוציא את הרגשות שלי לגבי הדמות.
שואל השאלה:
הייתי חייבת להרוג אותה, זה משנה את העלילה לגמרי


ואנונימית כן זה בדיוק מה שיש שם יש שם עולם של רוחות והזיות בנוסף שאפשר לראות אצ המתים^
אנונימית
אם אפשר לראות את המתים אני מניחה שהיא יכולה לחזור בתור רוח, לא?
שואל השאלה:
כן, אבל לא בקטע טוב ורק ששני אנשים יכולים לראות אותה
אנונימית
וואי תקשיבי אני כל כך מבינה אותך, לא הרגתי דמות שאהבתי אבל הרגתי את אמא שלו, כשכתבתי את זה ליטרלי בכיתי ואז הרגשתי מטומטמת שאני גרמתי לעצמי לבכות (זה היה לפני יומיים חח)
מבינה אותך כל-כך
מתעודדים עם הזמן
אבל עכשיו עשית ספויילר לקונה + מעריצה מספר אחת העתידית שלך..
סתם חח אני חושבת שפשוט תנסי להמשיך ולהשלים עם זה... גם אני כותבת משהו ונאלצתי לעשות הרבה דברים בעלילה שביאסו אותי אבל התרכזתי בדמויות אחרות והמשכתי לכתוב ובהמשך כבר די התרגלתי לזה והשלמתי עם זה
שואל השאלה:
אמאלה אתם כאלה חמודים אני מוציאה אותו לאור אבל לא עכשיו
אנונימית