27 תשובות
ממש לא...
לא נעלמה לשום מקום
לא נעלמה לשום מקום
לא הלכה לשום מקום
בואי ספרי לי איך שמת לב בואי נו הפלוסים שלי מסמנים חמסה
אם כבר ההפך
לא נעלמה את פשוט כנראה לא חווה אותי
למי שטוענים שצרפתים הם אנטישמים אני חיה בצרפת ויהודים ומוסלמים חיים פה ביחד בכיף. ורואה לא מעט אנשים עם כיפות ברחוב, יש מחלקת אוכל כשר כמעט בכל סופר בפריז. רק חבל שיש פה קיצוניים שמנסים להרוס לכולנו.
כנסי לטיקטוק תראי את האנטישמיות
ממש לא נעלמה
אנונימי^
מסכים ומחזק...
מקווה שהכיבוש הערבי מוסלמי בממלכת יהודה והשומרון של העם היהודי יסתיים מתישהו
מסכים ומחזק...
מקווה שהכיבוש הערבי מוסלמי בממלכת יהודה והשומרון של העם היהודי יסתיים מתישהו
וההסכמי שלום האלה, לא חתמו עליהם בשביל שישראלים יוכלו ללכת לקניונים בדובאי, זוהי ברית הגנה
מדינת משטרה^
צרפת מדינה מוסלמית ממזמן והיא מבין המדינות האנטישמיות...
אולי את לא רואה אנטישמיות ביום יום אבל תבדקי רק את הסטטיסטיקות...
צרפת מדינה מוסלמית ממזמן והיא מבין המדינות האנטישמיות...
אולי את לא רואה אנטישמיות ביום יום אבל תבדקי רק את הסטטיסטיקות...
ממש ממש לא מאיפה הבאת את זה
אה כן? מהי ממלכת דוד ושאול?
וגם בקוראן כתוב שארץ ישראל שייכת לעם היהודי.
וגם בקוראן כתוב שארץ ישראל שייכת לעם היהודי.
אעלק הוכחה היסטורית...
הערבים הגיעו לפה רק בכיבוש המוסלמי של המאה השביעית.
הערבים הגיעו לפה רק בכיבוש המוסלמי של המאה השביעית.
מסכים עם מי שיש לו תמונה של רונלד רייגן בפרופיל הוא צודק ערבים הם לא אנדימים לארץ ישראל
ולא גירשו אף אחד, המנהיגים היהודים הציעו לערבים לבנות איתם ביחד את המדינה,
אבל ההנהגה דאז הערבית כמו הכלב הארור חאג' אמין אל חוסייני ימח שמו וזכרו שיכנעה ערבים לנטוש את בתיהם בהבטחה שהם יחזרו לבתיהם אחרי שקודם כל יטבחו בכל היהודים
אבל ההנהגה דאז הערבית כמו הכלב הארור חאג' אמין אל חוסייני ימח שמו וזכרו שיכנעה ערבים לנטוש את בתיהם בהבטחה שהם יחזרו לבתיהם אחרי שקודם כל יטבחו בכל היהודים
^ "ואם מישהו יחיה בה בזמן אחר מותר להם לטבוח בכם" אנונימי אתה שומע את עצמך? אתה חתיכת חרא של בן אדם אתה אפילו פחות מבן אדם אתה זוהמה אנטישמית שפלה תעשה טובה ותעוף לנו מהעיניים.
האנטישמי מראה את הפנים האמיתיות שלו. לא מפתיע
אנונימי
בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל קָם הָעָם הַיְּהוּדִי, בָּהּ עֻצְּבָה דְּמוּתוֹ הָרוּחָנִית, הַדָּתִית וְהַמְּדִינִית, בָּהּ חַי חַיֵּי קוֹמְמִיּוּת מַמְלַכְתִּית, בָּהּ יָצַר נִכְסֵי תַּרְבּוּת לְאֻמִּיִּים וּכְלָל-אֱנוֹשִׁיִּים וְהוֹרִישׁ לָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֶת סֵפֶר הַסְּפָרִים הַנִּצְחִי.
לְאַחַר שֶׁהֻגְלָה הָעָם מֵאַרְצוֹ בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ שָׁמַר לָהּ אֱמוּנִים בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרָיו, וְלֹא חָדַל מִתְּפִלָּה וּמִתִּקְוָה לָשׁוּב לְאַרְצוֹ וּלְחַדֵּשׁ בְּתוֹכָהּ אֶת חֵרוּתוֹ הַמְּדִינִית.
מתּוֹךְ קֶשֶׁר הִיסְטוֹרִי וּמָסָרְתִּי זֶה חָתְרוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל דּוֹר לָשׁוּב וּלְהֵאָחֵז בְּמוֹלַדְתָּם הָעַתִּיקָה; וּבַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שָׁבוּ לְאַרְצָם בַּהֲמוֹנִים, וַחֲלוּצִים, מַעְפִּילִים וּמָגִנִּים הִפְרִיחוּ נְשַׁמּוֹת, הֶחֱיוּ שְׂפָתָם הָעִבְרִית, בָּנוּ כְּפָרִים וְעָרִים, וְהֵקִימוּ יִשּׁוּב גָּדֵל וְהוֹלֵךְ הַשַּׁלִּיט עַל מִשְׁקוֹ וְתַרְבּוּתוֹ, שׁוֹחֵר שָׁלוֹם וּמָגֵן עַל עַצְמוֹ, מֵבִיא בִּרְכַּת הַקִּדְמָה לְכָל תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ וְנוֹשֵׂא נַפְשׁוֹ לְעַצְמָאוּת מַמְלַכְתִּית.
