למה אין מספיק מודעות להפרעות אכילה

למה דווקא כן מדברים עלזנ לנו עושים הרצאות

שואל השאלה:
ברוב המקומות לא מדברים על זה

יש מודעות גבוהה

תכלס באמת עצוב, אם היו מעירים את כל הנושאים האלה בבתי הספר היה יכול להיות הרבה יותר פשוט

אני חושבת שזה פשוט נושא שהוא טריקי להעביר, אני יודעת שלי התחילו הפרעות אכילה אחרי שקראתי ספר על ילדה שיש לה הפרעות אכילה, לפעמים לדבר על זה יכול לעשות טריגר ראשוני, אני כן חושבת שאסור להסתיר את זה, וחשוב לדבר בכללי על בעיות נפשיות זה פשוט נושא שטריקי קצת לדבר עליו לדעתי..

כל מה שאומר שיש מודעות גבוהה רק אומר שאתם לא יודעים :)
זה כלכך עצוב, הייתי רוצה שהיו מסבירים בבתי ספר על הדברים האלו ושילדים לא יצטרכו לגלות דרך חוויה.

שואל השאלה:
^האמת צודקת אבל לא זה לא חייב להיות על ספציפית הפרעת אכילה
אפשר ללמד מגיל קטן על זה שכל אחד יפה בדרך שלו ודברים כאלה.
כשגדלים עם הערכים האלה יש הערכה עצמית גבוהה יחסית

שואל השאלה:
rinm^^
אין מספיק מודעות
לדוגמא יש הרבה אנשים שעדיין חושבים שהפרעת אכילה זה רזון קיצוני

נכון. גם לא כולם במשפחות שילדים שלהם עוברים את זה, לא מבינים כמה הנושא הזה טרגי, אני מכירה מישהי מפה שההורים שלה לא מבינים אותה ואת המצב שלה בגלל הפרעות אכילה שלה וחושבים שזה סתם משהו, כלומר ההורים שלה לא ממש מבינים שהיא סובלת מהפרעות אכילה ולא עוזרים לה, ומה שהם עושים לה זה רק לראות אותה הולכת ומקיאה.. צריך שגם הורים יהיו מעורבים בזה . לפחות שינסו לעזור ולתמוך בקטע טוב, שהורים ידעו על זה כמה שיותר, יעזרו ויבינו את חומרת המצב שילדים שלהם באים ואומרים להם, שיש להם הפרעות אכילה, אנורקיסה ,בולימיה, לרוע המזל יש כאלה שחושבים שזה סתם משהו או לא רציני או משהו כזה, זה כמעט גרוע כמו שחושבים שדיכאון זה כלום ולא מבינים כמה זה חמור. וזה מונע מילדים לקבל עזרה וגם להבין שהם לא לבד וכל זה. בלי תמיכה של הורים במצבים האלה, הילדים לבדם במצב הזה. ואין להם למי לפנות ולספר, כי ההורים חושבים שהפרעות אכילה זה כלום כמעט כמו שחושבים שדיכאון זה סתם סיפור ומה שגורם לילדים לוותר על בקשת עזרה מהורים שלהם ולהיות לבד בסיפור הזה. שיעלו גם המודעות עצמית להורים במשפחות שבאמת אכפת להם מילדים, שידברו על זה כמה שיותר, שיעשו הרצאות , סדנאות, סרטים וסדרות על זה, שיביאו אנשי מקצוע שמטפלים בנושא הזה, אנשים שיצאו מזה שיספרו ויגידו, גם שאולי שהורים יביאו גם את הילדים שלהם בזה . או כאלה שאין להם שיבינו במקרה אם יהיה .גם שיראו את הפרק הזה בכאן בסליחה על השאלה של הפרעות אכילה. ועוד דברים. שיעשו כנס על זה כמה פעמים ביום. וכל ההורים יבואו לשם וישמעו על זה מבנות שעברו את זה וגם בנים, על המחלה עצמה, על הפרעות אכילה, על הרגשות ותחושות, ופחדים, מה זה גורם ועושה, הדברים שאלה חיים עם זה, וכל הדברים שיש בזה. לפחות עם מצגת או סרטון, הצגות. אם כבר עושים מודעות למחלת סרטן ודברים אחרים כמו קבלת השונה וגייז וכל זה, שיגדלו את המודעות לכל הפרעות אכילה. שילדים שיש להן את זה או יהיה להם את זה בעתיד יכולו לקבל עזרה שזה יגיע ויקרה. אם זה יהיה ויעזור. אני לא יודעת, המצב שרוב הילדים במשפחות לא מקבלים עזרה מהורים או ממשפחות שלהם, כי הם לא תמיד מודעים לכמה שזה רע ונורא לעבור את זה והם בתוך זה לבדם, גם שלא תמיד אכפת להם או שיודעים איך לעזור או דברים כאלה

שואל השאלה:
כןן מסכימה כלכך

צריך לעשות משהו ..

שואל השאלה:
כן
הבעיה שאין לנו כזה כוח מול משרד החינוך ויהיו הרבה מתנגדים לזה

זה נוראי. יש ילדים שצריכים עזרה ממשפחות שלהם ואם תהיה לזה התנגדות, הם לא יקבלו את זה מספיק. גם ככה קשה להם לספר את זה למשפחות ומפחד של חוסר הבנה או תמיכה או עזרה או שפיטה מהם.

שואל השאלה:
כן כלכך
ואני ממש מזדהה עם זה
ואני רוצה להעלות את המודעות לנושא כי אני יודעת מחוויה אישית שלי איך זה
ואני רוצה למנוע מאחרים תהגיע למצב הזה

צריך נס ממש שזה יקרה, יש מספיק ילדים וילדות בגיל הזה שסובלים מהפרעות אכילה ממש שקשה להם לבקש עזרה וגם לרצות אותה..

שואל השאלה:
כן
גם מהצד של הילד עצמו זה קשה
כי קשה לבקש עזרה
וקשה לחשוב על "מה אני אהרוס עכשיו את המשפחה" או "ומה אם אני אהיה מאובחן בפרעה נפשית?!"

זה קשה.. אני עוד צריכה לעזור למישהי עם הפרעות אכילה, בולימיה, המשפחה שלה לא משהו ממש. היא גם לבדה בלי חברה טובה ואנשים טובים, מנסה למצוא אהבה וכל זה אבל לא מצליחה. היא עושה הכול באמת אבל משום מה זה קשה. היא הייתה במלא טיפולים. תכלס אם המשפחה שלה הייתה מבינה כמה זה רע ונוראי לסבול מזה וכמה הדבר הזה חמור וצריך טיפול והבנה , היה לה יותר קל לעבור את זה עם תמיכה מלאה של הורים ואח שלה , גם שאולי הטיפולים שלה יהיו טובים יותר אם היא גם תצליח לעזור לעצמה. הפרעות אכילה זה כזה מבאס. שאי אפשר לעזור למי שלא רוצה עזרה במצבים כאלה

שואל השאלה:
כן כלכך
אני נתקלת בכלכך הרבה אנשים בשבוע שצריכים עזרה
ואני מנסה לעזור כמה שאני יכולה אבל זה כואב שאי אפשר כלכך

אני לא יודעת ממש איך לעזור לה, למרות שהיא מנסה, כנראה שמשהו חוסם אותה, אני שונאת הפרעות אכילה, גם שיש קבוצות כאלה שמעודדות אנשים להיות בזה, היא סובלת מזה ממש ואנשים עוד מעודדים אחרים להיות במצב הרע הזה שנמשך הרבה זמן בשביל "לעזור " להם להרזות