יש כאן אנשים שלא מעוניינים להביא ילדים ? אפשר לדעת מה הסיבה ?

אני.
אני חושבת שזה נטל, יותר מדי אחריות, וזה התחייבות לעולם האמהות, ואם זה לא משהו שאני בטוחה ב100% שאני רוצה אותו אני לא מתכוונת לעשות אותו. ילדים זה קשה, הרבה כסף, הרבה עצבים, ואני מסתכלת לדוגמה על ההורים שלי, עם חמש בנות, ובאמת אני לא חושבת שאני אעמוד במחויבות הזאת וגם אצליח לעשות את הדברים שאני אוהבת ורוצה לעשות בחיים.
אם, ורק אם איכשהו אני אחליט שאני רוצה, אני יודעת שזה יהיה רק אחד.

אני רוצה להביא ילדים אבל קשה לי להאמין שאני יצטרך להביא אותם למציאות כזאת

אני לא מעוניינת, נתחיל מזה שרוב הסיבות להבאת ילד אנוכיות, הורים רוצים המשך ולהשאיר חותם בעולם, רוצים לקבל מהילד אושר.
בנוסף לא רק ההורים אנוכיים, הילד גדל ומגיע לגיל ההתבגרות שמורט עצבים ואז עוזב את הבית אחרי שנים שכלכלו אותו ומוצא משפחה עיקרית אחרת...
ילדים זאת התחייבות שבאופן כללי אני לא רוצה. אני לא רוצה לקחת אחריות על הדברים שאני אגרום לילד ולחיים שלו. אני לא חושבת שאני מתאימה כי אני אנוכית.
ומעל הכל אני רוצה להיות חופשייה

בוא נגיד שאני לא בלחץ או ברצון עז להביא ילדים לעולם. גם אם אביא זה כנראה יהיה מעל גיל 30, לקראת ה-40 ןאם לא ילך אז גם אימוץ זה אחלה במחינתי.
להביא ילד זה לשים את החיים שלך בצד ולדאוג למישהו אחר, לשים את כל המאמצים שלך על יצור אחר. מן הסתם שיש בזה גם תועלת. אך אני לא יודעת אפ אוכל להתחייב לזה.

א. גנים גרועים ואני לא רוצה להעביר את הגנים הגרועים האלה למישהו אחר שיסבול כמו שאני סובלת
ב. לגדל ילד זה לדרוך על ביצים, כל דבר יכול לעשות לו שריטה והסיכוי שאני אסתכן הוא גבוה
ג. אין לי את הסבלנות לילדים לפחות לא כל הזמן
ד. אני לא יודעת אם למישהו אכפת אבל יש עכשיו צפיפות אוכלסין בעולם ואני לא אהיה חלק בזה
ה. אני ממש שרוטה בעצמי ואני לא מעבירה את ההתנהגות שלי לדורות הבאים
ו. צריך קודם למצוא מישהו להיות איתו ולהקים משפחה *ביחד* כי אין מצב שאני אהיה אמא חד הורית
ז. צריך בית טוב, עבודה שמשלמים בה הרבה כי היום רק הבית עצמו עולה מיליון שקל אז עם צרכים לילד...

קיצר אם זה יקרה אני מאמצת רק 1 (ואני בספק אבל החיים מתגלגלים מהר...)

אני פשוט לא רוצה שיקחו את הגנים שלי זה יהיה רע מדי בשבילם ולא נראלי אמצא מישהו שיספיק יאהב אותי בשביל לרצות להקים איתי משפחה ואני םשוט פוחדת שאפשל כאמא....

האמת אנ חצי חצי מצד ראשון זה קשה זה מתיש וזה המון כסף והמון אחריות דודה שלי ילדה תינוקת והיא כל היום סביבה אם היא משאירה אותה ל10 דקות לבד היא דואגת ומיד רצה אליה וכן זה גם אמון דאגה.....
אבל מצד שני..הילדים שמביאים לעולם הם ההמשך לדור שלך וזה שמחה וגם לראות את הילדים שלך עם ילדים משלהם זה מאוד מרגש.

אני לא רוצה להוליד
אבל אני כן ארצה לאמץ...

אני
לא ממש מעוניינת להביא ילדים לעולם כזה, אני מפחדת שאני גם אהיה אמא חרדתית מידי, אני לא אהיה מסוגלת לחיות במחשבה שאולי הבת שלי עוברת מה שאני עוברת ולא מספרת לי

א' מעולם זה לא היה צורך קריטי בשבילי משום מה, אני לא כזאת אימהית למרות שילדים אוהבים אותי וכיף לי איתם
ב' יש פיצוץ אוכלוסין ואני גם עוד לא סגורה על החיים שלי אז זה רחוק ממני מאוד וכנראה אאמץ

אני ארצה רק ילד אחד, כי דוגרי ילדים זה השקעה של כסף, זמן וגם מעצמך בתור הורה

אני חלקית. אני לא חושבת שמגיע לילד שלי לסבול במציאות כזאת,זה יהיה אגואיסטי מצידי להביא ילד לעולם כזה שיסבול.

אני
לא מתכוונת להביא ילדים "חדשים" לעולם בזמן שיש אלפי ילדים יתומים שמחכים לאימוץ. אני אאמץ בעזרת ה