בִּשְׁנַת תרנ"ז (1897) נִתְכַּנֵּס הַקּוֹנְגְּרֶס הַצִּיּוֹנִי לְקוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל הוֹגֶה חֲזוֹן הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית תֵּיאוֹדוֹר הֶרְצְל וְהִכְרִיז עַל זְכוּת הָעָם הַיְּהוּדִי לִתְקוּמָה לְאֻמִּית בְּאַרְצוֹ.
זְכוּת זוֹ הֻכְּרָה בְּהַצְהָרַת בַּלְפוּר מִיּוֹם ב' בְּנוֹבֶמְבֶּר 1917 וְאֻשְּׁרָה בַּמַּנְדָּט מִטַּעַם חֶבֶר הַלְּאֻמִּים, אֲשֶׁר נָתַן בִּמְיֻחָד תֹּקֶף בֵּין-לְאֻמִּי לַקֶּשֶׁר הַהִיסְטוֹרִי, שֶׁבֵּין הָעָם הַיְּהוּדִי לְבֵין אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְלִזְכוּת הָעָם הַיְּהוּדִי לְהָקִים מֵחָדָשׁ אֶת בֵּיתוֹ הַלְּאֻמִּי.
הַשּׁוֹאָה שֶׁנַּתְחוֹלְלַה עַל עַם יִשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן, בָּהּ הֻכְרְעוּ לַטֶּבַח מִילְיוֹנִים יְהוּדִים בְּאֵירוֹפָּה, הוֹכִיחָה מֵחָדָשׁ בַּעֲלִיל אֶת הַהֶכְרֵחַ בְּפִתְרוֹן בְּעָיַת הָעָם הַיְּהוּדִי מְחֻסַּר הַמּוֹלֶדֶת וְהָעַצְמָאוּת עַל-יְדֵי חִדּוּשׁ הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר תִּפְתַּח לִרְוָחָה אֶת שַׁעֲרֵי הַמּוֹלֶדֶת לְכָל יְהוּדִי וְתַעֲנִיק לָעָם הַיְּהוּדִי מַעֲמָד שֶׁל אֻמָּה שְׁוַת-זְכֻיּוֹת בְּתוֹךְ מִשְׁפַּחַת הָעַמִּים.
שְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה שֶׁנִּצְּלָה מֵהַטֶּבַח הַנָּאצִי הָאָיֹם בְּאֵירוֹפָּה וִיהוּדֵי אֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת לֹא חָדְלוּ לְהַעְפִּיל לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, עַל אַף כָּל קֹשִׁי, מְנִיעָה וְסַכָּנָה, וְלֹא פָּסְקוּ לִתְבֹּעַ אֶת זְכוּתָם לְחַיֵּי כָּבוֹד, חֵרוּת וַעֲמַל-יְשָׁרִים בְּמוֹלֶדֶת עַמָּם.
בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה תָּרַם הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי בָּאָרֶץ אֶת מְלוֹא-חֶלְקוֹ לְמַאֲבַק הָאֻמּוֹת הַשּׁוֹחֲרוֹת חֵרוּת וְשָׁלוֹם נֶגֶד כֹּחוֹת הָרָשָׁע הַנָּאצִי, וּבְדַם חַיָּלָיו וּבְמַאֲמַצּוֹ הַמִּלְחַמְתִּי קָנָה לוֹ אֶת הַזְּכוּת לְהִמָּנוֹת עִם הָעַמִּים מְיַסְּדֵי בְּרִית הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת.
בְּ-29 בְּנוֹבֶמְבֶּר 1947 קִבְּלָה עֲצֶרֶת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת הַחְלָטָה הַמְּחַיֶּבֶת הֲקָמַת מְדִינָה יְהוּדִית בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל; הָעֲצֶרֶת תָּבְעָה מֵאֵת תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לֶאֱחֹז בְּעַצְמָם בְּכָל הַצְּעָדִים הַנִּדְרָשִׁים בְּצִדָּם הֵם לְבִצּוּעַ הַהַחְלָטָה. הַכָּרָה זוֹ שֶׁל הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת בִּזְכוּת הָעָם הַיְּהוּדִי לְהָקִים אֶת מְדִינָתוֹ אֵינָהּ נִתֶּנֶת לַהַפְקָעָה.
זוֹהִי זְכוּתוֹ הַטִּבְעִית שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי לִהְיוֹת כְּכָל עַם וְעַם עוֹמֵד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ בִּמְדִינָתוֹ הָרִבּוֹנִית.
לְפִיכָךְ נִתְכַּנַּסְנוּ, אָנוּ חַבְרֵי מוֹעֶצֶת הָעָם, נְצִיגֵי הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי וְהַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית, בְּיוֹם סִיּוּם הַמַּנְדָּט הַבְּרִיטִי עַל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּבְתֹקֶף זְכוּתֵנוּ הַטִּבְעִית וְהַהִיסְטוֹרִית וְעַל יְסוֹד הַחְלָטַת עֲצֶרֶת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת אָנוּ מַכְרִיזִים בָּזֹאת עַל הֲקָמַת מְדִינָה יְהוּדִית בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל.
אָנוּ קוֹבְעִים שֶׁהַחֵל מֵרֶגַע סִיּוּם הַמַּנְדָּט, הַלַּיְלָה, אוֹר לְיוֹם שַׁבָּת ו' אִיָּר תש"ח, 15 בְּמַאי 1948, וְעַד לַהֲקָמַת הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַנִּבְחָרִים וְהַסְּדִירִים שֶׁל הַמְּדִינָה בְּהֶתְאֵם לַחֻקָּה שֶׁתִּקָּבַע עַל-יְדֵי הָאֲסֵפָה הַמְּכוֹנֶנֶת הַנִּבְחֶרֶת לֹא יְאֻחַר מֵ-1 בְּאוֹקְטוֹבֶּר 1948 תִּפְעַל מוֹעֶצֶת הָעָם כְּמוֹעֶצֶת מְדִינָה זְמַנִּית וּמוֹסַד הַבִּצּוּעַ שֶׁלָּהּ, מִנְהֶלֶת-הָעָם, יְהַוֶּה אֶת הַמֶּמְשָׁלָה הַזְּמַנִּית שֶׁל הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית, אֲשֶׁר תִּקָּרֵא בַּשֵּׁם יִשְׂרָאֵל.
מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא פְּתוּחָה לַעֲלִיָּה יְהוּדִית וּלְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת; תִּשְׁקֹד עַל פִּתּוּחַ הָאָרֶץ לְטוֹבַת כָּל תּוֹשָׁבֶיהָ; תְּהֵא מֻשְׁתָּתָה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹר חֲזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל; תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת; תִּשְׁמֹר עַל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַדָּתוֹת; וְתִהְיֶה נֶאֱמָנָה לְעֶקְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל מְגִלַּת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת.
מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא מוּכָנָה לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה עִם הַמּוֹסָדוֹת וְהַנְּצִיגִים שֶׁל הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת בְּהַגְשָׁמַת הַחְלָטַת הָעֲצֶרֶת מִיּוֹם 29 בְּנוֹבֶמְבֶּר 1947 וְתִפְעַל לַהֲקָמַת הָאַחְדוּת הַכַּלְכָּלִית שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּתָהּ.
אָנוּ קוֹרְאִים לָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת לָתֵת יָד לָעָם הַיְּהוּדִי בְּבִנְיַן מְדִינָתוֹ וּלְקַבֵּל אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל לְתוֹךְ מִשְׁפַּחַת הָעַמִּים.
אָנוּ קוֹרְאִים - גַּם בְּתוֹךְ הַתְקָפַת-הַדָּמִים הַנֶּעֱרֶכֶת עָלֵינוּ זֶה חֳדָשִׁים - לִבְנֵי הָעָם הָעַרְבִי תּוֹשָׁבֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹר עַל שָׁלוֹם וְלִטֹּל חֶלְקָם בְּבִנְיַן הַמְּדִינָה עַל יְסוֹד אֶזְרָחוּת מְלֵאָה וְשָׁוָה וְעַל יְסוֹד נְצִיגוּת מַתְאִימָה בְּכָל מוֹסְדוֹתֶיהָ, הַזְּמַנִּיִּים וְהַקְּבוּעִים.
אָנוּ מוֹשִׁיטִים יַד שָׁלוֹם וּשְׁכֵנוּת טוֹבָה לְכָל הַמְּדִינוֹת הַשְּׁכֵנוֹת וְעַמֵּיהֶן, וְקוֹרְאִים לָהֶם לְשִׁתּוּף פְּעֻלָּה וְעֶזְרָה הֲדָדִית עִם הָעָם הָעִבְרִי הָעַצְמָאִי בְּאַרְצוֹ. מְדִינַת יִשְׂרָאֵל מוּכָנָה לִתְרֹם חֶלְקָהּ בְּמַאֲמָץ מְשֻׁתָּף לְקִדְמַת הַמִּזְרָח הַתִּיכוֹן כֻּלּוֹ.
אָנוּ קוֹרְאִים אֶל הָעָם הַיְּהוּדִי בְּכָל הַתְּפוּצוֹת לְהִתְלַכֵּד סְבִיב הַיִּשּׁוּב בַּעֲלִיָּה וּבְבִנְיָן וְלַעֲמֹד לִימִינוֹ בַּמַּעֲרָכָה הַגְּדוֹלָה עַל הַגְשָׁמַת שְׁאִיפַת הַדּוֹרוֹת לִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל.
מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן בְּצוּר יִשְׂרָאֵל הִנְנוּ חוֹתְמִים בַּחֲתִימַת יָדֵנוּ לְעֵדוּת עַל הַכְרָזָה זוֹ, בְּמוֹשַׁב מוֹעֶצֶת הַמְּדִינָה הַזְּמַנִּית, עַל אַדְמַת הַמּוֹלֶדֶת, בָּעִיר תֵּל-אָבִיב, הַיּוֹם הַזֶּה, עֶרֶב שַׁבָּת, ה' אִיָּר תש"ח, 14 בְּמַאי 1948.
אז תפסיק להגיד שטויות מבורות וחוסר ידיעה
בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל קָם הָעָם הַיְּהוּדִי, בָּהּ עֻצְּבָה דְּמוּתוֹ הָרוּחָנִית, הַדָּתִית וְהַמְּדִינִית, בָּהּ חַי חַיֵּי קוֹמְמִיּוּת מַמְלַכְתִּית, בָּהּ יָצַר נִכְסֵי תַּרְבּוּת לְאֻמִּיִּים וּכְלָל-אֱנוֹשִׁיִּים וְהוֹרִישׁ לָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֶת סֵפֶר הַסְּפָרִים הַנִּצְחִי.
