28 תשובות
לא
אפשר להגיד שכן
הם גרו פה אבל האדמה לא הייתה שלהם
אי אפשר לגנוב מה ששלך
האמת שכן.
א', אין דבר כזה פלשתינים
ב', הערבים, המכנים עצמם "פלשתינים", הגיעו לארץ ישראל בכיבוש המוסלמי במאה השביעית
אז לא "גנבנו" להם את האדמה.
ב', הערבים, המכנים עצמם "פלשתינים", הגיעו לארץ ישראל בכיבוש המוסלמי במאה השביעית
אז לא "גנבנו" להם את האדמה.
שואל השאלה:
אבל הפלסטינאים לא חיו פה לפני זה?, יש להם גם בעלות על השטח לא?
אבל הפלסטינאים לא חיו פה לפני זה?, יש להם גם בעלות על השטח לא?
אנונימי
השטח היה בשליטה בריטית
לא, היהודים היו פה קודם
אז באו הרומאים
ואז באו ה"פלשתינים"
אז באו הרומאים
ואז באו ה"פלשתינים"
ברשומות של הרומאים לא מצויין שום עם אחר חוץ מהעם היהודי
היינו פה לפני כן, דוד המלך שישב בממלכת יהודה, ועוד לפני כן יהושוע ספר שופטים
ואז גורשנו בכוח ע"י הרומאים,
ולאחר מכן ה"פלשתינים" באו לכאן בכיבוש המוסלמי של המאה השביעית
היינו פה לפני כן, דוד המלך שישב בממלכת יהודה, ועוד לפני כן יהושוע ספר שופטים
ואז גורשנו בכוח ע"י הרומאים,
ולאחר מכן ה"פלשתינים" באו לכאן בכיבוש המוסלמי של המאה השביעית
לא הבריטים כבשו מהעותמנים (לא בטוח איך כותבים את זה אבל שיהיה) הם נתנו חצי לנו חצי להם (פחות או יותר) הם התחילו מלחמה אנחנו ניצחנו בגלל זה השטח שלנו
איזה שם לא מעניין^
בשנת 1936 היה מרד ערבי - הבריטים הקימו ועדת פיל, בשביל לחקור למה ומדוע היה המרד.הבריטים הסיקו שהגורם היחיד להתפרעויות של הערבים זה רצון שטח המדינה.ואז הבריטים הגיעו לתוצאה היחידה - פתרון שני מדינות לשני עמים.1936 הבריטים הציעו לערבים 80% מהשטח הנתון במחלוקת,וליהודים, את ה20% הנותרים
ובכל זאת,למרות השטח הקטן שהוצע ליהודים,היהודים הסכימו להצעה.
אבל הערבים דחו את ההצעה, וחזרו למרד האלים.
סירוב מספר 1
עשר שנים לאחר מכן,ב1947, הבריטים ביקשו מהאו"ם למצוא פתרון חדש למתיחות המתמשכת.
כמו בוועדת פיל,מסקנת האו"ם לפתרון הסכסוך,הייתה לחלק את האדמה.
ב7 לנובמבר 1947, האו"ם הצביע עבור שתי המדינות.
ושוב,היהודים הסכימו להצעה.
ושוב, הערבים דחו את ההצעה, רק שהפעם הם עשו זאת בפתיחת מלחמה כוללת.
סירוב מספר 2
ירדן, מצרים,עיראק, לבנון וסוריה הצטרפו למלחמה,ופלשו אל ישראל.
אבל הם נכשלו.
ישראל ניצחה במלחמה,והתחילה במלאכת בניית המדינה החדשה.
רוב השטח שהוקצה על ידי האו"ם עבור המדינה הערבית,הגדה המערבית ומזרח ירושלים, הפכו לשטח כבוש.
לא כבוש על ידי ישראל,
אלא כבוש על ידי ירדן.
אחרי 20 שנה,ב1967, הערבים שהובלו הפעם על ידי המצרים, ביחד עם סוריה ועם ירדן ביקשו פעם נוספת להשמיד את מדינת ישראל
מלחמת 67',הידועה כמלחמת ששת הימים, הסתיימה בניצחון מוחץ.
ירושלים והגדה המערבית,ואזור הידוע כרצועת עזה, הוחזרו לישראל
הממשלה הייתה חלוקה בדעתה לגבי מה לעשות עם השטח החדש.
