היי אני עובדת כמוכרת בחנות בגדים שהמתחם גם פועל בשבת יש לי יחסים טובים עם המנהל והמנהלת עכשיו אחרי הסגר השני חזרנו לעבוד

והמנהלת שלי נכנסה לבידוד אז במשך שלושה שבועות אני ומנהל שלי טחנו עבודה מהבוקר עד הערב עד שלא היה לי זמן לעצמי אבל הבנתי את המצב הוא אמר כשהיא תחזור נחזור לשגרה היא חזרה ושוב פעם אותו מצב מביאים אותי מ 12 עד הסוף או מהבוקר שככה כך הדברים שאני צריכה לעשות אין לי זמן לזה סבלתי סבלתי וכל פעם שאמרתי משהו קיבלתי ב תושובה "תעבדי קצת לא יקרה כלום " תעבדי תחסכי מה את לא רוצה יותר כסף" ותאמת שלא תודה לאל .. היום הם כבר מביאים לי משמרות יותר בסדר כי יש עובדת חדשה אבל אחרי כל זה לא היה לי חופש שבת או שישי כבר יותר מחודש וחצי או יותר אני לא מבקשת מהם הרבה חופשים או לא עובדת מספיק קשה בשבילם אני כבר שנתיים שם והבאתי המון מעצמי וכל מה שאני מבקשת הוא חופש בשישי וכל פעם אותם תושובות "משבוע הבא" "נראה" גם כשהם הביאו עובדת חדשה כשזאת הייתה הבעיה מהתחלה שאנחנו צוות מצומצם עדין יש עוד בעיות חדשות אני לא רוצה לעזוב כי עם הקורונה אני לא בטוחה שכדי לי אבל אני גם לא רוצה לסבול שם באמת שאני לא מספיקה לעשות הכל ביום ביום והכל בלחץ אז לפחות יום שישי לנוח בשקט ולא להתעסק בכלום באמת קשה לי כבר מבחינה נפשית והגב שלי מרוסק ומרגיש לי זלזול על כל זה מצידם אבל מצד שני על דברים אחרים הם מאוד נחמדים וזה כיאלו מחפה מצדם על כל זה .. כדי לעזוב או להמשיך להתעקש על שלי ואם יש על מה להתעקש ?