2 תשובות
בוס מפטר עובד שלו שהוא אתיופי.
האתיופי אומר לו שהוא סתם גזען
והבוס אומר לו "אני?! גזען?! גזענות זה פשע, ופשע רק שחורים עושים."
האתיופי אומר לו שהוא סתם גזען
והבוס אומר לו "אני?! גזען?! גזענות זה פשע, ופשע רק שחורים עושים."
כשהייתי קטן, אמא,
אמרת שתמיד תאהבי אותי, אמא,
אמרת שאני החיים שלך, אמא,
אמרת שלא אכפת לך מי תהיה החברה שלי, אמא,
שלא משנה אם היא תהיה רזה או שמנה,
יפה או מכוערת,
אם אני יאהב אותה, את תקבלי אותה בכל מצב, אמא,
אמרת שתתמכי בי לא משנה מה אני יעשה, אמא,
אמרת שאת סומכת עלי ועל הבחירות שלי, אמא,
אמרת שלא משנה מי אני אבחר להיות, או מה אעשה,
את תמיד תקבלי אותי כמו שאני אמא,
כשאמרתי לך שאני מביא שבוע הבא את החברה שלי לארוחת ערב, אמא,
העיניים שלך נצצו, אמא,
כל כך התרגשת שסופסוף יש לי חברה, אמא,
תכננת כבר איך להכין ולסדר הכול לכבודה, אמא,
קיווית שזאת תהיה הכלה שלך, אמא,
אני מצטער, אמא,
אבל שיקרתי, אמא,
אני מקווה שתסלחי לי, אמא,
אין לי חברה להביא לארוחת ערב שבוע הבא, אמא,
יש לי חבר,
אני מקווה שאת לא עצובה, אמא,
אני מקווה, שאת בכל זאת עדיין אוהבת אותי ומקבל אותי ככה, אמא,
לא יכלתי להגיד לך את זה, אמא,
כי פחדתי ממה שתחשבי, אמא,
אז כתבתי לך את זה בפתק, אמא,
אני הומו,
אוהב,
הבן שלך...'
למחרת, האם התאבדה,
הבן לא היה מסוגל לבוא להלוויה,
לראות את הפנים של כולם נעוצות בו,
אז הוא בא אחרי כולם, אחרי שכולם כבר הלכו,
הסתכל על הקבר, הזיל דמעה,
"להתראות, אמא, מצטער, אמא."
לפני שהוא הלך הוא השאיר לה את הפתק על הקבר,
והוסיף עם זה פתק נוסף שבו היה כתוב:
'אני מצטער, אמא, את לא האמא שהכרתי,
ואני לא בטוח שאני יכול לקרוא לך אמא,
אחרי כל ההבטחות שלא קיימת,
אמרת שתקבלי אותי לא משנה מה... ולא עמדת בזה,
אני מצטער, אבל את לא האמא שאהבתי, את כבר אישה זרה בשבילי...'
והלך
2. דווקא האדם שתתן לו הכי פחות יחס זה דווקא האדם שהכי יעריך אותך.
3. כן היא הילדה שאני מרגיש שלם איתה, הילדה היחידה שעושה אותי שמח ברגעים הכי קשים, הילדה היחידה שנותת לי כוח כשאני חלש, כן זאת הילדה היחידה שאני אמשיך לאהוב למשך כל החיים לא משנה מה.. ורק איתה, רק איתה זה מרגיש כל כך מיוחד, ורק לה אני יכול להגיד בכל דקה מתגעגע גם אם אנחנו מדברים, ורק לה אני חייב להגיד כל פעם שאני אוהב אותה ושהחיים שלי לא היו שווים בלעדיה שנייה, רק כשאני מדבר איתה יכול להיתקע לי חיוך על הפרצוף שעות, רק כשאני מדבר איתה אני יכול לשכוח מהכל ולהרגיש שזה רק אני והיא בתוך כל העולם, רק כשאני מדבר איתה אני יכול להיות הבנאדם הכי מאושר שיש ורק כשאני מדבר איתה אני מתרגש כל פעם מחדש.. ואז.. כשנגמרת השיחה.. הגעגועים לא מפסיקים, רק הולכים ומתגברים, לא מפסיק לחשוב עליה וזה מרגיש כאילו לא דיברנו שנים, שניה אחת בלעדיה מרגיש כמו נצח.. רק מחכה לרגע שבו היא תתחבר.. ואז, אז היא מתחברת, ישר שאני רואה אותה מתחברת אני יכול להפוך מהבנאדם הכי דיכאוני בעולם לבנאדם הכי מאושר בעולם, אני כולי קופץ משמחה עד השמיים שהיא הגיעה, אני פותח את הצ'אט ורק אומר לה כמה שהתגעגעתי וכמה שאני אוהב אותה כמה שהייתה חסרה לי כמה שהיה לי קשה בלעדיה..
תמיד אני אשמור עליה, אני ידאג לעשות את החיים שלה מאושרים, אני ידאג שהחיוך על הפרצוף שלה לא יירד בחיים, אני יידאג לזה שדמעות מהעיניים שלה לא יצאו, רק דמעות אושר, אני יידאג לעשות אותה מאושרת, שכל דבר קטן או גדול היא תקבל, אני ידאג לזה שלא יפגעו בה, ואם פגעו בה אז מבחינתי פגעו בי, אם לה עצוב לי עצוב היא שמחה אני שמח היא צוחקת אני צוחק, כמה שיותר טוב לה, יותר טוב לי..
דבר אחד שאני מפחד ממנו.. מפחד שיום אחד זה יקרה.. זה כבר לא יהיה הדדי, היא כבר לא תאהב אותי.. כי היא תתאהב באחר.. למה?. כי היא כובשת כל דבר קטן שזז, כולם מתאהבים בה כל כך מהר, ישלה עוד אלף כמוני.. מה אז אני יעשה אני הרי לא אפסיק לאהוב אותה אפעם, אני בחיים לא אוותר עליה, אני לא יכול לדמיין את החיים שלי בלעדיה, זה כמו לדמיין בנאדם שחי בלי חמצן, לא אפשרי נכון?. אני תמיד אהבתי אותה אני אוהב עכשיו וגם אמשיך לאהוב.. רק מקווה שהיא לא תפסיק.
אמרת שתמיד תאהבי אותי, אמא,
אמרת שאני החיים שלך, אמא,
אמרת שלא אכפת לך מי תהיה החברה שלי, אמא,
שלא משנה אם היא תהיה רזה או שמנה,
יפה או מכוערת,
אם אני יאהב אותה, את תקבלי אותה בכל מצב, אמא,
אמרת שתתמכי בי לא משנה מה אני יעשה, אמא,
אמרת שאת סומכת עלי ועל הבחירות שלי, אמא,
אמרת שלא משנה מי אני אבחר להיות, או מה אעשה,
את תמיד תקבלי אותי כמו שאני אמא,
כשאמרתי לך שאני מביא שבוע הבא את החברה שלי לארוחת ערב, אמא,
העיניים שלך נצצו, אמא,
כל כך התרגשת שסופסוף יש לי חברה, אמא,
תכננת כבר איך להכין ולסדר הכול לכבודה, אמא,
קיווית שזאת תהיה הכלה שלך, אמא,
אני מצטער, אמא,
אבל שיקרתי, אמא,
אני מקווה שתסלחי לי, אמא,
אין לי חברה להביא לארוחת ערב שבוע הבא, אמא,
יש לי חבר,
אני מקווה שאת לא עצובה, אמא,
אני מקווה, שאת בכל זאת עדיין אוהבת אותי ומקבל אותי ככה, אמא,
לא יכלתי להגיד לך את זה, אמא,
כי פחדתי ממה שתחשבי, אמא,
אז כתבתי לך את זה בפתק, אמא,
אני הומו,
אוהב,
הבן שלך...'
למחרת, האם התאבדה,
הבן לא היה מסוגל לבוא להלוויה,
לראות את הפנים של כולם נעוצות בו,
אז הוא בא אחרי כולם, אחרי שכולם כבר הלכו,
הסתכל על הקבר, הזיל דמעה,
"להתראות, אמא, מצטער, אמא."
לפני שהוא הלך הוא השאיר לה את הפתק על הקבר,
והוסיף עם זה פתק נוסף שבו היה כתוב:
'אני מצטער, אמא, את לא האמא שהכרתי,
ואני לא בטוח שאני יכול לקרוא לך אמא,
אחרי כל ההבטחות שלא קיימת,
אמרת שתקבלי אותי לא משנה מה... ולא עמדת בזה,
אני מצטער, אבל את לא האמא שאהבתי, את כבר אישה זרה בשבילי...'
והלך
2. דווקא האדם שתתן לו הכי פחות יחס זה דווקא האדם שהכי יעריך אותך.
3. כן היא הילדה שאני מרגיש שלם איתה, הילדה היחידה שעושה אותי שמח ברגעים הכי קשים, הילדה היחידה שנותת לי כוח כשאני חלש, כן זאת הילדה היחידה שאני אמשיך לאהוב למשך כל החיים לא משנה מה.. ורק איתה, רק איתה זה מרגיש כל כך מיוחד, ורק לה אני יכול להגיד בכל דקה מתגעגע גם אם אנחנו מדברים, ורק לה אני חייב להגיד כל פעם שאני אוהב אותה ושהחיים שלי לא היו שווים בלעדיה שנייה, רק כשאני מדבר איתה יכול להיתקע לי חיוך על הפרצוף שעות, רק כשאני מדבר איתה אני יכול לשכוח מהכל ולהרגיש שזה רק אני והיא בתוך כל העולם, רק כשאני מדבר איתה אני יכול להיות הבנאדם הכי מאושר שיש ורק כשאני מדבר איתה אני מתרגש כל פעם מחדש.. ואז.. כשנגמרת השיחה.. הגעגועים לא מפסיקים, רק הולכים ומתגברים, לא מפסיק לחשוב עליה וזה מרגיש כאילו לא דיברנו שנים, שניה אחת בלעדיה מרגיש כמו נצח.. רק מחכה לרגע שבו היא תתחבר.. ואז, אז היא מתחברת, ישר שאני רואה אותה מתחברת אני יכול להפוך מהבנאדם הכי דיכאוני בעולם לבנאדם הכי מאושר בעולם, אני כולי קופץ משמחה עד השמיים שהיא הגיעה, אני פותח את הצ'אט ורק אומר לה כמה שהתגעגעתי וכמה שאני אוהב אותה כמה שהייתה חסרה לי כמה שהיה לי קשה בלעדיה..
תמיד אני אשמור עליה, אני ידאג לעשות את החיים שלה מאושרים, אני ידאג שהחיוך על הפרצוף שלה לא יירד בחיים, אני יידאג לזה שדמעות מהעיניים שלה לא יצאו, רק דמעות אושר, אני יידאג לעשות אותה מאושרת, שכל דבר קטן או גדול היא תקבל, אני ידאג לזה שלא יפגעו בה, ואם פגעו בה אז מבחינתי פגעו בי, אם לה עצוב לי עצוב היא שמחה אני שמח היא צוחקת אני צוחק, כמה שיותר טוב לה, יותר טוב לי..
דבר אחד שאני מפחד ממנו.. מפחד שיום אחד זה יקרה.. זה כבר לא יהיה הדדי, היא כבר לא תאהב אותי.. כי היא תתאהב באחר.. למה?. כי היא כובשת כל דבר קטן שזז, כולם מתאהבים בה כל כך מהר, ישלה עוד אלף כמוני.. מה אז אני יעשה אני הרי לא אפסיק לאהוב אותה אפעם, אני בחיים לא אוותר עליה, אני לא יכול לדמיין את החיים שלי בלעדיה, זה כמו לדמיין בנאדם שחי בלי חמצן, לא אפשרי נכון?. אני תמיד אהבתי אותה אני אוהב עכשיו וגם אמשיך לאהוב.. רק מקווה שהיא לא תפסיק.
באותו הנושא: