דתיים, גם אתם מרחמים על כל אלה שלא עושים עם המשפחה שלהם קידוש, ושהם לא הולכים לבית כנסת?

לא, אבל אני חושבת שלא להיות בטלפון יום בשבוע זה מעולה

כן:)

יש אווירה אחרת לגמרי, כל המשפחה ביחד בלי טלפונים רק מדברים וצחוקים אני בלי דאגות באותו יום אני לא חושבת שזה אפילו קשור לאמונה ושכל אחד צריך לעשות את זה כדי להרגיש את האווירה הזאת

בהתחלה שקראץי אץ השאלה אמרתי כאילוwtf למה שירחמו עלינו רק בגלל שאנחנו לא שומרים שבץ אבל אז קראתי את זה על הטלפונים יש משפחות שזה באמת נכון אבל זה נוח להם לנוח ולהיות עם הטלפון והמזגן או הרדיאטור
אבל גם חילונים (לפחות אצלנו) עושים ארוחה מפוארת בשישי (בלי קידוש) ובארוחה אנחנו יושבים בלי טלפונים אז כן זה די מלכד
וגם לפני הקרונה רוב החילונים לא היו נשארים בבית הם היו יוצאים לטייל ושאתה מטייל ולא בבית ועסוק בדברים אחרים אתה לא בטלפון אתה יותר מתרכז במשפחה אז כן אצחנו נגיד האיחוד הזה של המשפחה לא חסר
אבל כאילו היו רגעים שהייתי אומרת הייתי רוצה שנשמור שבת וגם אם שומרים חברות שלי שומרות וביום שבת בואי תהיי איתנו ובשאר השבוע לא אכפת להם ממני הם שקועות בטלפון וכאילו אז אני מרגישה רע כי כאילו אז אני חשובה להם ובשאר השבוע לא לא להם ובקיצור כן המשםחה המאוחדת הזאת לפחות אצלנו לא חסר וזה משהו שגדלנו לתוכו כי בסופו של דבר האל תלןי בחינוך בהשפעות והסביבה של הילד
(יצאתי ממש חופרת אני נשמעת כמו המחנכת שלי בי

עצוב לי קצת שהם לא יודעים מה זאת התחושה הזאת של תפילות בבית כנסת, של האווירה הקדושה וכו'... אני רק משנה אחת בלי תפילות בבית כנסת בראש השנה ויום כיפור מרגישה חיסרון מטורף והם כל החיים? זה קשה.

כן. מי שלא טעם את זה - לא יודע מה הוא מפסיד.

"אילו יהדוי היה יודע מה זה".

"היה שמח ורוקד 120 שנה".

טעמתי את זה ולא הייתי חוזר לזה; אמנם עושים קידוש כל שישי כי אבא שלי מסורתי ולא מדליקים אש בשבת אבל מעבר לזה כלום

לא, אני לא מרחם עליהם

לא מרחמת עליהם:)
דרך אגב באותה מידה ישנם דתיים שלא טעמו/טועמים את קדושת השבת.