למה אנשים עושים כזה עניין ממצלמה בזום?

אני יכולה להבין רק את אלה שיש להם חרדה חברתית, למי שיש חרדה חברתית זה ממש קשה

יש כאלה שלא אוהבים לראות את עצמם במצלמה, זה לא אותו דבר וזה יותר קשה

בגלל שלא הולכים לבית ספר אז לא מתאפרים ולא משקיעים ואז יראו אותי שונה במצלמה חוץ מזה שהמצלמה גם לא מחמיאה

שואל השאלה:
בכל זאת לאף אחד לא אכפת איך אתם נראים באותו רגע כולם באותה סירה גם ככה
אולי רק אלה שממש מחפשים אנשים בכוח

יש אנשים שיש להם חרדות ממצלמה וזה לא כזה פשוט להבין שכל אחד מתעסק בשלו
כשהמצלמה מצלמת אותך את גם רואה איך את נראית בעיני אחרים וזה רק מעצים את תחושת החוסר ביטחון כשאת בבית ספר אין לך מסך קטן מול העיניים שמראה לך איך אחרים רואים אותך ואת לא צריכה לראות את עצמך אלא רק כשאת מסתכלת במראה בשירותים או משהו
וגם המצלמה מכוונת לתוך האזור הפרטי של התלמיד ולא כולם מרגישים בנוח.
צריך להבין שלא כולם סבבה וזורמים עם מה שיש בכזאת קלות יש כאלה שזה עניין קריטי עבורם.

זה יכול להסיח את הדעת, אנשים יסתכלו רק על עצמם ועל איך שהם נראים וישכחו מהשיעור ולא יקשיבו למורה.
ויש אנשים עם חרדות, חרדות ממצלמות וחרדות חברתיות.
יש אנשים שסתם לא יכולים עם מצלמה, חושבים על איך הם נראים או מה יגידו להם.
לכל אחד יש את הסיבות שלו.

בתור אחת שיש לה חרדה חברתית ובטחון עצמי מאוד נמוך זה כן קשה לי אני לא אנסה להסביר כי אתם אפילו לא תבינו אותי אז גם אין לי כוח לדבר על זה

יש לי חרדה חברתית ואני לא אוהבת שרואים אותי ככה, במיוחד המצלמה שהיא קצת מעוותת את הפנים, זה מוריד את הביטחון.

זה שונה מיוםיום פתאום אתה רןאה ומודע לכל מה שאתה עושה זה לא ככה ביוםיום ,לקח לי די הרבה זמן להתרגל לפתוח מצלמה בזום ולהתרגל לראות את עצמי ככה כל הזמן אז אני יכולה לגמרי להבין למה זה קשה