אני כבר שנתיים וחצי בערך מרגישה שאני בדיכאון(לא מאובחן) אבל איכשהו תמיד ידעתי והדחקתי את זה, אף אחד מהקרובים שלי לא יודע. בן הזוג שלי(ביחד חצי שנה) לא יודע ככ איך להכיל את זה, בתכלס אני לא יכולה להאשים אותו ואפילו מבינה אותו כי זה באסה שחברה שלך רק עצובה ועייפה רוב הזמן וזה בסופו של דבר גם משפיע עליו.. אני לא יודעת מה לעשות. אני גם תוהה אם זה באמת היה זה אז אולי הייתי מרגישה טוב יותר ביום יום ולא נשארת במצב רוח רע (למרות שכשאני איתו נורא כיף לי) ואולי זה מעיד על משהו.. מה זה אומר? ומה אפשר לעשות?