22 תשובות
דתיים זה מושג כולל למי שמאמין ומקיים מצוות חרדים זה זרם בציבור החרדח
אנונימי
לא יודעת להסביר. הדרישות של החרדים יותר הרבה מהדרישות של הדתיים
דתיים עם כיאילו שומרים על המסורת. וחרדים זה בא מהמילה חרדה, פחד. חרדים הם באיזשהו מובן מפחדים על החיים שלהם ומפחדים לא לשמור את המסורת אפילו בקצת בגלל מה שעלול לקרות להם בעקבות זאת כגון ללכת לגיהינום
שחרידים הם יותר מעמינים ב-ה וברמה כזות שיותר חשוב להם לילמוד תורה בימקום לפרנס את המשפחה שלהם ודברים בסיגנון...
ודתיים הם כמו חילונים רק שהם שומרים פה ושם כשרות ושומרים שבת וכו...
ודתיים הם כמו חילונים רק שהם שומרים פה ושם כשרות ושומרים שבת וכו...
דבר ראשון: היחס למדינה(רוב החרדים לא ציונים לעומת רוב הדתיים שכן)
דבר שני: חרדים יותר סגורים לסביבה מבחינת תרבות
דבר שלישי: יש להם יותר חומרות מסוימות מאשר דתיים(למשל דייטים)
דבר שני: חרדים יותר סגורים לסביבה מבחינת תרבות
דבר שלישי: יש להם יותר חומרות מסוימות מאשר דתיים(למשל דייטים)
חרדיים חיים כמו בימי הביניים
דתיים חיים כמו סוף ימי הביניים
דתיים חיים כמו סוף ימי הביניים
אנונימית
בבון רוסי^ חרדים זנ לא מהמילה חרדה מאיפה הבאת אתזה? חרדי מלשון חרד ה' (י זה חלק משם השם) ז''א חרד לדבר ה'
אנונימית
המילה חרדי זה כאילו מישהו מוחרד מ-ה', מפחד ממנו, שלא ישלח אותו לגנהום.
אנונימית
חרדים זה תת תואר מהתואר הכללי דתיים.
דתי=בן אדם שמקיים דת כלשהי באיזשהו אופן, כלומר-נוצרי קתולי, נוצרי אוונגליסטי, מוסלמי שיעי, בודהיסטי, יהודי דתי לאומי וכו'
חרדי=אדם שמקיים את הדת היהודית ללא שילובה עם ערכים אחרים כמו עבודה, צבא וכו' אלא והגית בו יומם ולילה
דתי=בן אדם שמקיים דת כלשהי באיזשהו אופן, כלומר-נוצרי קתולי, נוצרי אוונגליסטי, מוסלמי שיעי, בודהיסטי, יהודי דתי לאומי וכו'
חרדי=אדם שמקיים את הדת היהודית ללא שילובה עם ערכים אחרים כמו עבודה, צבא וכו' אלא והגית בו יומם ולילה
אנונימית ובבון רוסי
חרדי = חרד לדבר ה'. כמו שאדם בודק את עצמו כשהוא מקיים את דברי אשתו - כדי שיהיה לה טוב, או שמשרת את המלך מתוך זכות ולא בוטח בעצמו שעושה הטוב ביותר - כדי לתת הכי טוב למלך שלו.
לא מתוך פחד מגיהנום ומהעונש. יש עניין להיות ירא מהעונש, כמו (להבדיל) שאדם ירא מהמלך, זה פחד שנובע מכבוד והבנה בגודלו. אבל לא פחד שמשתק או מונע את החיים.
חרדי = חרד לדבר ה'. כמו שאדם בודק את עצמו כשהוא מקיים את דברי אשתו - כדי שיהיה לה טוב, או שמשרת את המלך מתוך זכות ולא בוטח בעצמו שעושה הטוב ביותר - כדי לתת הכי טוב למלך שלו.
לא מתוך פחד מגיהנום ומהעונש. יש עניין להיות ירא מהעונש, כמו (להבדיל) שאדם ירא מהמלך, זה פחד שנובע מכבוד והבנה בגודלו. אבל לא פחד שמשתק או מונע את החיים.
שואל השאלה:
אבל תענו לי רציני דיי
אבל תענו לי רציני דיי
אנונימי
הרב קוק
הדתיים הולכים לפי מה שהוא אמר ועשה וחרדים מתעלמים ממנו.
הדתיים הולכים לפי מה שהוא אמר ועשה וחרדים מתעלמים ממנו.
דתיים יותר זורמים והכל
חרדים יותר קיצוניים בדת וחיים בעולםשל עצמם
חרדים יותר קיצוניים בדת וחיים בעולםשל עצמם
אנונימית
באמת יש הבדל
אצל דתיים יש קצת הקלות לגביי הדת ואצל החרדים הם יותר קפדניים אני ייתן דוגמא:
נגיד בעולם החרדי אסור טלפונים מחשבים טלויזיות וכו'
ובעולם הדתי מותר אבל כל אחד עושה לפי איזה דרך של רב הוא הולך זה קצת מסובך אני לא ממש יודעת איך להסביר את זה מקווה שעזרתי קצת.
אצל דתיים יש קצת הקלות לגביי הדת ואצל החרדים הם יותר קפדניים אני ייתן דוגמא:
נגיד בעולם החרדי אסור טלפונים מחשבים טלויזיות וכו'
ובעולם הדתי מותר אבל כל אחד עושה לפי איזה דרך של רב הוא הולך זה קצת מסובך אני לא ממש יודעת איך להסביר את זה מקווה שעזרתי קצת.
אוקיי אוקיי, אז יש כאן הרבה תשובות מטופשות כמו:
חרדים זה מלשון חרדה, חרדה מהגיהנום. זאת תשובה שטחית ביותר.
הכוונה חרדים זה לרצות לשמור את התורה במצוות ללא פשרות ועם גדרות מתוך אמונה שבכל דור יש ירידת הדורות, כל דור הוא קצת יותר פתוח מקודמו, ועל מנת להצליח באמת שהתורה תשתמר בצורה האותנטית ביותר שלה ולא נהפוך להיות כמו כל העולם (שהרי אנחנו רק 0.2 אחוז ממנו) - יש צורך בשמירה קפדנית ללא פשרות כמעט על המצוות.
הקהילה החרדית דבר ראשון- יש בה המון אבל המון זרמים.
דבר שני מה שמשותף לכולם זאת הקהילתיות החמה והשמורה וקודים פנימיים שמי שמבחוץ לא מבין (כמו צבע גרביים, מילים שבחיים לא ישתמשו בהם, תפיסה מסוימת של איך צריך לגדל ילדים, באילו גילאים הפרדה מגדרית נחוצה) והשקפה מאוד מסוימת על החיים. תורה ושמירתה היא הערך העליון ביותר וכל השאר הם רק אמצעי ולא המטרה. ובגלל הגישה הזאת הכל שונה בחיים.
התקשורת, הדיבור, הייחס למשפחה ולקהילה ולמגדר וקריירה, הכל מותאם בעקבות ההשקפה התורנית.
הדתיים לעומת זאת לוקחים את התורה יותר בקלות, מנסים לשלב אותה עם השקפות אינטגרליות של החיים בצורה שתתאים, ומגמישים כדי לשלב אותה עם שאר הדברים בחיים.
דוגמא קטנה להמחיש: בגלל הבדלים כאלו (השקפה תורנית אבסולוטית) חרדים בחיים לא יצפו בסרט חילוני (גם אם אין בו תוכן מיני מפורש או פריצות מוחלטת) או בתקשורת חילונית כי השדר והמסרים שם לא תואמת את ההשקפה התורנית, ולעומת זאת דתיים יצפו כי אין בזה עבירה ממשית על ההלכה. דתיים לא ייראו בעיה בללכת לקולנוע לסטר מצוייר בעוד שחרדים אמיתיים לא ידרכו בקולנוע.
לסיכום: החרדים מפרשים יותר את הלך הרוח והסגנון חיים של ההלכה ומביאים את הלך הרוח הזה גם להנהגות אחרות שאין להלכה כל אמירה עליהם, בזמן שדתיים יקיימו את ההלכה כפשוטה ולא מעבר.
(הערה שלי, לא לקחת אישית) : יש פעמים שכתוצאה מהגישה הפתוחה והקלילה כלפי שילוב הדת בחיי היומיום, הדתיים גם חורגים מגבולות ההלכה היהודית בדברים "קטנים" שלא נתפסים כחמורים.
חרדים זה מלשון חרדה, חרדה מהגיהנום. זאת תשובה שטחית ביותר.
הכוונה חרדים זה לרצות לשמור את התורה במצוות ללא פשרות ועם גדרות מתוך אמונה שבכל דור יש ירידת הדורות, כל דור הוא קצת יותר פתוח מקודמו, ועל מנת להצליח באמת שהתורה תשתמר בצורה האותנטית ביותר שלה ולא נהפוך להיות כמו כל העולם (שהרי אנחנו רק 0.2 אחוז ממנו) - יש צורך בשמירה קפדנית ללא פשרות כמעט על המצוות.
הקהילה החרדית דבר ראשון- יש בה המון אבל המון זרמים.
דבר שני מה שמשותף לכולם זאת הקהילתיות החמה והשמורה וקודים פנימיים שמי שמבחוץ לא מבין (כמו צבע גרביים, מילים שבחיים לא ישתמשו בהם, תפיסה מסוימת של איך צריך לגדל ילדים, באילו גילאים הפרדה מגדרית נחוצה) והשקפה מאוד מסוימת על החיים. תורה ושמירתה היא הערך העליון ביותר וכל השאר הם רק אמצעי ולא המטרה. ובגלל הגישה הזאת הכל שונה בחיים.
התקשורת, הדיבור, הייחס למשפחה ולקהילה ולמגדר וקריירה, הכל מותאם בעקבות ההשקפה התורנית.
הדתיים לעומת זאת לוקחים את התורה יותר בקלות, מנסים לשלב אותה עם השקפות אינטגרליות של החיים בצורה שתתאים, ומגמישים כדי לשלב אותה עם שאר הדברים בחיים.
דוגמא קטנה להמחיש: בגלל הבדלים כאלו (השקפה תורנית אבסולוטית) חרדים בחיים לא יצפו בסרט חילוני (גם אם אין בו תוכן מיני מפורש או פריצות מוחלטת) או בתקשורת חילונית כי השדר והמסרים שם לא תואמת את ההשקפה התורנית, ולעומת זאת דתיים יצפו כי אין בזה עבירה ממשית על ההלכה. דתיים לא ייראו בעיה בללכת לקולנוע לסטר מצוייר בעוד שחרדים אמיתיים לא ידרכו בקולנוע.
לסיכום: החרדים מפרשים יותר את הלך הרוח והסגנון חיים של ההלכה ומביאים את הלך הרוח הזה גם להנהגות אחרות שאין להלכה כל אמירה עליהם, בזמן שדתיים יקיימו את ההלכה כפשוטה ולא מעבר.
(הערה שלי, לא לקחת אישית) : יש פעמים שכתוצאה מהגישה הפתוחה והקלילה כלפי שילוב הדת בחיי היומיום, הדתיים גם חורגים מגבולות ההלכה היהודית בדברים "קטנים" שלא נתפסים כחמורים.
סקרן, אתה צודק,
אני באמת לא מכירה היטב את הציבור הדתי כך שקשה לי לתאר את ההבדל המדויק,
מה שאני כן יודעת זה שהדוגמאות שנתתי הן כתוצאה של השקפת עולם ולא סתם התנהגויות אקראיות (כי אחרת באמת מה שונה דיילת מכובדת גויה שלובשת מכופתר מבחורת סמינר, שניהן צנועות.)
אלא בתפיסה שמביאה להתנהגויות, לדוגמא שנתתי- הקולנוע, חרדי בחיים לא ידרוך שם כי השקפת העולם שלו זה להתרחק מכל מה שנושב ממנו ריח של חילוניות ומתירנויות, ולא נאה לו לשבת במקום בלי הפרדה מספקת כל עוד אין צורך קריטי, וגם יחשוב על שאר הסרטים שהקולנוע משדר במקום כשיקול להאם המקום ראוי לשהות בו- גם אם הסרט עצמו לא בעייתי בכלל.
ולעומת זאת דתי ילך לקולנוע כי הוא לא רואה תוכן בעייתי מבחינתו אין שום בעיה.
החרדי יראה את זה מבחינת "ובחוקותיהם לא תלכו" והדתי לא,
במילים אחרות לחרדים יש השקפה הרבה יותר שמרנית שמובילה לפירוש ההלכה להנהגות נוספות שמעבר.
כמובן שגם לדתיים יש השקפה תורנית שמובילה להנהגות וניואנסים משלהם וצביון דתי מסוים מעבר לשמירת ההלכה, אך ההשקפה הזאת הרבה הרבה פחות טוטאלית ושמרנית משל החרדים.
אני באמת לא מכירה היטב את הציבור הדתי כך שקשה לי לתאר את ההבדל המדויק,
מה שאני כן יודעת זה שהדוגמאות שנתתי הן כתוצאה של השקפת עולם ולא סתם התנהגויות אקראיות (כי אחרת באמת מה שונה דיילת מכובדת גויה שלובשת מכופתר מבחורת סמינר, שניהן צנועות.)
אלא בתפיסה שמביאה להתנהגויות, לדוגמא שנתתי- הקולנוע, חרדי בחיים לא ידרוך שם כי השקפת העולם שלו זה להתרחק מכל מה שנושב ממנו ריח של חילוניות ומתירנויות, ולא נאה לו לשבת במקום בלי הפרדה מספקת כל עוד אין צורך קריטי, וגם יחשוב על שאר הסרטים שהקולנוע משדר במקום כשיקול להאם המקום ראוי לשהות בו- גם אם הסרט עצמו לא בעייתי בכלל.
ולעומת זאת דתי ילך לקולנוע כי הוא לא רואה תוכן בעייתי מבחינתו אין שום בעיה.
החרדי יראה את זה מבחינת "ובחוקותיהם לא תלכו" והדתי לא,
במילים אחרות לחרדים יש השקפה הרבה יותר שמרנית שמובילה לפירוש ההלכה להנהגות נוספות שמעבר.
כמובן שגם לדתיים יש השקפה תורנית שמובילה להנהגות וניואנסים משלהם וצביון דתי מסוים מעבר לשמירת ההלכה, אך ההשקפה הזאת הרבה הרבה פחות טוטאלית ושמרנית משל החרדים.
דרך אגב, עפ כמה שההבדלים נראים מהותיים כלפי חוץ, במציאות ההבדל הוא פחות מ-1% מהחיים. חרדים ודתיים זה שתי השקפות עולם שמשלימות זו את זו ומאזנות ביחד את הצדדים השונים של המציאות.
אלו מחזקים את התורה יותר, ואלו יותר בקרקע; אלו מביטים על העולם ואלו בונים את הפנימיות; אלו שומרים על המדינה, ואלו שומרים על המהות.
גם כמובן, ההבדלים האלו לא מכלילים את כולם ואין תווית שבאמת תכליל את כל המגזר בפני עצמו.
אלו מחזקים את התורה יותר, ואלו יותר בקרקע; אלו מביטים על העולם ואלו בונים את הפנימיות; אלו שומרים על המדינה, ואלו שומרים על המהות.
גם כמובן, ההבדלים האלו לא מכלילים את כולם ואין תווית שבאמת תכליל את כל המגזר בפני עצמו.
סקרן01
באידאל, מתוך שני שיעורים מדהימים שהעבירו לי, והכרה של מציאות במשפחה מעורבת דתיים וחרדים, אם זה דתי באמת - ההבדלים הרבה יותר קטנים כשיש באמת רצון להקשיב.
באידאל, מתוך שני שיעורים מדהימים שהעבירו לי, והכרה של מציאות במשפחה מעורבת דתיים וחרדים, אם זה דתי באמת - ההבדלים הרבה יותר קטנים כשיש באמת רצון להקשיב.
סקרן01
פחות מ-1% *מהחיים*. נכון שבהשקפות יש הרבה הבדלים, אבל בסופו של דבר, אנחנו ממש דומים ומקיימים את אותם הדברים.
לדעתי בויכוח הזה של דתיים וחרדים אין ממש צודק וטועה, יש לכל אחד גרעין אמת שצריך לאזן באמצע, וזה מה שהחיבור בין דתיים לחרדים עושה, משאיר את התורה מאוזנת. זה גם בע"ה יהיה תפקיד הסנהדרין במהרה בימינו, לקחת את כל הצדדים ולהראות כמה הנקודות קרובות - שאפשר לחיות באותו בית דין ולהוציא משהו שנותן חופש ובו בזמן גם משאחר אותם ביחד :)
פחות מ-1% *מהחיים*. נכון שבהשקפות יש הרבה הבדלים, אבל בסופו של דבר, אנחנו ממש דומים ומקיימים את אותם הדברים.
לדעתי בויכוח הזה של דתיים וחרדים אין ממש צודק וטועה, יש לכל אחד גרעין אמת שצריך לאזן באמצע, וזה מה שהחיבור בין דתיים לחרדים עושה, משאיר את התורה מאוזנת. זה גם בע"ה יהיה תפקיד הסנהדרין במהרה בימינו, לקחת את כל הצדדים ולהראות כמה הנקודות קרובות - שאפשר לחיות באותו בית דין ולהוציא משהו שנותן חופש ובו בזמן גם משאחר אותם ביחד :)
ש"חרדים" כותבים עם יו"ד אחת ו"דתיים" עם שתיים.
אבל אל תתקן, זה חמוד.
ועכשיו לחלק הכבד קצוץ:
במהלך ההיסטוריה של עם ישראל הייתה התפלגות לכל מיני דרכים בעבודת ה'. כל אחד ראה לפי נקודת מבטו דרך מסויימת לקיים בה את התורה. אפשר לומר שהעם הפך להיות מחולק לזרמים, הגדרות, קיטלוגים..
~ העולם החרדי מרים דגל של התמקדות בענייני קודש והתרחקות ממגע עם עולם החול (לא זה שבים) במיוחד בעידן המודרני כאן בארץ. בציבור החרדי קיימת תפיסה יותר שמרנית ומחמירה על עינייני קודש מתוך אמונה שזה יביא לשימור הציויון הדתי ולחוסר התפשרות. (לרוב המוסדות החרדיים הם פרטיים ומשרד החינוך מאפשר אופציה של "חינוך עצמאי".) אגב, אורך החיים של החרדים נראה קשה יותר כלפי חוץ, אך הוא בעצם קל יותר בגלל שהשמרנות והקהילתיות יוצרים אפקט חממה ומעניקים סביבה בטוחה ונוחה.
~ העולם הדתי לאומי הוא מעין "ממוצע" על הציר הזה. לא מתוך דרך אמצע פשרנית, אלא מתוך אמונה בחיים של להכיל את הקודש בחול. דבר זה מתבטא הרבה בעיסוק של יישוב הארץ, צבא ושירות לאומי, וכמה שיותר מעורבות בעינייני ציבור. מה שבעולם החרדי פחות קיים אלא שם יש יותר התעסקות כן בקיום תורה ומצוות אך באופן פרטי יותר. (לרוב לומדים בישיבות תיכוניות ואולפנות).
חשוב להדגיש שהתורה והמצוות זהים, הזרם הדתי לא פרק מעצמו מחויבות אלה הזרם החרדי מקפיד יותר על סייגים. לצורך העניין, שני הזרמים צריכים לחכות עכשיו שש שעות בשביל לאכול את הטוסט שלי בגלל שהטקסט הזה לגמרי כבד.
עכשיו רק נשאר לי להקריא את זה בזום ואתם תרדמו לכל החורף.
אבל אל תתקן, זה חמוד.
ועכשיו לחלק הכבד קצוץ:
במהלך ההיסטוריה של עם ישראל הייתה התפלגות לכל מיני דרכים בעבודת ה'. כל אחד ראה לפי נקודת מבטו דרך מסויימת לקיים בה את התורה. אפשר לומר שהעם הפך להיות מחולק לזרמים, הגדרות, קיטלוגים..
~ העולם החרדי מרים דגל של התמקדות בענייני קודש והתרחקות ממגע עם עולם החול (לא זה שבים) במיוחד בעידן המודרני כאן בארץ. בציבור החרדי קיימת תפיסה יותר שמרנית ומחמירה על עינייני קודש מתוך אמונה שזה יביא לשימור הציויון הדתי ולחוסר התפשרות. (לרוב המוסדות החרדיים הם פרטיים ומשרד החינוך מאפשר אופציה של "חינוך עצמאי".) אגב, אורך החיים של החרדים נראה קשה יותר כלפי חוץ, אך הוא בעצם קל יותר בגלל שהשמרנות והקהילתיות יוצרים אפקט חממה ומעניקים סביבה בטוחה ונוחה.
~ העולם הדתי לאומי הוא מעין "ממוצע" על הציר הזה. לא מתוך דרך אמצע פשרנית, אלא מתוך אמונה בחיים של להכיל את הקודש בחול. דבר זה מתבטא הרבה בעיסוק של יישוב הארץ, צבא ושירות לאומי, וכמה שיותר מעורבות בעינייני ציבור. מה שבעולם החרדי פחות קיים אלא שם יש יותר התעסקות כן בקיום תורה ומצוות אך באופן פרטי יותר. (לרוב לומדים בישיבות תיכוניות ואולפנות).
חשוב להדגיש שהתורה והמצוות זהים, הזרם הדתי לא פרק מעצמו מחויבות אלה הזרם החרדי מקפיד יותר על סייגים. לצורך העניין, שני הזרמים צריכים לחכות עכשיו שש שעות בשביל לאכול את הטוסט שלי בגלל שהטקסט הזה לגמרי כבד.
עכשיו רק נשאר לי להקריא את זה בזום ואתם תרדמו לכל החורף.
מסכים עם רוני ברק.
מדגיש, גם לדתיים אין שום היתר לעבור על ההלכה או 'להתפשר', הם מחוייבים בכל המצוות ויש את אותם האיסורים.
כולל שמירת נגיעה, צניעות וכדו'...
מדגיש, גם לדתיים אין שום היתר לעבור על ההלכה או 'להתפשר', הם מחוייבים בכל המצוות ויש את אותם האיסורים.
כולל שמירת נגיעה, צניעות וכדו'...
בלבוש ובהשקפה