לְאַחַר שֶׁהֻגְלָה הָעָם מֵאַרְצוֹ בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ שָׁמַר לָהּ אֱמוּנִים בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרָיו, וְלֹא חָדַל מִתְּפִלָּה וּמִתִּקְוָה לָשׁוּב לְאַרְצוֹ וּלְחַדֵּשׁ בְּתוֹכָהּ אֶת חֵרוּתוֹ הַמְּדִינִית.
מתּוֹךְ קֶשֶׁר הִיסְטוֹרִי וּמָסָרְתִּי זֶה חָתְרוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל דּוֹר לָשׁוּב וּלְהֵאָחֵז בְּמוֹלַדְתָּם הָעַתִּיקָה; וּבַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שָׁבוּ לְאַרְצָם בַּהֲמוֹנִים, וַחֲלוּצִים, מַעְפִּילִים וּמָגִנִּים הִפְרִיחוּ נְשַׁמּוֹת, הֶחֱיוּ שְׂפָתָם הָעִבְרִית, בָּנוּ כְּפָרִים וְעָרִים, וְהֵקִימוּ יִשּׁוּב גָּדֵל וְהוֹלֵךְ הַשַּׁלִּיט עַל מִשְׁקוֹ וְתַרְבּוּתוֹ, שׁוֹחֵר שָׁלוֹם וּמָגֵן עַל עַצְמוֹ, מֵבִיא בִּרְכַּת הַקִּדְמָה לְכָל תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ וְנוֹשֵׂא נַפְשׁוֹ לְעַצְמָאוּת מַמְלַכְתִּית.
בִּשְׁנַת תרנ"ז (1897) נִתְכַּנֵּס הַקּוֹנְגְּרֶס הַצִּיּוֹנִי לְקוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל הוֹגֶה חֲזוֹן הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית תֵּיאוֹדוֹר הֶרְצְל וְהִכְרִיז עַל זְכוּת הָעָם הַיְּהוּדִי לִתְקוּמָה לְאֻמִּית בְּאַרְצוֹ.
זְכוּת זוֹ הֻכְּרָה בְּהַצְהָרַת בַּלְפוּר מִיּוֹם ב' בְּנוֹבֶמְבֶּר 1917 וְאֻשְּׁרָה בַּמַּנְדָּט מִטַּעַם חֶבֶר הַלְּאֻמִּים, אֲשֶׁר נָתַן בִּמְיֻחָד תֹּקֶף בֵּין-לְאֻמִּי לַקֶּשֶׁר הַהִיסְטוֹרִי, שֶׁבֵּין הָעָם הַיְּהוּדִי לְבֵין אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְלִזְכוּת הָעָם הַיְּהוּדִי לְהָקִים מֵחָדָשׁ אֶת בֵּיתוֹ הַלְּאֻמִּי.
הַשּׁוֹאָה שֶׁנַּתְחוֹלְלַה עַל עַם יִשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן, בָּהּ הֻכְרְעוּ לַטֶּבַח מִילְיוֹנִים יְהוּדִים בְּאֵירוֹפָּה, הוֹכִיחָה מֵחָדָשׁ בַּעֲלִיל אֶת הַהֶכְרֵחַ בְּפִתְרוֹן בְּעָיַת הָעָם הַיְּהוּדִי מְחֻסַּר הַמּוֹלֶדֶת וְהָעַצְמָאוּת עַל-יְדֵי חִדּוּשׁ הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר תִּפְתַּח לִרְוָחָה אֶת שַׁעֲרֵי הַמּוֹלֶדֶת לְכָל יְהוּדִי וְתַעֲנִיק לָעָם הַיְּהוּדִי מַעֲמָד שֶׁל אֻמָּה שְׁוַת-זְכֻיּוֹת בְּתוֹךְ מִשְׁפַּחַת הָעַמִּים.
שְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה שֶׁנִּצְּלָה מֵהַטֶּבַח הַנָּאצִי הָאָיֹם בְּאֵירוֹפָּה וִיהוּדֵי אֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת לֹא חָדְלוּ לְהַעְפִּיל לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, עַל אַף כָּל קֹשִׁי, מְנִיעָה וְסַכָּנָה, וְלֹא פָּסְקוּ לִתְבֹּעַ אֶת זְכוּתָם לְחַיֵּי כָּבוֹד, חֵרוּת וַעֲמַל-יְשָׁרִים בְּמוֹלֶדֶת עַמָּם.
בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה תָּרַם הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי בָּאָרֶץ אֶת מְלוֹא-חֶלְקוֹ לְמַאֲבַק הָאֻמּוֹת הַשּׁוֹחֲרוֹת חֵרוּת וְשָׁלוֹם נֶגֶד כֹּחוֹת הָרָשָׁע הַנָּאצִי, וּבְדַם חַיָּלָיו וּבְמַאֲמַצּוֹ הַמִּלְחַמְתִּי קָנָה לוֹ אֶת הַזְּכוּת לְהִמָּנוֹת עִם הָעַמִּים מְיַסְּדֵי בְּרִית הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת.
