6 תשובות
בן כמה אתה?
אני הייתי מספרת להם שחבר טוב שלי רוצה לחזור בשאלה ומה דעתם איך ההורים שלו יגיבו ומנסה להבין מה הם חושבים על זה
אני הכנתי נפשית, רמזתי לאט לאט אבל גם חטפתי הרבה בגלל זה, הבהרתי לאימא שלי שאין לי כוונה "למרוד" בדרך שהיא חינכה אותי אבל זה לא מתאים לי ולא עושה לי טוב, אני לא יכולה ללכת ליד המשפחה שלי עם מכנסיים ואני "שומרת" שבת כשאני איתם, אני כמוך בכיתה י"א אז אני לא בדיוק עצמאית אבל אני בפנימייה אז יש לי את החופש לעשות מה שאני רוצה רוב הזמן
קיצור אל תביא למשפחה את זה בבום אחד
ותזכור שאתה עדיין תלותי בהם והם יכולים להעיף אותך/לנתק קשר ואני בטוחה שזה לא משתלם לך עכשיו
תעשה חושבים עם עצמך ועם מי שאתה יכול לשתף ותבדוק אם זה משתלם לך...
קיצור אל תביא למשפחה את זה בבום אחד
ותזכור שאתה עדיין תלותי בהם והם יכולים להעיף אותך/לנתק קשר ואני בטוחה שזה לא משתלם לך עכשיו
תעשה חושבים עם עצמך ועם מי שאתה יכול לשתף ותבדוק אם זה משתלם לך...
לפי דעתי אל תספר ככה בבום. תוכל לשתף את אחד ההורים שאתה מרגיש איתו נוח יותר ולהגיד את התחושות שלך לגבי הדת ומה אתה מרגיש (או מול שניהם) לפני שתודיע על החלטה כלשהי ופשוט תנסה לראות איך ההורה מגיב.
תשתף בתחושות שלך ותהיה כן מול ההורה ובעדינות. אם תנחית עליהם משהו בבום זה די יטלטל אותם וזה לא פייר...
תנסה לשתף אותם
(אולי בכלל תחשוב להישאר אחר כך דתי)
תשתף בתחושות שלך ותהיה כן מול ההורה ובעדינות. אם תנחית עליהם משהו בבום זה די יטלטל אותם וזה לא פייר...
תנסה לשתף אותם
(אולי בכלל תחשוב להישאר אחר כך דתי)
אנונימית
שואל השאלה:
אני בן 16אבל אני בכיתה י"א
אני בן 16אבל אני בכיתה י"א
אנונימי
נתחיל מזה, אני נגד שתצא בשאלה, זו טעות חמורה. כל העצות הן כדי להימנע מזה שאתה ו/או ההורים שלך יפגעו.
אם אתה בטוח וישבת לברר עם עצמך למה אתה יוצא בשאלה, וחי שת תשובות ולא מצאת (אז לא חיפשת מספיק. אבל):
א. תחכה לזמן מתאים, כשאתה והם לבד עם חצי שעה נגיד שבהם לא תהיינה הפרעות.
ב. כשהם רגועים, לא תוך כדי ריב או כשהם בלחץ לאנשהו, אז עדיף בערב.
ג. תתחיל בשבח ותסיים בשבח. שאתה אוהב אותך וזה לא בגללם, שאת תמיד שומר איתם על קשר (אם אתה לא בבית הרבה) ותכבד את החוקים אצלהם בבית.
ד. תכבד. גם אם אתה זורק הכל, בבית תסתובב עם כיפה ולא תחלל שבת מולם ומול משפחה וחברים של ההורים. תעשה את מטלות הבית ואולי גם מעבר, שלא ירגישו שממש מרדת ושברת הכל.
ה. תבין אותם. זה לא קל לחשוב שהילד עוזב את כל החינוך וזורק את האמת לדברים לא טובים.
ו. תתכונן לבכי וזמן שיהיה מתוח יותר. הם לא יקבלו את הבשורה ככה.
ז. תהיה אמיתי, אל תתחיל להתפלפל איתם על כל שאלה כי כנראה זה לא ישנה לך. תאמר להם שאתה בחרת בזה ולא תשנה את זה עכשיו. אבל גם אל תאשים אותם בכלום.
ח. תהיה בוגר. לא משנה מה יאמרו, אתה לא מתעצבן ולא מגיב בכעס, הם פגועים וזו זכותם להרגיש ככה.
ט. אחים שלך לא נפגעים מזה. זה חוק חשוב, לא משנה כמה אתה לא רוצה את הדת, אתה לא משפיע על אחים שלך בשום צורה, זה לפגוע גם בהם וגם בהורים שלך.
אם אתה בטוח וישבת לברר עם עצמך למה אתה יוצא בשאלה, וחי שת תשובות ולא מצאת (אז לא חיפשת מספיק. אבל):
א. תחכה לזמן מתאים, כשאתה והם לבד עם חצי שעה נגיד שבהם לא תהיינה הפרעות.
ב. כשהם רגועים, לא תוך כדי ריב או כשהם בלחץ לאנשהו, אז עדיף בערב.
ג. תתחיל בשבח ותסיים בשבח. שאתה אוהב אותך וזה לא בגללם, שאת תמיד שומר איתם על קשר (אם אתה לא בבית הרבה) ותכבד את החוקים אצלהם בבית.
ד. תכבד. גם אם אתה זורק הכל, בבית תסתובב עם כיפה ולא תחלל שבת מולם ומול משפחה וחברים של ההורים. תעשה את מטלות הבית ואולי גם מעבר, שלא ירגישו שממש מרדת ושברת הכל.
ה. תבין אותם. זה לא קל לחשוב שהילד עוזב את כל החינוך וזורק את האמת לדברים לא טובים.
ו. תתכונן לבכי וזמן שיהיה מתוח יותר. הם לא יקבלו את הבשורה ככה.
ז. תהיה אמיתי, אל תתחיל להתפלפל איתם על כל שאלה כי כנראה זה לא ישנה לך. תאמר להם שאתה בחרת בזה ולא תשנה את זה עכשיו. אבל גם אל תאשים אותם בכלום.
ח. תהיה בוגר. לא משנה מה יאמרו, אתה לא מתעצבן ולא מגיב בכעס, הם פגועים וזו זכותם להרגיש ככה.
ט. אחים שלך לא נפגעים מזה. זה חוק חשוב, לא משנה כמה אתה לא רוצה את הדת, אתה לא משפיע על אחים שלך בשום צורה, זה לפגוע גם בהם וגם בהורים שלך.
באותו הנושא: