ילדה מהשכבה שלי נפטרה היום...

אין סיבה באמת שלא תלכי, קחי טרמפ לבית העלמין ממישהו שנוסע לשם בכל מקרה

רשמו את זה אתמול ולפני אז זה כנראה לא היום

אני ממש מצטערת בשבילך...
אפשר לשאול למה היא נפטרה?
בכל מקרה, תעשי מה שאת מרגישה לנכון...
אם את מרגישה שאת רוצה לכבד לכי על זה

תעשי מה שאת רוצה אני הייתי הולכת לשבעה ולא להלוויה אבל תעשי מה שאת חושבת

מי כמוני מכירה את הסיטואציה הזאת. רק שבמצב שלי זה היה מישהו מהכיתה שלי, אותו שולחן שלי, וגם כמו שאפשר לנחש.. הקראש שלי..
אבל אם כמה שזה יפתיע, אני לא הייתי, ועדיין לא, מסוגלת ללכת לקבר שלו עם כולם, ללוויה שלו הלכתי אחרי שזה הסתיים כדי להיות שם לבד, הייתי בשבעה, אבל זהו.. שם זה נגמר.. אחרי 3 שנים אני עדיין לא מסוגלת להתקרב למקום הזה גם אם אני הכי רוצה..
אבל זאת לא הנקודה .. הנקודה היא
שהחלק שהכי מפתיע פה, זה שאף אחד לא הולך לשפוט אותך..אם תלכי ואם לא.. אף אחד לא ירים גבה כי זו לא סיטואציה פשוטה להיות בה, זה נטו עניין של לעשות מה שאת מרגישה..
משתתפת בצערך

זה פחות מתאים ללכת להלוויה ההורים שלה יהיו שם והם באמת מסכנים אין לך מה לעשות שם כולם יהיו אבלים וזה פשוט לא מתאים שילדה שבקושי הכירה אותה תיהיה שם במקומך הייתי מחכה כמה ימים והייתי הולך לאחד הימים לשבעה לקראת הסוף

גם לי מלפני שלוש שנים בכיתה ה' נפטר חבר שלי מהכיתה חבר טוב
זה קרה הערב פסח הוא התמודד עם הסרטן במשך 3 שנים קערתו לו את הרגל הוא הבריא ואז אחרי 3 חודשים הסרטן חזר זה היה עצוב באותו ערב פסח הייתי סופר מצוברח אני לא הגעתי ללוויה שלו אבל כן הייתי בשבעה אמא שלו אמרה לי שהיא שמחה שלא באתי ללוויה אלא לבית כי שם זה מראה שאנשים באמת תומכים עצובים ונזכרים