מה המסרים שעולים מסיפור קין והבל?

החיים הם ערך עליון

שלא צריך לקנא

שמהקנאה באה השנאה

שקנאה היא דבר נפוץ ומאוד אינטנסיבי וקשה לשלוט בה. זה למה צריך לקחת הכול בפרופורציות ולהבין שאפשר לתקן כל דבר במקום למצוא פיתרון קיצוני.

למה שלחת את זה איך שסיימתי את העבודה שלי בתנ"ך? את יודעת איך זה היה עוזר לי? ^

שואל השאלה:
יועצת בסטיפס תודה רבה

שהמדיות הרעות יגמרו לכפירה אפילו לנביא: הרי קין היבב נביא - הוא זה שיסד את יסדו הקרבן, והבין אותו מדעתו. ה' דיבר איתו. אבל כיוון שקבנו הבא מן הגרוע לא התקבל, ושל הבל - כן, כפר בהכל.

מזמן קין, בנו אל האדם הראשון, שהקב"ה דיבר איתו. הוא נעשה אתאיסט ראשון.
""עָנֵי קַיִן וַאֲמַר לַהֶבֶל: "לֵית דִין וְלֵית דַיָין, וְלֵית עֲלָם אָחְרָן, וְלֵית לְמִיתַּן אֲגַר טַב לְצַדִיקַיָא, וְלֵית לְמִפְרָעָא מִן רַשִׁיעַיָא" (תרגום יונתן על בראשית ד, ח)

ככה מובא גם בתרגום ירושלמי.

מי שלא מבין ארמית, אתרגם את התרגום לעברית: "ענה קין ואמר להבל: אין דין ואין דיין, ואין עולם הבא, ואין שכר לצדיקים, ואין עונש לרשעים".

איך קרה דבר כזה? לרב אליהו דסלר זקוצ"ל יש הסבר לכך:

"פלא הוא, אדם גדול כקין, שהיה נביא, איך אפשר שיעשה אפיקורוס?

אבל עוד צריך עיון בענין קין הרי אמרו חז"ל על פי ויבא קין מפרי האדמה, שהביא מן הגרוע, ודבר זה קשה מאד להבין: מי שהוא בעצמו המציא ענין הקרבן, וא"כ הרגיש בתוכן ענינו ולא עשהו מצד ההרגל החיצוני, איך יביא מן הגרוע, שאין זה קרבן? (כי ענין הקרבן להקריב את עצמו, דהיינו עיקר שאיפתו...). אמנם שורש הדבר הוא מצד מדת הכילות. משונה הוא עד כמה כח המדה הרעה הזאת! כל פירות שבעולם היו לו לקין, ובוודאי היו כ"כ פירות מובחרים שלא היה יכול לאכול אף חלק קטן מהם, ואעפ"כ הביא מן הגרועים ועכב את המובחרים.

וכשלא נתקבל הקרבן נתקנא בהבל, ועי' במדרש (ב"ר פ' כ"ב) שעל חלוקת העולם היו מדיינים, ואף שחלק קין היה גדול מהכיל מ"מ נתקנא על היות שם אחר, שגם הוא בעלים על חלק מן העולם. והקנאה גברה בקין עד שהשיאתו להרוג את הבל, אך לא היה יכול להתאים רעה כזאת עם הכרתו את הקב"ה. אבל עדיין הקנאה דוחפת אותו למלאות שאיפתה, וסתירה זאת פעלה בו להצירה לו כל כך עד שהיה נאלץ לפשרה עכ"פ; דהיינו או לשבר שאיפתו ולאחוז בהכרתו באמת, או להניח לשאיפתו ולהתעלם לגמרי מהכרתו עד כדי התפקרות גמורה לומר "לית דין ולית דיין ולית עלמא אוחרן" וכו'. ובחר קין בדרך זו השנית, אפי' נגד ידיעתו הנבואית; כל כך גדול הוא כח הבחירה להתעלם מן האמת.



וזהו מהלך כל אפיקורסות, - כל אדם יודע את האמת בלבבו, אלא שרצונותיו הרעים מביאים אותו לידי עבירות שא"א לו לתרצן לעצמו, ופנימיות לבו דוחפתו ליישב את הסתירה ע"י אפיקורסות. נמצא, כי אפיקורסות שקר משרשה.

(ר' אליהו דסלר,מכתב אליהו, א', ירושלים תשנ"ז, עמ' 174-173)