בְּ-29 בְּנוֹבֶמְבֶּר 1947 קִבְּלָה עֲצֶרֶת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת הַחְלָטָה הַמְּחַיֶּבֶת הֲקָמַת מְדִינָה יְהוּדִית בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל; הָעֲצֶרֶת תָּבְעָה מֵאֵת תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לֶאֱחֹז בְּעַצְמָם בְּכָל הַצְּעָדִים הַנִּדְרָשִׁים בְּצִדָּם הֵם לְבִצּוּעַ הַהַחְלָטָה. הַכָּרָה זוֹ שֶׁל הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת בִּזְכוּת הָעָם הַיְּהוּדִי לְהָקִים אֶת מְדִינָתוֹ אֵינָהּ נִתֶּנֶת לַהַפְקָעָה.
זוֹהִי זְכוּתוֹ הַטִּבְעִית שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי לִהְיוֹת כְּכָל עַם וְעַם עוֹמֵד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ בִּמְדִינָתוֹ הָרִבּוֹנִית.
לְפִיכָךְ נִתְכַּנַּסְנוּ, אָנוּ חַבְרֵי מוֹעֶצֶת הָעָם, נְצִיגֵי הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי וְהַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית, בְּיוֹם סִיּוּם הַמַּנְדָּט הַבְּרִיטִי עַל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּבְתֹקֶף זְכוּתֵנוּ הַטִּבְעִית וְהַהִיסְטוֹרִית וְעַל יְסוֹד הַחְלָטַת עֲצֶרֶת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת אָנוּ מַכְרִיזִים בָּזֹאת עַל הֲקָמַת מְדִינָה יְהוּדִית בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל.
אָנוּ קוֹבְעִים שֶׁהַחֵל מֵרֶגַע סִיּוּם הַמַּנְדָּט, הַלַּיְלָה, אוֹר לְיוֹם שַׁבָּת ו' אִיָּר תש"ח, 15 בְּמַאי 1948, וְעַד לַהֲקָמַת הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַנִּבְחָרִים וְהַסְּדִירִים שֶׁל הַמְּדִינָה בְּהֶתְאֵם לַחֻקָּה שֶׁתִּקָּבַע עַל-יְדֵי הָאֲסֵפָה הַמְּכוֹנֶנֶת הַנִּבְחֶרֶת לֹא יְאֻחַר מֵ-1 בְּאוֹקְטוֹבֶּר 1948 תִּפְעַל מוֹעֶצֶת הָעָם כְּמוֹעֶצֶת מְדִינָה זְמַנִּית וּמוֹסַד הַבִּצּוּעַ שֶׁלָּהּ, מִנְהֶלֶת-הָעָם, יְהַוֶּה אֶת הַמֶּמְשָׁלָה הַזְּמַנִּית שֶׁל הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית, אֲשֶׁר תִּקָּרֵא בַּשֵּׁם יִשְׂרָאֵל.
מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא פְּתוּחָה לַעֲלִיָּה יְהוּדִית וּלְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת; תִּשְׁקֹד עַל פִּתּוּחַ הָאָרֶץ לְטוֹבַת כָּל תּוֹשָׁבֶיהָ; תְּהֵא מֻשְׁתָּתָה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹר חֲזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל; תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת; תִּשְׁמֹר עַל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַדָּתוֹת; וְתִהְיֶה נֶאֱמָנָה לְעֶקְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל מְגִלַּת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת.
מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא מוּכָנָה לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה עִם הַמּוֹסָדוֹת וְהַנְּצִיגִים שֶׁל הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת בְּהַגְשָׁמַת הַחְלָטַת הָעֲצֶרֶת מִיּוֹם 29 בְּנוֹבֶמְבֶּר 1947 וְתִפְעַל לַהֲקָמַת הָאַחְדוּת הַכַּלְכָּלִית שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּתָהּ.
אָנוּ קוֹרְאִים לָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת לָתֵת יָד לָעָם הַיְּהוּדִי בְּבִנְיַן מְדִינָתוֹ וּלְקַבֵּל אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל לְתוֹךְ מִשְׁפַּחַת הָעַמִּים.
אָנוּ קוֹרְאִים - גַּם בְּתוֹךְ הַתְקָפַת-הַדָּמִים הַנֶּעֱרֶכֶת עָלֵינוּ זֶה חֳדָשִׁים - לִבְנֵי הָעָם הָעַרְבִי תּוֹשָׁבֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹר עַל שָׁלוֹם וְלִטֹּל חֶלְקָם בְּבִנְיַן הַמְּדִינָה עַל יְסוֹד אֶזְרָחוּת מְלֵאָה וְשָׁוָה וְעַל יְסוֹד נְצִיגוּת מַתְאִימָה בְּכָל מוֹסְדוֹתֶיהָ, הַזְּמַנִּיִּים וְהַקְּבוּעִים.
אָנוּ מוֹשִׁיטִים יַד שָׁלוֹם וּשְׁכֵנוּת טוֹבָה לְכָל הַמְּדִינוֹת הַשְּׁכֵנוֹת וְעַמֵּיהֶן, וְקוֹרְאִים לָהֶם לְשִׁתּוּף פְּעֻלָּה וְעֶזְרָה הֲדָדִית עִם הָעָם הָעִבְרִי הָעַצְמָאִי בְּאַרְצוֹ. מְדִינַת יִשְׂרָאֵל מוּכָנָה לִתְרֹם חֶלְקָהּ בְּמַאֲמָץ מְשֻׁתָּף לְקִדְמַת הַמִּזְרָח הַתִּיכוֹן כֻּלּוֹ.