חצי רצה להחזיר את הגדה המערבית לירדן ואת עזה למצרים בתמורה לשלום.
והחצי השני רצה לתת את זה לערביי ישראל, שהתחילו לכנות עצמם "הפלשתינים", בתקווה שהם סוף סוף יבנו לעצמם גם מדינה.
אף אחת מהאפשרויות לא הגיעה רחוק.
כמה חודשים מאוחר יותר,הליגה הערבית נפגשה בסודן,וקבעה את שלושת ה"לא" המפורסמים
לא לשלום עם ישראל,
לא להכרה בישראל,
לא למשא ומתן עם ישראל.
שוב, פתרון שתי המדינות נדחה על ידי הערבים,
סירוב מספר שלוש.
ב13 לספטמבר בשנת 1993, נחתם הסכם אוסלו, שהיה אמור להיות הסכם שלום עם הפלשתינים
ובשנת 1994,ב10 במאי, נאם יאסר ערפאת את נאום יוהנסבורג. נאום יוהנסבורג היה נאום שנשא יאסר ערפאת בעיר הדרום אפריקאית יוהנסבורג ב-10 במאי 1994, בנוגע להסכמי אוסלו, בערך חצי שנה לאחר חתימתם. בנאום התייחס ערפאת בנחרצות אל ירושלים כבירת פלסטין הנצחית, טען כי יש להמשיך בג'יהאד עד כיבוש ירושלים, ושהסכמי אוסלו שווים במשמעותם להסכם חודיבייה, הסכם שביתת אש שחתם הנביא מוחמד עם שבט קורייש, לפני שטבח בהם.
ניתן לראות את הנאומים המוקלטים בטלוויזיה הירדנית בהם ערפאת אמר כי אוסלו הוא לא יותר מחלק בתוכנית השלבים של אש"ף לכיבוש "פלסטין" ואת נאום יוהנסבורג כדי לטעון כי כוונותיו האמיתיות של ערפאת בחתימת ההסכם לא היו מטרות שלום.בין השנים 1978 ל-1993, 15 השנים שלפני הסכמי אוסלו, נרצחו 270 ישראלים על ידי ארגוני הטרור הפלסטיניים. בין השנים 1993 ל-2008 נרצחו 1,450 ישראלים על ידי ארגוני הטרור הפלסטיניים. שיעור הנרצחים אחרי הסכמי אוסלו גדל פי חמישה וחצי.
בשנת 2000, ראש הממשלה דאז אהוד ברק,נפגש בקמפ דייויד עם יאסר ערפאת כדי ליצור פתרון חדש לשתי המדינות.
ברק הציע לערפאת מדינה פלשתינית ואת כל רצועת עזה, ו94% מיהודה והשומרון ומזרח ירושלים כבירתה
אבל המנהיג הפלשתיני דחה את ההצעה
לדבריו של נשיא ארה"ב ביל קלינטון, "ערפאת היה כאן 14 ימים ואמר לא להכל"
במקום זאת הפלשתינים ביצעו גל אדיר של פיגוע התאבדות שהרגו יותר מ1,000 ישראלים
ופצעו אלפים אחרים, באוטובוסים, באולמות חתונה ובמסעדות
סירוב מספר 4
ב2008, ישראל ניסתה שוב.
ראש הממשלה אהוד אולמרט הלך אף רחוק יותר מאהוד ברק,והרחיב את הסכם השלום שיכלול אדמה נוספת לפלסטינים כדי להמתיק את ההסכם.
וכמו קודמו, המנהיג הפלשתיני החדש, מחמוד עבאס , סירב לעסקה
סירוב מספר 5.
בין שתי ההצעות הישראליות האחרונות,ישראל עזבה את רצועת עזה באופן חד צדדי,ונתנה לפלשתינים שליטה מלאה שם.
במקום לפתח את השטח הזה לטובת האזרחים,
הפכו הפלשתינים את עזה לבסיס טרור,שממנו שיגרו אלפי רקטות אל עבר ישראל.
בכל פעם שישראל הסכימה למדינה פלשתינית, הפלשתינים דחו את ההצעה.
לעיתים קרובות באופן אלים.
בשנת 1936 היה מרד ערבי - הבריטים הקימו ועדת פיל, בשביל לחקור למה ומדוע היה המרד.הבריטים הסיקו שהגורם היחיד להתפרעויות של הערבים זה רצון שטח המדינה.ואז הבריטים הגיעו לתוצאה היחידה - פתרון שני מדינות לשני עמים.1936 הבריטים הציעו לערבים 80% מהשטח הנתון במחלוקת,וליהודים, את ה20% הנותרים
ובכל זאת,למרות השטח הקטן שהוצע ליהודים,היהודים הסכימו להצעה.
אבל הערבים דחו את ההצעה, וחזרו למרד האלים.
סירוב מספר 1
עשר שנים לאחר מכן,ב1947, הבריטים ביקשו מהאו"ם למצוא פתרון חדש למתיחות המתמשכת.
כמו בוועדת פיל,מסקנת האו"ם לפתרון הסכסוך,הייתה לחלק את האדמה.
ב7 לנובמבר 1947, האו"ם הצביע עבור שתי המדינות.
ושוב,היהודים הסכימו להצעה.
ושוב, הערבים דחו את ההצעה, רק שהפעם הם עשו זאת בפתיחת מלחמה כוללת.
סירוב מספר 2
ירדן, מצרים,עיראק, לבנון וסוריה הצטרפו למלחמה,ופלשו אל ישראל.
אבל הם נכשלו.
ישראל ניצחה במלחמה,והתחילה במלאכת בניית המדינה החדשה.
רוב השטח שהוקצה על ידי האו"ם עבור המדינה הערבית,הגדה המערבית ומזרח ירושלים, הפכו לשטח כבוש.
לא כבוש על ידי ישראל,
אלא כבוש על ידי ירדן.
אחרי 20 שנה,ב1967, הערבים שהובלו הפעם על ידי המצרים, ביחד עם סוריה ועם ירדן ביקשו פעם נוספת להשמיד את מדינת ישראל
מלחמת 67',הידועה כמלחמת ששת הימים, הסתיימה בניצחון מוחץ.
ירושלים והגדה המערבית,ואזור הידוע כרצועת עזה, הוחזרו לישראל
הממשלה הייתה חלוקה בדעתה לגבי מה לעשות עם השטח החדש.
חצי רצה להחזיר את הגדה המערבית לירדן ואת עזה למצרים בתמורה לשלום.
והחצי השני רצה לתת את זה לערביי ישראל, שהתחילו לכנות עצמם "הפלשתינים", בתקווה שהם סוף סוף יבנו לעצמם גם מדינה.
אף אחת מהאפשרויות לא הגיעה רחוק.
כמה חודשים מאוחר יותר,הליגה הערבית נפגשה בסודן,וקבעה את שלושת ה"לא" המפורסמים
לא לשלום עם ישראל,
לא להכרה בישראל,
לא למשא ומתן עם ישראל.
שוב, פתרון שתי המדינות נדחה על ידי הערבים,
סירוב מספר שלוש.
ב13 לספטמבר בשנת 1993, נחתם הסכם אוסלו, שהיה אמור להיות הסכם שלום עם הפלשתינים
ובשנת 1994,ב10 במאי, נאם יאסר ערפאת את נאום יוהנסבורג. נאום יוהנסבורג היה נאום שנשא יאסר ערפאת בעיר הדרום אפריקאית יוהנסבורג ב-10 במאי 1994, בנוגע להסכמי אוסלו, בערך חצי שנה לאחר חתימתם. בנאום התייחס ערפאת בנחרצות אל ירושלים כבירת פלסטין הנצחית, טען כי יש להמשיך בג'יהאד עד כיבוש ירושלים, ושהסכמי אוסלו שווים במשמעותם להסכם חודיבייה, הסכם שביתת אש שחתם הנביא מוחמד עם שבט קורייש, לפני שטבח בהם.
ניתן לראות את הנאומים המוקלטים בטלוויזיה הירדנית בהם ערפאת אמר כי אוסלו הוא לא יותר מחלק בתוכנית השלבים של אש"ף לכיבוש "פלסטין" ואת נאום יוהנסבורג כדי לטעון כי כוונותיו האמיתיות של ערפאת בחתימת ההסכם לא היו מטרות שלום.בין השנים 1978 ל-1993, 15 השנים שלפני הסכמי אוסלו, נרצחו 270 ישראלים על ידי ארגוני הטרור הפלסטיניים. בין השנים 1993 ל-2008 נרצחו 1,450 ישראלים על ידי ארגוני הטרור הפלסטיניים. שיעור הנרצחים אחרי הסכמי אוסלו גדל פי חמישה וחצי.
בשנת 2000, ראש הממשלה דאז אהוד ברק,נפגש בקמפ דייויד עם יאסר ערפאת כדי ליצור פתרון חדש לשתי המדינות.
ברק הציע לערפאת מדינה פלשתינית ואת כל רצועת עזה, ו94% מיהודה והשומרון ומזרח ירושלים כבירתה
אבל המנהיג הפלשתיני דחה את ההצעה
לדבריו של נשיא ארה"ב ביל קלינטון, "ערפאת היה כאן 14 ימים ואמר לא להכל"
במקום זאת הפלשתינים ביצעו גל אדיר של פיגוע התאבדות שהרגו יותר מ1,000 ישראלים
ופצעו אלפים אחרים, באוטובוסים, באולמות חתונה ובמסעדות
סירוב מספר 4
ב2008, ישראל ניסתה שוב.
ראש הממשלה אהוד אולמרט הלך אף רחוק יותר מאהוד ברק,והרחיב את הסכם השלום שיכלול אדמה נוספת לפלסטינים כדי להמתיק את ההסכם.
וכמו קודמו, המנהיג הפלשתיני החדש, מחמוד עבאס , סירב לעסקה
סירוב מספר 5.
בין שתי ההצעות הישראליות האחרונות,ישראל עזבה את רצועת עזה באופן חד צדדי,ונתנה לפלשתינים שליטה מלאה שם.
במקום לפתח את השטח הזה לטובת האזרחים,
הפכו הפלשתינים את עזה לבסיס טרור,שממנו שיגרו אלפי רקטות אל עבר ישראל.
בכל פעם שישראל הסכימה למדינה פלשתינית, הפלשתינים דחו את ההצעה.
לעיתים קרובות באופן אלים.
שואל השאלה:
הם סירבו כי מבחינתם זה הבית שלהם ואנחנו פלשנו לתוך הבית שלהם ולקחנו בעלות על השטח, אז ברור שהם לא יכירו בישראל כמדינה וברור שהם ירצו את הבית שלהם בחזרה
הם סירבו כי מבחינתם זה הבית שלהם ואנחנו פלשנו לתוך הבית שלהם ולקחנו בעלות על השטח, אז ברור שהם לא יכירו בישראל כמדינה וברור שהם ירצו את הבית שלהם בחזרה
אנונימי
שואל השאלה:
אני לא בעדם, אבל אני אומר זה כמו שמישהו זר יכנס לך לבית ויגיד שמהיום זה הבית שלו
אני לא בעדם, אבל אני אומר זה כמו שמישהו זר יכנס לך לבית ויגיד שמהיום זה הבית שלו
אנונימי
שואל השאלה:
אבל ה700 אלף יהודים זה הסה"כ הכולל מגלי עלייה אחרי מלחמת העולם השנייה (המדינה הוקמה עם 800אלף תושבים).
ב1880 חיו פה 27אלף יהודים
ופחות או יותר הגלי עלייה התחילו בסוף המאה 19
אבל ה700 אלף יהודים זה הסה"כ הכולל מגלי עלייה אחרי מלחמת העולם השנייה (המדינה הוקמה עם 800אלף תושבים).
ב1880 חיו פה 27אלף יהודים
ופחות או יותר הגלי עלייה התחילו בסוף המאה 19
אנונימי
שואל השאלה-
תגיד אתה מתעלם מהתשובה שלי?
תגיד אתה מתעלם מהתשובה שלי?
האדמה לא הייתה שייכת לבריטים
האדמה שייכת לעם היהודי
תחפשו בגוגל "פלשתינה(א"י)"
האדמה שייכת לעם היהודי
תחפשו בגוגל "פלשתינה(א"י)"
זה קצת מבלבל. השילטון היה תחת הבריטים ובאו מהגרים מארצות ערב (בעיקר מירדן) שהתיישבו פה והחליטו שהם פלסטינים אבל עדיין הייתה שליטת הבריטים באזור. יהודים הגיעו בהתחלה לארץ וקנו אדמות מסויימות ושם התיישבו. לפי ההחלטה של האו"ם לבקשת היהודים לקבל מדינה בישראל הפלסטינים לא אהבו את זה והחליטו להילחם ובזמן הזה הבריטים עזבו כי הם לא רצו להתערב. בסוף ניצחנו אותם וכן כבשנו אדמות. פלסטין זה לא כל כך נכון, אני אסביר. הם טענו שזו הייתה מדינה מוסלמית שזה שקר. השילטון הבריטי שלט על נוצרים, יהודים ומוסלמים ביחד והמדינה הייתה שייכת לבריטים. השילטון לא היה מוסלמי ולכן לא הגיוני שהם יהפכו אותו למוסלמי. זה לא בטוח אם בכלל הייתה מדינה דתית או לאומית בכללי. וגם השם "פלסטין"נקרא כדי לזלזל ביהודים (בתקופת התנ"ך) כי זה על שם הפלישתים שהיו נגדנו.
ומה אתה חושב שהפלסטינים עשו ? הם עשו בדיוק אחד לאחד מה שאנחנו עשינו להם למישהו אחר, הם כבשו את הארץ הזאת בכוח הזרוע במאה ה7 מהביזנטים. אם מישהו לוקח למישהו אחר את הבית בכוח ואז בא מישהו שלישי ולוקח לשני יש יותר לגיטמציה וזכות על הבית ?! הרי הוא גם לקח אותו בכוח ממישהו אחר. בכללי ככה היה כול ההיסטוריה עם אחד כובש ארץ מעם אחר ומתיישב בה זה מה שעשו הטורקים העות'מנים באסיה הקטנה (היום קוראים לזה טורקיה) לפניהם היו שם ביזנטים שחיו שם ועיר הבירה שלהם הייתה קונסטנטינפול (היום איסטנבול)
ולפני הביזנטים היו שם חיתים וכו'
אותו דבר בכול ארץ/מדינה/אדמה
למשל בריטניה התושבים המקוריים היו קלטים
עד שהסקסונים (האנגלים של היום ) שבט גרמאני
פלש לחצי האי הבריטי .
אותו דבר אמריקה (אין צורך לפרט)
אותו דבר צרפת , הצרפתים של היום זה בעיקר צאצעים של הפרנקים (השם france באנגלית בא מהמילה franke) שהם גם שבט גרמאני
שכבשו את גאליה מהגאלים (שבט קלטי)
ככה זה היה בכול מדינה בהיסטוריה
ולפני הביזנטים היו שם חיתים וכו'
אותו דבר בכול ארץ/מדינה/אדמה
למשל בריטניה התושבים המקוריים היו קלטים
עד שהסקסונים (האנגלים של היום ) שבט גרמאני
פלש לחצי האי הבריטי .
אותו דבר אמריקה (אין צורך לפרט)
אותו דבר צרפת , הצרפתים של היום זה בעיקר צאצעים של הפרנקים (השם france באנגלית בא מהמילה franke) שהם גם שבט גרמאני
שכבשו את גאליה מהגאלים (שבט קלטי)
ככה זה היה בכול מדינה בהיסטוריה
לא נשמה
ממש לא
הם כן גרו פה אבל לא הייתה פה מדינה או איזה משהו שקבע שהשטח שלהם
ולפני קום המדינה האום קבע שיהיה שתי מדינות לשתי עמים בעיה שלהם שלא הסכימו שלא יבכו עכשיו
ולפני קום המדינה האום קבע שיהיה שתי מדינות לשתי עמים בעיה שלהם שלא הסכימו שלא יבכו עכשיו
אנונימית
לא
ואני גרתי באמריקה אז זה אומר שאמריקה שלי? נוו באמת גם בחלומות שלהם ישראל לא הייתה שייכת להם
אנונימית
לא גנבנו..
מה אתם עונים לו בכלל ברור שלא
שואל השאלה:
אני שואל את השאלה כיביכול מנקודת המבט שלהם, אבל כבר עזרו לי
אני שואל את השאלה כיביכול מנקודת המבט שלהם, אבל כבר עזרו לי
אנונימי
באותו הנושא: