שאלה בקשר לחיסיון פסיכולוג-מטופל מי שטיפה מבין בזה בבקשה תענו

כשלי היה היא הייתה מחויבת לא לספר..אבל זה תלוי

כל פסיכולוגית מחויבת לשמור על סודיות מוחלטת.
עד שאת מביעה רגשות אובדניטת

שואל השאלה:
תודה!

תאמת לא יודעת מה איתך אבל אני לפני שנה וחצי הלכתי לפסיכולוגית שאמרה כבר על ההתחלה לפני שפתחתי את הפה שכל מה שאני אגיד היא תעביר להורים אז ישבתי שם בלי לדבר וחשבתי לעצמי "מאמי אם רציתי לומר להורים לא הייתי באה אלייך שתעבירי להם בתשלום"
אז לא יודעת לגבי זה.. אני חושבת שאם את רוצה שהיא לא תספר היא מחוייבת לא לספר אלא אם כן היא חשה שאת סכנה לעצמך או אחרים

היא לא תספר פרטים רק אבחנות כנראה לדוגמה דיכאונית או חרדות
בכללי אם את מספרת לה משהו אישי אסור לה לספר, אלא אם כן זה משהו מסוכן כמו נטיות אובדניות

כשתלכי תשאלי אותה ככה תדעי מה לספר ומה לרשום

אני חושבת שיש חיסיון
אני בגיל 16 הייתי והיה חיסיון
אני יודעת שבגילאים ממש קטנים (11 כזה) לפעמים משתפים את ההורים, אבל אני חושבת שאפילו אז יש חיסיון וזה בהסכמת המטופל

(כמובן שזה לא כולל מקרים של התעללות\אובדנות או דברים לא חוקיים.
וגם יכו להיות שהוא\היא תרצה לשתף את ההורים שלך אבל תבקש רשות ממך)

בכל מקרה את יכולה לדבר עם המטפל ולשאול אותו הכל במפגש הראשון

היא לא תספר, אסור להם לספר הכול אלא אם זה מקרה חירום של סכנת חיים שבהם המטופל מסוכן לעצמו או לאחרים וכל זה.

יש חיסיון. אסור לה לספר שום דבר זה כל הקטע של פסיכולוג. אלא אם כן את מתכננת לפגוע בעצמך או באדם אחר או לעשות מעשה שמסכן אותך.
אם היא מספרת להורים ללא אישורך בפרטים שאינה מחוייבת לספר היא הפרה חיסיון רפואי.
מציעה לך בפגישה הראשונה לוודא איתה שכל מה שאת אומרת נשאר בחדר, אני מניחה שהיא תגיד את מה שאמרתי. (שיש חיסיון אבל יש דברים שהיא מחוייבת לספר והם - כך וכך ....)
כן יכול להיות שיהיו דברים שהם לא בהכרח סכנה לעצמך או לסביבה ועדיין היא צריכה לקבל ממך אישור האם לשתף את ההורים , ולא לעשות את זה מאחוריי הגב.
בהצלחה

תלוי אבל אם זה מקרה חירום אז חובה לספר. לא תמיד כל פסיכולוגים מספרים להורים הכול, אולי רק במקרים אחרים או כי את עברת את זה אז אולי את חושבת ככה

שואל השאלה:
תודה לכולם!!! נגמרו לי הפרחים:(