אָנוּ קוֹרְאִים אֶל הָעָם הַיְּהוּדִי בְּכָל הַתְּפוּצוֹת לְהִתְלַכֵּד סְבִיב הַיִּשּׁוּב בַּעֲלִיָּה וּבְבִנְיָן וְלַעֲמֹד לִימִינוֹ בַּמַּעֲרָכָה הַגְּדוֹלָה עַל הַגְשָׁמַת שְׁאִיפַת הַדּוֹרוֹת לִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל.
מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן בְּצוּר יִשְׂרָאֵל הִנְנוּ חוֹתְמִים בַּחֲתִימַת יָדֵנוּ לְעֵדוּת עַל הַכְרָזָה זוֹ, בְּמוֹשַׁב מוֹעֶצֶת הַמְּדִינָה הַזְּמַנִּית, עַל אַדְמַת הַמּוֹלֶדֶת, בָּעִיר תֵּל-אָבִיב, הַיּוֹם הַזֶּה, עֶרֶב שַׁבָּת, ה' אִיָּר תש"ח, 14 בְּמַאי 1948.
אז תפסיק להגיד שטויות מבורות וחוסר ידיעה
אנונימי
אבל יש לו זכות אם האו"ם התיר לו והבריטים שהיו בעלי השליטה פה התירו לאו"ם לבצע את החלוקה-וכן נוכחות היסטורית זו סיבה מספקת כי היא מקנה בעלות על השטח, אם העם לא הושמד (כמו הכנענים לדוגמא) ולא ויתר על השטח אז השטח שלו, היהודים הוגלו בכוח הזרוע אך שרדו למרות זאת, וכמו שאפשר לראות בנוסח התפילה הם מעולם לא ויתרו על ישראל, לעומתם ה"פלסטינים" הם מהגרים שהגיעו לכאן פני פחות מ200 שנה ומעולם לא שלטו באופן ריבוני על השטח אלא תמיד היו כפופים לשלטון מקומי משתנה-למד היסטוריה מהי
משמעות השוויון היא לא נתינה לכל אדם כל תפקיד אלא שוויון הזדמנויות, ערבי אזרח ישראל יכול להתחיל מאותה נקודה כמו יהודי אזרח ישראל (ובמבחנים מסויימים כמו מבחני רפואה לדוגמא אפילו יש להם הקלות)
בכל מקרה ישראל היא מדינה אתנית יהודית לפני שהיא מדינת שוויון כמו שכל אדם בעל עיניים יכול לקרוא בנוסח המגילה ובנוסף לחוק הלאום שהוא חוק יסוד שעליון על המגילה.
אבל יש לו זכות אם האו"ם התיר לו והבריטים שהיו בעלי השליטה פה התירו לאו"ם לבצע את החלוקה-וכן נוכחות היסטורית זו סיבה מספקת כי היא מקנה בעלות על השטח, אם העם לא הושמד (כמו הכנענים לדוגמא) ולא ויתר על השטח אז השטח שלו, היהודים הוגלו בכוח הזרוע אך שרדו למרות זאת, וכמו שאפשר לראות בנוסח התפילה הם מעולם לא ויתרו על ישראל, לעומתם ה"פלסטינים" הם מהגרים שהגיעו לכאן פני פחות מ200 שנה ומעולם לא שלטו באופן ריבוני על השטח אלא תמיד היו כפופים לשלטון מקומי משתנה-למד היסטוריה מהי
משמעות השוויון היא לא נתינה לכל אדם כל תפקיד אלא שוויון הזדמנויות, ערבי אזרח ישראל יכול להתחיל מאותה נקודה כמו יהודי אזרח ישראל (ובמבחנים מסויימים כמו מבחני רפואה לדוגמא אפילו יש להם הקלות)
בכל מקרה ישראל היא מדינה אתנית יהודית לפני שהיא מדינת שוויון כמו שכל אדם בעל עיניים יכול לקרוא בנוסח המגילה ובנוסף לחוק הלאום שהוא חוק יסוד שעליון על המגילה.
האם חוק הלאום הוא הכרזת העצמאות של מחנה הרוב בישראל נגד הניסיון ארוך השנים להכתיב לו את זהותה של ישראל וחוקיה, באמצעות מיעוט בלתי נבחר בבית המשפט העליון ובאמצעות קובעי הטון מטעם עצמם בתקשורת ובאקדמיה? נקווה. ימים יגידו. לפי ההיסטריה שמייצר השמאל על שופריו הבלתי נגמרים, נדמה שפגענו בנקודה המרכזית: המאבק על זהותה היהודית של מדינת ישראל. חלק מאיתנו חשבו שאחרי אלפיים שנה יוכלו להקים פה מדינה אירופית שיהדותה מתבטאת רק באוכלוסייתה. אבל עַם בן אלפי שנים לא יכול לברוח מזהותו ומהעיסוק בה.
2 לא שמעתי עד כה אפילו טיעון רציני אחד נגד חוק היסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי. רק קללות, נאצות וקלישאות ילדותיות, וכמובן בכי ועלבון. קוראים יקרים, קראו את החוק במלואו (הוא קצר); זה הנסיוב הכי טוב לחיסון בפני התעמולה התקשורתית.
חוק הלאום מגן על ישראל מפני הסכנה שבהפיכתה למדינה דו־לאומית וגם מפני הכיוון שאליו דחף השופט אהרן ברק - מה שמכונה בלשון האקדמיה "מדינת כל אזרחיה", אבל למעשה מכוון ל"מדינת כל לאומיה". לולא החוק הזה, בסופו של תהליך, אזרחי ישראל הערבים היו דורשים אוטונומיה לאומית. הם דורשים זאת כבר עכשיו, אבל בלי חוק הלאום, דרכם היתה סלולה.
3 אין פה שום פגיעה בזכויות הפרט או בזכויות האזרח. בישראל כולם שווים בפני מערכת החוק. אבל חוק הלאום שונה; הוא חלק ממכלול גדול, שיבוא לידי ביטוי בחוקה העתידית; לכן הוא לא עוסק בשום דבר חוץ מסוגיית הלאום. בעניין הזה אין שוויון, יש מקום במדינת ישראל רק להגדרה לאומית אחת: של העם היהודי. חוק הלאום נמצא באותה משפחה של חוק השבות. "אפרטהייד", צייץ אתמול על חוק הלאום כותב ותיק. לפי ההיגיון הזה, גם חוק השבות הוא אפרטהייד (ואני מכיר את הלוליינות המשפטית משמאל להצדיק את חוק השבות). אוי לבושה!
4 לא גזענות יש פה (עפר לפיהם של המכנים זאת כך), אלא הזכות הפשוטה והטבעית של העם היהודי למדינת לאום יחידה בעולם כולו. מי שמתנגד לזה, הוא הגזען, משום שאינו מקבל את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית בלעדית, בעוד אין לו בעיה לתמוך במדינה פלשתינית ללא יהודים (יודן ריין). בשולי ההתנגדות לחוק הלאום נמצאת גם ההתכחשות ליהודים כעם וכלאום. סעיף 19 באמנה הפלשתינית קובע שהיהודים אינם עם אלא דת. לכן הם לא זכאים לארץ משלהם. אתם מבינים באיזו סירה נמצאים המתנגדים לחוק הלאום?
5 אסור לגעת בחוק הלאום ולא לשנות בו דבר, אבל אני בעד חוק מיוחד נפרד לטובת הדרוזים ומיעוטים נוספים שקשרו ברית דמים בינם לבין העם היהודי. כבר שנים אני דוחף להקצאת תקציבים גדולים להם יותר מאשר ליישובים יהודיים. אבל לחוק הלאום אין קשר לכל זה; הוא עוסק בסוגיית הלאומיות היהודית של ישראל. לדרוזים אין שאיפה לאומית ולא רצון למדינה עצמאית. משום כך, חוק הלאום לא נוגע להם. מי שאומר שזכויות המיעוטים נפגעו כהוא זה - משקר. אגב, רק מדינה יהודית תשמור על זכויות האזרח והאדם של המיעוטים בתוכה. די להביט בסביבה האזורית כדי להבין זאת. מתנגדי חוק הלאום צריכים להחליט מי מוביל אותם; האם איימן עודה הוא מנהיגם?
6 הוויכוח הלוהט על חוק הלאום פותח לרווחה את הדיון שהודחק ודוכא בשיח הציבורי במשך שנים: היהדות לא כדת אלא כציוויליזציה, ומרכזיותה של מדינת ישראל באחריות להמשכיותה. על זה מגן חוק הלאום. למיעוטים בישראל יש הזכות לחיות בתוך הציוויליזציה האדירה הזאת שהעמידה לעולם את אוצר הידע, החוכמה והטקסטים העצום הזה, ששום אומה לא העמידה כמותו לצאצאיה. אנחנו חולקים זאת עם כל העולם, אבל כדי להמשיך לשגשג גם מבחינה תרבותית ודתית, חובה עלינו לשמור על הבית הלאומי שלנו. שבענו די נדודים בגלות. גם לשם כך בא החוק
2 לא שמעתי עד כה אפילו טיעון רציני אחד נגד חוק היסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי. רק קללות, נאצות וקלישאות ילדותיות, וכמובן בכי ועלבון. קוראים יקרים, קראו את החוק במלואו (הוא קצר); זה הנסיוב הכי טוב לחיסון בפני התעמולה התקשורתית.
חוק הלאום מגן על ישראל מפני הסכנה שבהפיכתה למדינה דו־לאומית וגם מפני הכיוון שאליו דחף השופט אהרן ברק - מה שמכונה בלשון האקדמיה "מדינת כל אזרחיה", אבל למעשה מכוון ל"מדינת כל לאומיה". לולא החוק הזה, בסופו של תהליך, אזרחי ישראל הערבים היו דורשים אוטונומיה לאומית. הם דורשים זאת כבר עכשיו, אבל בלי חוק הלאום, דרכם היתה סלולה.
3 אין פה שום פגיעה בזכויות הפרט או בזכויות האזרח. בישראל כולם שווים בפני מערכת החוק. אבל חוק הלאום שונה; הוא חלק ממכלול גדול, שיבוא לידי ביטוי בחוקה העתידית; לכן הוא לא עוסק בשום דבר חוץ מסוגיית הלאום. בעניין הזה אין שוויון, יש מקום במדינת ישראל רק להגדרה לאומית אחת: של העם היהודי. חוק הלאום נמצא באותה משפחה של חוק השבות. "אפרטהייד", צייץ אתמול על חוק הלאום כותב ותיק. לפי ההיגיון הזה, גם חוק השבות הוא אפרטהייד (ואני מכיר את הלוליינות המשפטית משמאל להצדיק את חוק השבות). אוי לבושה!
4 לא גזענות יש פה (עפר לפיהם של המכנים זאת כך), אלא הזכות הפשוטה והטבעית של העם היהודי למדינת לאום יחידה בעולם כולו. מי שמתנגד לזה, הוא הגזען, משום שאינו מקבל את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית בלעדית, בעוד אין לו בעיה לתמוך במדינה פלשתינית ללא יהודים (יודן ריין). בשולי ההתנגדות לחוק הלאום נמצאת גם ההתכחשות ליהודים כעם וכלאום. סעיף 19 באמנה הפלשתינית קובע שהיהודים אינם עם אלא דת. לכן הם לא זכאים לארץ משלהם. אתם מבינים באיזו סירה נמצאים המתנגדים לחוק הלאום?
5 אסור לגעת בחוק הלאום ולא לשנות בו דבר, אבל אני בעד חוק מיוחד נפרד לטובת הדרוזים ומיעוטים נוספים שקשרו ברית דמים בינם לבין העם היהודי. כבר שנים אני דוחף להקצאת תקציבים גדולים להם יותר מאשר ליישובים יהודיים. אבל לחוק הלאום אין קשר לכל זה; הוא עוסק בסוגיית הלאומיות היהודית של ישראל. לדרוזים אין שאיפה לאומית ולא רצון למדינה עצמאית. משום כך, חוק הלאום לא נוגע להם. מי שאומר שזכויות המיעוטים נפגעו כהוא זה - משקר. אגב, רק מדינה יהודית תשמור על זכויות האזרח והאדם של המיעוטים בתוכה. די להביט בסביבה האזורית כדי להבין זאת. מתנגדי חוק הלאום צריכים להחליט מי מוביל אותם; האם איימן עודה הוא מנהיגם?
6 הוויכוח הלוהט על חוק הלאום פותח לרווחה את הדיון שהודחק ודוכא בשיח הציבורי במשך שנים: היהדות לא כדת אלא כציוויליזציה, ומרכזיותה של מדינת ישראל באחריות להמשכיותה. על זה מגן חוק הלאום. למיעוטים בישראל יש הזכות לחיות בתוך הציוויליזציה האדירה הזאת שהעמידה לעולם את אוצר הידע, החוכמה והטקסטים העצום הזה, ששום אומה לא העמידה כמותו לצאצאיה. אנחנו חולקים זאת עם כל העולם, אבל כדי להמשיך לשגשג גם מבחינה תרבותית ודתית, חובה עלינו לשמור על הבית הלאומי שלנו. שבענו די נדודים בגלות. גם לשם כך בא החוק
הפלסטינים שהם עם מומצא לכל עובדה היסטורית הם אכן הרגו בשם האסלאם הרדיקלי והפטריוטיות המזוייפת-צהל לעומת זאת פעל רק מתוך הגנה
כיבוש? ישראל ב47 הסכימה לחלוקה שמיטיבה עם הפלסטינים יותר מלישראלים, וכך גם ב49, ב67 היא הרחיבה את גבולותיה מכיוון שעמים ערבים ניסו לכבוש אותה אך גם על חלק מהשטח הזה (סיני) הסכימה לוותר בשביל השלום, גם על שטחים וגם על מים (ירדן ומצרים)
בנוסף ישראל הרחיקה לכת בהסכמי אוסלו, קמפ דיוויד, חברון, y וכו רק לשם השלום כאשר הפלסטינים המשיכו לסרב
שוב-למד היסטוריה מהי
כיבוש? ישראל ב47 הסכימה לחלוקה שמיטיבה עם הפלסטינים יותר מלישראלים, וכך גם ב49, ב67 היא הרחיבה את גבולותיה מכיוון שעמים ערבים ניסו לכבוש אותה אך גם על חלק מהשטח הזה (סיני) הסכימה לוותר בשביל השלום, גם על שטחים וגם על מים (ירדן ומצרים)
בנוסף ישראל הרחיקה לכת בהסכמי אוסלו, קמפ דיוויד, חברון, y וכו רק לשם השלום כאשר הפלסטינים המשיכו לסרב
שוב-למד היסטוריה מהי
ממתי אסור לערבים לשכור דירה או לעבוד בעבודה בגלל שהם ערבים?!!
ואיך אין שיוויון בכנסת?? כל הערבים שנמצאים בכנסת הינם תומכי טרור (חוץ מההיא שנמצאת בבית היהודי)ובכל מדינה מתוקנת היו פוסלים את השתתפותם!!
ואיך אין שיוויון בכנסת?? כל הערבים שנמצאים בכנסת הינם תומכי טרור (חוץ מההיא שנמצאת בבית היהודי)ובכל מדינה מתוקנת היו פוסלים את השתתפותם!!
תתן לי הוכחות ודוגמאות לערבי שזרקו אותו מהבית, שלא נתנו לו לעבוד, שלא נתנו לו לקנות רכב, וכו' וכו' , רק בגלל שהוא ערבי.
כנראה שלא שמעת את נאומו המסית של הדוב הרוסי יו''ר ישראל ביתינו
הדובר^
הכלבלב הנובח הידוע בשם אלי אבידר?
הכלבלב הנובח הידוע בשם אלי אבידר?
אנונימי^
אז תפנה למשטרה תגיש תלונה/תביעה אם אכן לא מכרו לך דירה בגלל מוצאך, כי זה לא חוקי...
אז תפנה למשטרה תגיש תלונה/תביעה אם אכן לא מכרו לך דירה בגלל מוצאך, כי זה לא חוקי...
באותו הנושא: