4 תשובות
שואל השאלה:
המלחמה הקרה היא כינוי למאבק המתמשך בין מדינות גוש המזרח, ובראשן ברית המועצות לשעבר, למדינות הגוש המערבי, ובראשן ארצות הברית. שתי המעצמות התחרו זו בזו על העליונות ועל השליטה בעולם. המאפיינים הבולטים של המלחמה הקרה היו חשדנות בין שני הגושים, פעולות ריגול, תחרות על כוח ואיומים צבאיים. המלחמה הקרה נמשכה מסיום מלחמת העולם השנייה עד לקריסת ברית המועצות ב-1991.
אנונימית
שואל השאלה:
במלחמת העולם השנייה ארצות הברית, שהלחימה לא התבצעה בשטחה, איבדה מספר לוחמים מועט, יצאה מן המלחמה כמעט ללא נזקים, ובנוסף הייצור שלה גדל. כמו כן תחושת הביטחון של אזרחיה גדלה הודות לפצצה הגרעינית (1) שהייתה ברשותה בלבד. גם ברית המועצות, אף על פי שספגה אבדות רבות של חיילים ושל אזרחים וכלכלתה נפגעה קשות, יצאה מהמלחמה מחוזקת מאוד: הצבא שלה נשאר שלם וגדול ולא פורק וסופחו אליה שטחים נוספים. שתי מעצמות העל הבינו שבזמן זה, אחרי המלחמה, המדינות הפגועות באירופה נתונות לתהפוכות רבות, ואפשר בנקל להטות את רצונותיהן לכיוון הפוליטי הרצוי.
הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסקי הביאה להכרעה במלחמת העולם השנייה בחזית המזרח הרחוק ולסיום המלחמה, אבל גם פתחה עידן חדש של מרוץ חימוש: מרוץ חימוש גרעיני. ארה"ב וברית המועצות לשעבר ניסו להשיג כמה שיותר פצצות וטילים בעלי ראשי נפץ גרעיניים. עד לסיום מלחמת העולם השנייה הייתה ארצות הברית היחידה בעלת השליטה הבלעדית בנשק אטומי, והיא הציעה להקים רשות בין-לאומית לקבלת החלטות בנושאי השימוש באנרגיה גרעינית והפיקוח עליה. ברית המועצות דחתה תכנית זו, ותוך זמן קצר היא הצליחה לייצר פצצת אטום משלה (1949). החמרה במרוץ החימוש חלה כאשר ארצות הברית ערכה ניסוי בפצצת מימן (1952), שעוצמתה עולה על עוצמת פצצת אטום. כעבור כשנה הצליחה גם ברית המועצות לייצר פצצת מימן. שתי המעצמות הקצו משאבים רבים לפיתוח נשק גרעיני טילים בין יבשתיים, צוללות נושאות טילים ומפציצים נושאי פצצות גרעין. הנשק היה מיועד לשימוש בעת מלחמה כוללת בין מעצמות העל: ארצות הברית וברית המועצות לשעבר. כדי לאפשר למפציציה להגיע לכל מקום בשטח האויב הקימה ארצות הברית בסיסים צבאיים בכל רחבי אסיה ובאזור האוקיינוס השקט וכך הלכה והתעצמה השפעתה של ארצות הברית באזורים שונים בעולם.
צעד קטן להפסקת מרוץ החימוש הגרעיני נעשה עם חתימה על החוזה לאיסור הניסויים הגרעיניים בחלל ומתחת לפני הים, חוזה שעליו חתמו ארצות הברית, בריטניה וברית המועצות. נוסף על כך הותקן "קו טלפון אדום" להתקשרות במצבי חירום בין נשיא ארה"ב לנשיא ברית המועצות לשעבר. המניע לכך היה הרצון של שתי המעצמות למנוע עימות גרעיני.
תחום נוסף שבו התקיימה תחרות בין המזרח למערב היה המרוץ אל החלל, שבו הקדימה ברית המועצות את ארצות הברית. ברית המועצות הייתה הראשונה שהצליחה לשגר לווין לחלל: היא שיגרה את "ספוטניק" באוקטובר 1957. היה זה הלווין הראשון ששוגר לחלל, והוא הקיף את כדור הארץ כל תשעים ושש דקות במשך חודש ימים. בראשית 1958 הצליחו האמריקנים לשגר לחלל לווין אמריקני ראשון.
גם למרוץ שיגור האדם לחלל הוקצו בשתי המעצמות משאבים רבים, אך ברית המועצות הקדימה את ארצות הברית - הקוסמונאוט הרוסי יורי גגארין ביצע הקפה אחת סביב כדור הארץ ב-12 באפריל 1962. בממשל האמריקני שרר הלם לנוכח ההצלחה הרוסית. כעבור שבועות ספורים הצליחו האמריקנים לשלוח את אלן שפרד להקפה אחת סביב כדור הארץ, אבל כאשר שפרד ביצע שלוש הקפות של כדור הארץ הצליחו הרוסים לבצע שבע עשרה הקפות. הקוסמונאוט הראשון שיצא מן החללית וריחף בחלל היה אף הוא רוסי. בשנת 1965 הוא ריחף עשר דקות בחלל כשהוא קשור לכבל. לאחר כחודשיים הצליחו גם האסטרונאוטים האמריקנים לרחף בחלל והכפילו את זמן הריחוף.
אנונימית
שואל השאלה:
התפתחות חשובה במרוץ לחלל חלה עם הקמת סוכנות החלל הלאומית של ארצות הברית (נאס"א). הסוכנות הציבה לעצמה יעד - שיגור אדם לירח. ואכן האמריקנים היו הראשונים בהנחתת אדם על הירח. החללית אפולו 11 שוגרה לירח כשהיא מאוישת באסטרונאוטים ניל ארמסטרונג, אדווין אולדרין ומייקל קולינס (יולי 1969). לאחר ארבעה ימים הגיעו השלושה לירח. ארמסטרונג ואולדרין יצאו מן החללית והיו שני האנשים הראשונים בתולדות המין האנושי ש"צעדו" על הירח. ארמסטרונג שידר לכדור הארץ שש מילים שהפכו לסמל: "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות". השניים אספו דגימות של אבנים והשאירו על הירח מכשירים לצפייה ולמדידה שנועדו לשגר נתונים לכדור הארץ. על הירח הותירו האסטרונאוטים את דגל ארצות הברית ושלט מפלדת אל-חלד שעליו נכתב: "כאן הנחיתו אנשים מכוכב הלכת 'ארץ' את רגלם לראשונה על הירח, ביולי 1969 לספירה. באנו בשלום בשם האנושות כולה".
אנונימית
שואל השאלה:
פליז עזרה יש לי עשר דקות
אנונימית