28 תשובות
אולי את סובלת מדימוי עצמי נמוך וזה לא טוב, כי שמעתי שמי שלא אוהב את עצמו אז קשה לאחרים לאהוב אותו
שואל השאלה:
:[
:[
אנונימית
היה לך פעם זוגיות? בת כמה את
מלא חושבים את זה , גם אני...
שואל השאלה:
לא, לא היה לי חבר אף פעם ואני בת 18..
לא, לא היה לי חבר אף פעם ואני בת 18..
אנונימית
תראי, אם את רוצה שנגיד לך את יכולה לשלוח פה תמונה אבל זה יהיה קצת מוזר, מה שנוח לך...
אנונימי
ממש קשה להכיר זוגיות בדור שלנו כי הגברים מעדיפים תפרחות זה לא קשור למראה
גברים לא מעדיפים פרחות...
נסיכה, לפני שאת רוצה שאנשים אחרים יאהבו אותך, תלמדי לאהוב את עצמך,
את תראי איך פתאום הכל משתנה, תאהבי את עצמך, מה יש לך להפסיד?
את תראי איך פתאום הכל משתנה, תאהבי את עצמך, מה יש לך להפסיד?
יפות ומוכשרות זה בונוס. האופי הוא מה שחשוב ואני יכול לספר לך על עצמי שפעם לפני שהכרתי את חברה שלי חשבתי שהיא נראת רע ועכשיו כשאנחנו ביחד כל פעם שאני רואה אותה אני מחסיר פעימה ואני מאוד מאוד חושבת שהיא מושכת.. הכל בגלל האופי שלה יופי זה לא הכל בחיים ומתישהו גם הוא נרקב אבל אופי מדהים נשאר
אנונימי
היי שואלת השאלה, אני בטוחה שאת לא מכוערת.. ודווקא חושבת שאת יפה למרות שאני לא מכירה אותך. למה? כי כל אחד ואחת יפה בדרך שלו/ה, וכך גם את! ותני לי להגיד לך שאת יפה יותר ממה שאת חושבת. בגלל שאין לך ביטחון עצמי כמו שכתבת, את מורידה ממך ובכללי גם מסתכלת על הפחות טוב שבך במקום על הטוב, וגם מה שטוב את אולי רואה בצורה פחות טובה. ולמה? כנראה בגלל הביטחון העצמי הנמוך, והנטייה של חלקנו להוריד מעצמנו וכל זה.. אבל תנסי לעבוד על עצמך, תנסי להגיד לעצמך כל הזמן כמה שאת יפה ולהאמין בזה, כי את באמת ככה. תרימי את הביטחון העצמי שלך ותנסי לאהוב את עצמך, כי אני אומרת לך, את יפה כפי שאת. באמת. אני יודעת שאני לא מכירה אותך, אבל את באמת נשמעת מדהימה. וחוץ מזה, לא משנה גם איך את נראית מבחוץ, כשמישהו מתאהב באמת במישהי, הוא מתאהב בבפנים, לא בבחוץ. הבפנים והאופי שלך זה מה שמשנה, ויש משפט נכון שאומר שהיופי מבפנים מוקרן לבחוץ. אני מאמינה כי אם לא תצליחי עכשיו לעבוד על הביטחון העצמי והכל, את תצליחי בסופו של דבר, ואולי אפילו בעזרת המישהו שיאהב אותך. כי תביני, מי שיאהב אותך ירים אותך, יתן לך הרגשה טובה גם עם עצמך, והוא יאהב אותך ללא תנאים, אם ביטחון עצמי או בלי, וזה היופי באהבה :). אז תפסיקי לחשוב ככה כי אני בטוחה שאת מדהימה ושיהיה מי שיאהב אותך❤ :))
אנונימית
היי
אני בטוח שאת בן אדם פשוט מדהים!
אם את רוצה לדבר בפרטי אני פה בשבילך
אני בטוח שאת בן אדם פשוט מדהים!
אם את רוצה לדבר בפרטי אני פה בשבילך
תקשיבי, אני באותו מצב כמוך , ואני באמת אומרת לך יבוא מישהו יואהב אותך גם כשאת נראת כאילו רק קמת ויעריך אותך על פי האופי שלך אם גבר לא יסתכל לכיוון שלך הוא לא גבר הוא פחדן הוא בחורה עם טוטו את לא צריכה לשים על כאלה שלא שמים עלייך ברור??? את מושלמת איך שאת
מישהו יתאהב בך בגלל החוסר ביטחון ואז הוא יעלה לך את הביטחון ואתם תחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה
אם את צריכה לדבר ושאני יעלה לך קצת ביטחון ומצב רוח אני פה, yai_.8 זה האינסטגרם (שם מוזר זה עמוד כזה לדברים
אבל אני אוהבת אותך.
בערך אותו דבר רק שאף אחד לא התחיל איתי
תראי גם אני חשבתי את זה ועכשיו יותר אוהב את עצמי אם את תרצי תדברי איתי בפרטי
אף אחד לא מושלם. זה לפעמים קשה כשיש לך ביקורת חריפה כלפי עצמך. תמיד יש משהו שאני לא אוהבת בעצמי, אני אף פעם לא מרגישה 100% שלמה עם המראה שלי. ולי החמיאו פעם מלא על היופי ומגיל ההתבגרות כמעט ולא בכלל. הרבה זמן חשבתי שאף אחד לא יהיה בקטע שלי ולא אמצא מישהו וגם לא ממש התחילו איתי. אבל לאחרונה שיניתי מסגרת והכרתי יותר אנשים גם יותר בסגנון שלי ופתאום מלא התחילו איתי ואמרו לי שהם בקטע שלי וגיליתי שגם חלק ממי שהכרתי בעבר מסתבר שהיו מאוהבים בי כל הזמן וחששו להגיד אז.
נראה לי מה שהשתנה זה גם החברה שאני הקפתי את עצמי בה אבל גם בעיקר הביטחון שלי. פעם הייתי סגורה מאוד, לא מדברת עם אף אחד שלא מכירה, לא יוזמת, לא זורמת בשיחות. היה מאוד קשה להכיר אותי ולהתחבר אליי. עכשיו אני הרבה יותר פתוחה עם אנשים, נחמדה אליהם, מפתחת שיחות. ופתאום יוצא שכמעט כל בחור שפיתחתי שיחה רצינית איתו בקטע שלי.
אני לא נראית רע אבל לדעתי מראה זה לא הדבר הכי חשוב, זה בעיקר כמו שאמרו אופי, חיבור וביטחון כן עוזר. חוץ מזה תחשבי שזה בסדר שאת לא מושלמת כי גם הם לא מושלמים. חלק מהבחורים שהיו בקטע שלי, הם בחורים שקשה להם יותר עם בנות. לא כולם מציאה, אז זה בסדר אם את לא הכי מושלמת כי גם הם לא הכי מושלמים.
נראה לי מה שהשתנה זה גם החברה שאני הקפתי את עצמי בה אבל גם בעיקר הביטחון שלי. פעם הייתי סגורה מאוד, לא מדברת עם אף אחד שלא מכירה, לא יוזמת, לא זורמת בשיחות. היה מאוד קשה להכיר אותי ולהתחבר אליי. עכשיו אני הרבה יותר פתוחה עם אנשים, נחמדה אליהם, מפתחת שיחות. ופתאום יוצא שכמעט כל בחור שפיתחתי שיחה רצינית איתו בקטע שלי.
אני לא נראית רע אבל לדעתי מראה זה לא הדבר הכי חשוב, זה בעיקר כמו שאמרו אופי, חיבור וביטחון כן עוזר. חוץ מזה תחשבי שזה בסדר שאת לא מושלמת כי גם הם לא מושלמים. חלק מהבחורים שהיו בקטע שלי, הם בחורים שקשה להם יותר עם בנות. לא כולם מציאה, אז זה בסדר אם את לא הכי מושלמת כי גם הם לא הכי מושלמים.
אנונימית
שואל השאלה:
אני גם מאוד סגורה.... לא מדברת אף פעם, מפחדת להפתח לאנשים. לא יודעת אפילו למה. לא רק שאין לי ביטחון במראה שלי, אין לי גם ביטחון ביכולות שלי. אני מפחדת להגיד את דעתי, מפחדת לדבר. מעדיפה להשאר בשקט. ובצד. וככה גם היה בכל התקופה בתיכון. אולי גם בגלל זה בחיים לא יהיה לי מישהו... כל הקטע זה שאני באמת חושבת שמבחינת אופי, יש לי אופי מדהים.
אני נראת קשוחה מבחוץ, אבל הכי עדינה ורגישה שבעולם.
אני נראת לא חברותית, כשבתכלס ככ בא לי אנשים מסביבי.
אני נראת לא מצחיקה, משעממת.. אבל עובדה שעם המשפחה שלי (האנשים היחידים שאני מרגישה הכי בנוח להיות מי שאני איתם) , אני הכי מצחיקה וכייפית שבעולם. נמאס לי מהעובדה שהחוסר ביטחון עוצר אותי מהכל. מקשה עליי להתחבר לאנשים. הלוואי ואנשים היו באמת יודעים מי אני :[ הלוואי והייתי נותנת לאנשים להתקרב אליי ולהכיר את האופי שלי :[ סליחה אבל הייתי צריכה לפרוק...
בקיצור אנונימית, אמרת שנפתחת עם השנים. איך עשית את זה??
אני גם מאוד סגורה.... לא מדברת אף פעם, מפחדת להפתח לאנשים. לא יודעת אפילו למה. לא רק שאין לי ביטחון במראה שלי, אין לי גם ביטחון ביכולות שלי. אני מפחדת להגיד את דעתי, מפחדת לדבר. מעדיפה להשאר בשקט. ובצד. וככה גם היה בכל התקופה בתיכון. אולי גם בגלל זה בחיים לא יהיה לי מישהו... כל הקטע זה שאני באמת חושבת שמבחינת אופי, יש לי אופי מדהים.
אני נראת קשוחה מבחוץ, אבל הכי עדינה ורגישה שבעולם.
אני נראת לא חברותית, כשבתכלס ככ בא לי אנשים מסביבי.
אני נראת לא מצחיקה, משעממת.. אבל עובדה שעם המשפחה שלי (האנשים היחידים שאני מרגישה הכי בנוח להיות מי שאני איתם) , אני הכי מצחיקה וכייפית שבעולם. נמאס לי מהעובדה שהחוסר ביטחון עוצר אותי מהכל. מקשה עליי להתחבר לאנשים. הלוואי ואנשים היו באמת יודעים מי אני :[ הלוואי והייתי נותנת לאנשים להתקרב אליי ולהכיר את האופי שלי :[ סליחה אבל הייתי צריכה לפרוק...
בקיצור אנונימית, אמרת שנפתחת עם השנים. איך עשית את זה??
אנונימית
(אני אנונימית הראשונה)
תקשיבי, גם אני הייתי כמוך, וגם אני כמו האנונימית השנייה הצלחתי להיפתח בסופו של דבר. לא בדיוק כמו שהיא כתבה, עם בנים והכל שמתחילים איתי או שיש לי ביטחון עצמי גבוה אבל בכל מקרה, כן יש לי חברות וכן נפתחתי יותר מבעבר. תקשיבי, תנסי להיעז ולעשות צעדים ודברים שנראים גם מפחידים בעינייך. דבר שאת רוצה לעשות ומפחדת, תעשי אותו בכל מקרה, תדעי שזה רק יעשה טוב בשבילך גם אם תפשלי ותעשי לעצמך "פדיחה" או משהו. כי יש סיכוי שבסוף תצא לך מזה חברות או היכרות עם מישהו ויש מצב שזה גם לא ילך אבל את תלמדי לפעם הבאה. למשל לפנות למישהו/י שנראה/נראית לך נחמד/ה. או באופן כללי כל דבר שאת מתרחקת ממנו בכללי, לא להתרחק עוד. וככה לאט לאט, לתת לאנשים להכיר אותך ולהיפתח קצת כל פעם מחדש. את יודעת, אני עם המשפחה שלי גם כמוך, הכי טבעית שאפשר, אני כמו שאני, אבל בחברה אני אמנם השתפרתי ואני אולי כן כמו עצמי, אבל אני חושבת על כל דבר ועל כל צעד לפני שאני עושה מלא פעמים, או אחרי סיטואציה מסויימת מריצה לי אותה בראש, והכל.. לא יודעת אם את מבינה למה אני מתכוונת אבל מה שאני אומרת זה שגם לי יש מה להשתפר, אבל אני מנסה, וגם את צריכה ויכולה. הצעד הראשון זה קודם כל להאמין בעצמך שאת יכולה לעשות את זה ולרצות את זה, ואחרי זה, גם אם זה יהיה קשה, לתת את כל כולך לזה, לתהליך הזה שאת מתכוונת לעבור עם עצמך. כמו שכתבתי, בהתחלה תתחברי לאנשים, רק ליצור קשר, אפילו אם הם יבואו אליך, תנסי פשוט להיות את, בלי לחשוב יותר מדי, או פשוט לא להתרחק מהסיטואציה, לאט לאט להכיר ולהיפתח ואז לעבוד על הביטחון. מקווה שעזרתי ובהצלחה לך ולכל מי שכמוך בתהליך שיעבור❤
תקשיבי, גם אני הייתי כמוך, וגם אני כמו האנונימית השנייה הצלחתי להיפתח בסופו של דבר. לא בדיוק כמו שהיא כתבה, עם בנים והכל שמתחילים איתי או שיש לי ביטחון עצמי גבוה אבל בכל מקרה, כן יש לי חברות וכן נפתחתי יותר מבעבר. תקשיבי, תנסי להיעז ולעשות צעדים ודברים שנראים גם מפחידים בעינייך. דבר שאת רוצה לעשות ומפחדת, תעשי אותו בכל מקרה, תדעי שזה רק יעשה טוב בשבילך גם אם תפשלי ותעשי לעצמך "פדיחה" או משהו. כי יש סיכוי שבסוף תצא לך מזה חברות או היכרות עם מישהו ויש מצב שזה גם לא ילך אבל את תלמדי לפעם הבאה. למשל לפנות למישהו/י שנראה/נראית לך נחמד/ה. או באופן כללי כל דבר שאת מתרחקת ממנו בכללי, לא להתרחק עוד. וככה לאט לאט, לתת לאנשים להכיר אותך ולהיפתח קצת כל פעם מחדש. את יודעת, אני עם המשפחה שלי גם כמוך, הכי טבעית שאפשר, אני כמו שאני, אבל בחברה אני אמנם השתפרתי ואני אולי כן כמו עצמי, אבל אני חושבת על כל דבר ועל כל צעד לפני שאני עושה מלא פעמים, או אחרי סיטואציה מסויימת מריצה לי אותה בראש, והכל.. לא יודעת אם את מבינה למה אני מתכוונת אבל מה שאני אומרת זה שגם לי יש מה להשתפר, אבל אני מנסה, וגם את צריכה ויכולה. הצעד הראשון זה קודם כל להאמין בעצמך שאת יכולה לעשות את זה ולרצות את זה, ואחרי זה, גם אם זה יהיה קשה, לתת את כל כולך לזה, לתהליך הזה שאת מתכוונת לעבור עם עצמך. כמו שכתבתי, בהתחלה תתחברי לאנשים, רק ליצור קשר, אפילו אם הם יבואו אליך, תנסי פשוט להיות את, בלי לחשוב יותר מדי, או פשוט לא להתרחק מהסיטואציה, לאט לאט להכיר ולהיפתח ואז לעבוד על הביטחון. מקווה שעזרתי ובהצלחה לך ולכל מי שכמוך בתהליך שיעבור❤
אנונימית
אני האנונימית השנייה ששאלת אותה.
אצלי זה היה קשור לכמה דברים. מילדות היו לי בעיות ביטחון, בחטיבה החלטתי שנמאס לי שאני כזאת ביישנית, הלכתי לחוג תיאטרון ולהיות שם ממש עזר לי. בשיעורים הראשונים לא הסכמתי להשתתף, בסוף הסכמתי וזה כן עזר לביטחון, אבל לא היה הדבר העיקרי שגרם לשינוי אלא צעד קטן, שהראה לי שאני יכולה להפתח ודי עזר.
הדבר העיקרי שהשתנה זה המסגרת, סיימתי בית ספר, התגייסתי. הצבא שינה אותי ממש. גם כי התגייסתי לתפקיד שמתאים לי אז אני עם אנשים איכותיים. כולם נחמדים, הרוב חנונים כאלה כמוני אז הרבה יותר קל איתם חברתית, וגם כי גיליתי שזאת מסגרת ממש חברתית, ושאין ברירה, אם רוצים להסתדר ולהנות חייבים להתחבר.
בטירונות ובשרשרת החיול ממש אילצתי את עצמי לדבר עם אנשים ולנסות להכיר וזה היה קשה כי נוגד את האופי שלי ואני הכי לא יוזמת, אבל מצאתי מישהי די חברותית והיה לנו חיבור טוב והיא עזרה לי להכיר עוד. בסדיר עוד פעם הייתי צריכה להתחיל מחדש, זה היה נורא וקשה כי פשוט לא אהבתי את האנשים שאיתי במדור כל כך(שאר האנשים בבסיס הייתי בסדר איתם). אבל עם כל מה שהצבא מעביר ועם ההבנה שלי שהדגש במקום הזה הוא חברתי ולא משנה כמה אעבוד ואצטיין בסוף שמים לב רק למי שחברתי והוא זה שמרוויח דברים. התחלתי עוד פעם פשוט להכריח את עצמי לדבר, להסתכל על מה אחרים עושים. זה היה למידה הדרגתית והעובדה שאתה תקוע עם אותם אנשים לא מותירה לך ברירה. מידי פעם זורקים עליך תורנויות ואתה תקוע עם אנשים וחייב לדבר.
הדברים האלה בונים ביטחון, בשלב מסוים גם התחיל להמאס לי לחשוב מה אחרים חושבים עליי. הייתה מישהי מעצבנת ממש שכל הזמן חייבת לשפוט אותי על דברים ולהעיר הערות, בשלב מסוים אתה לומד להתעלם ולהיות עצמך.
בקיצור, אני לא מושלמת, לא הכי חברתית בעולם, אבל אני מנסה, והקטע הוא פשוט להכריח את עצמך, לנסות להתעניין בבן אדם, לי עוזרת הגישה של לבוא בחיוביות לבן אדם, בהכי חוסר שיפוטיות ולדבר אל מישהו כאילו אנחנו כבר חברים. כשמישהו רואה שאתה אוהב אותו זה אוטומטי יגרום לו לאהוב אותך גם. בקשר לבנים זה פשוט אותו דבר, לרוב אני מדברת איתם רגיל כמו לכל אחד שמנסה להתחבר איתו(בקטע של ידידות) אבל אם החיבור ממש טוב לרוב הם מציעים לי לצאת איתם, זה לא קורה הרבה רק אם השיחה ממש זורמת או שיוצא לדבר כמה פעמים ויש חיבור. בואי נגיד שלא הצלחתי להחזיק ידידים, כי תמיד שאני מנסה לבוא בקטע של ידידות בסוף הם באים בקטע רומנטי, ואני נראית סבבה אבל ממש לא דוגמנית.
אצלי זה היה קשור לכמה דברים. מילדות היו לי בעיות ביטחון, בחטיבה החלטתי שנמאס לי שאני כזאת ביישנית, הלכתי לחוג תיאטרון ולהיות שם ממש עזר לי. בשיעורים הראשונים לא הסכמתי להשתתף, בסוף הסכמתי וזה כן עזר לביטחון, אבל לא היה הדבר העיקרי שגרם לשינוי אלא צעד קטן, שהראה לי שאני יכולה להפתח ודי עזר.
הדבר העיקרי שהשתנה זה המסגרת, סיימתי בית ספר, התגייסתי. הצבא שינה אותי ממש. גם כי התגייסתי לתפקיד שמתאים לי אז אני עם אנשים איכותיים. כולם נחמדים, הרוב חנונים כאלה כמוני אז הרבה יותר קל איתם חברתית, וגם כי גיליתי שזאת מסגרת ממש חברתית, ושאין ברירה, אם רוצים להסתדר ולהנות חייבים להתחבר.
בטירונות ובשרשרת החיול ממש אילצתי את עצמי לדבר עם אנשים ולנסות להכיר וזה היה קשה כי נוגד את האופי שלי ואני הכי לא יוזמת, אבל מצאתי מישהי די חברותית והיה לנו חיבור טוב והיא עזרה לי להכיר עוד. בסדיר עוד פעם הייתי צריכה להתחיל מחדש, זה היה נורא וקשה כי פשוט לא אהבתי את האנשים שאיתי במדור כל כך(שאר האנשים בבסיס הייתי בסדר איתם). אבל עם כל מה שהצבא מעביר ועם ההבנה שלי שהדגש במקום הזה הוא חברתי ולא משנה כמה אעבוד ואצטיין בסוף שמים לב רק למי שחברתי והוא זה שמרוויח דברים. התחלתי עוד פעם פשוט להכריח את עצמי לדבר, להסתכל על מה אחרים עושים. זה היה למידה הדרגתית והעובדה שאתה תקוע עם אותם אנשים לא מותירה לך ברירה. מידי פעם זורקים עליך תורנויות ואתה תקוע עם אנשים וחייב לדבר.
הדברים האלה בונים ביטחון, בשלב מסוים גם התחיל להמאס לי לחשוב מה אחרים חושבים עליי. הייתה מישהי מעצבנת ממש שכל הזמן חייבת לשפוט אותי על דברים ולהעיר הערות, בשלב מסוים אתה לומד להתעלם ולהיות עצמך.
בקיצור, אני לא מושלמת, לא הכי חברתית בעולם, אבל אני מנסה, והקטע הוא פשוט להכריח את עצמך, לנסות להתעניין בבן אדם, לי עוזרת הגישה של לבוא בחיוביות לבן אדם, בהכי חוסר שיפוטיות ולדבר אל מישהו כאילו אנחנו כבר חברים. כשמישהו רואה שאתה אוהב אותו זה אוטומטי יגרום לו לאהוב אותך גם. בקשר לבנים זה פשוט אותו דבר, לרוב אני מדברת איתם רגיל כמו לכל אחד שמנסה להתחבר איתו(בקטע של ידידות) אבל אם החיבור ממש טוב לרוב הם מציעים לי לצאת איתם, זה לא קורה הרבה רק אם השיחה ממש זורמת או שיוצא לדבר כמה פעמים ויש חיבור. בואי נגיד שלא הצלחתי להחזיק ידידים, כי תמיד שאני מנסה לבוא בקטע של ידידות בסוף הם באים בקטע רומנטי, ואני נראית סבבה אבל ממש לא דוגמנית.
אנונימית
וואי איזה תגובות עודדו אותי
למה כשאני שואלת אותו הדבר אין לי תגובה אחד אפילו :(
למה כשאני שואלת אותו הדבר אין לי תגובה אחד אפילו :(
אנונימית
שואל השאלה:
אני עוד חודשיים מתגייסת :]
מקווה שאכיר שם אנשים ואשתנה טיפה. אני ממש צריכה את זה.
תודה לכל מי שעזר, ממש עודדתם אותי❤
אני עוד חודשיים מתגייסת :]
מקווה שאכיר שם אנשים ואשתנה טיפה. אני ממש צריכה את זה.
תודה לכל מי שעזר, ממש עודדתם אותי❤
אנונימית
אני גם, בדיוק ככה
היי ממש אשמח שתשלחי לי הודעה ונדבר, כאן בישבילך נסיכה! ❤
כל מי שצריך/כה עזרה עידוד אני כאן בישבילכם/ן ❤
(אני האנונימית הראשונה)
^^^^^שמחה שזה עזר ושיהיה המון בהצלחה❤ :))
ואם תרצי, את יכולה לעדכן אחרי כמה זמן :)
^^^^^שמחה שזה עזר ושיהיה המון בהצלחה❤ :))
ואם תרצי, את יכולה לעדכן אחרי כמה זמן :)
אנונימית