6 תשובות
דיקטטורה!
בעצם הייתי אומרת משטר טוטליטרי
בעצם הייתי אומרת משטר טוטליטרי
אני אצרף קטע שמצאתי שיכול לעזור בהחלטה האם להתחסן או לא:
הנה הסבר קצר על החיסון החדש כנגד נגיף הקורונה, מפיו של פרופ' איתן אוקון מבר-אילן (חוקר גאון מהמרכז לחקר המוח):
אחד הדברים שהפתיעו אותי לאחרונה היה אמירות מצד מכרים שלי שטענו שיימנעו מלקיחת החיסון בשלב ראשון, כל אחד עם טיעוניו הוא. גם אם זה מיעוט, אין לי הסבר טוב מלבד האפשרות שהאקדמיה כושלת בהנגשת המידע הרלוונטי לציבור הכללי, וכן, גם לציבור הרופאים והחוקרים. בפוסטים שלי אני מנסה לגשר על הפער הזה, גם אם זה רק טיפה בים.
חיסונים כנגד נגיפים שהכרנו עד כה (למשל כנגד נגיפי שפעת) מבוצעים על ידי הזרקת נגיפים מומתים או מוחלשים, כלומר נגיפים שאינם מסוגלים להתרבות בגופנו. לאחר ההזרקה, תאי מערכת החיסון נקשרים לאזורים שונים על גבי הנגיפים, וזהו סימן למערכת החיסון להתחיל את תהליך יצירת הנוגדנים כנגד הנגיף. בתהליך זה נוצרים סוגים רבים של נוגדנים המכוונים כנגד אזורים רבים על גבי הנגיף.
אז מה שונה בחיסון שפיתחו שתי החברות המובילות (פייזר ומודרנה) במירוץ לחיסון כנגד נגיף הקורונה, שגורם להרבה אנשים לתהות על אמינותו של החיסון?
החיסון הזה לא מכיל נגיף מומת או מוחלש, ואפילו לא חלבון אחד מתוך כלל החלבונים מהם מורכב הנגיף. החיסון הזה מורכב מחלק זעיר מהמטען הגנטי של הנגיף. המטען הגנטי הזה מוזרק לשריר, ותאי השריר יודעים לקחת את המטען הגנטי הזעיר הזה, ולייצר על פיו מקטע חלבוני. זהו תהליך שמתרחש כל העת בתאי גופנו. רק שבדרך כלל תאי גופנו מייצרים חלבונים מהמטען הגנטי שלנו, ואילו כאן, תאי השריר מייצרים חלבון ממקטע גנטי זעיר שהעתקנו מהנגיף. כאן חשוב להבין, שהמטען הגנטי הזה יוצר באופן סינטטי ולא בודד מנגיפי קורונה. אחרי שתאי הגוף מייצרים את החלבון הקצר הזה, מערכת החיסון מזהה את החלבון ה"חדש" הזה, ומגיבה כנגדו ביצירת נוגדנים.
אין בתהליך הזה סיכון של מעבר של המקטע הגנטי של הנגיף למטען הגנטי של תאי גופנו, ואין סיכון של יצירת נגיפים חדשים בגוף. למעשה סוג החיסון הזה בטוח הרבה יותר מהחיסונים המקובלים שאותם הכרנו עד כה. יותר מזה, הידע לייצור חיסון כזה קיים כבר זמן רב, ומה שמנע את שימושו עד כה היה העובדה שהמטען הגנטי הסינטטי היה מתפרק לפני שתאי הגוף היו מצליחים לייצר ממנו חלבון. בעשור האחרון הצליחו להפוך את המקטעים הגנטיים הללו ליציבים יותר, וכעת הם יציבים למשך כ 48 שעות בגוף.
מליון וחצי איש בעולם נפטרו בשנה האחרונה כתוצאה מנגיף הקורונה. ענפי תעסוקה שלמים נסגרו בעולם כתוצאה מהתפרצות הנגיף, והמצב לא ישתנה אלא אם אוכלוסיית העולם תחוסן כנגד הנגיף.
הנה הסבר קצר על החיסון החדש כנגד נגיף הקורונה, מפיו של פרופ' איתן אוקון מבר-אילן (חוקר גאון מהמרכז לחקר המוח):
אחד הדברים שהפתיעו אותי לאחרונה היה אמירות מצד מכרים שלי שטענו שיימנעו מלקיחת החיסון בשלב ראשון, כל אחד עם טיעוניו הוא. גם אם זה מיעוט, אין לי הסבר טוב מלבד האפשרות שהאקדמיה כושלת בהנגשת המידע הרלוונטי לציבור הכללי, וכן, גם לציבור הרופאים והחוקרים. בפוסטים שלי אני מנסה לגשר על הפער הזה, גם אם זה רק טיפה בים.
חיסונים כנגד נגיפים שהכרנו עד כה (למשל כנגד נגיפי שפעת) מבוצעים על ידי הזרקת נגיפים מומתים או מוחלשים, כלומר נגיפים שאינם מסוגלים להתרבות בגופנו. לאחר ההזרקה, תאי מערכת החיסון נקשרים לאזורים שונים על גבי הנגיפים, וזהו סימן למערכת החיסון להתחיל את תהליך יצירת הנוגדנים כנגד הנגיף. בתהליך זה נוצרים סוגים רבים של נוגדנים המכוונים כנגד אזורים רבים על גבי הנגיף.
אז מה שונה בחיסון שפיתחו שתי החברות המובילות (פייזר ומודרנה) במירוץ לחיסון כנגד נגיף הקורונה, שגורם להרבה אנשים לתהות על אמינותו של החיסון?
החיסון הזה לא מכיל נגיף מומת או מוחלש, ואפילו לא חלבון אחד מתוך כלל החלבונים מהם מורכב הנגיף. החיסון הזה מורכב מחלק זעיר מהמטען הגנטי של הנגיף. המטען הגנטי הזה מוזרק לשריר, ותאי השריר יודעים לקחת את המטען הגנטי הזעיר הזה, ולייצר על פיו מקטע חלבוני. זהו תהליך שמתרחש כל העת בתאי גופנו. רק שבדרך כלל תאי גופנו מייצרים חלבונים מהמטען הגנטי שלנו, ואילו כאן, תאי השריר מייצרים חלבון ממקטע גנטי זעיר שהעתקנו מהנגיף. כאן חשוב להבין, שהמטען הגנטי הזה יוצר באופן סינטטי ולא בודד מנגיפי קורונה. אחרי שתאי הגוף מייצרים את החלבון הקצר הזה, מערכת החיסון מזהה את החלבון ה"חדש" הזה, ומגיבה כנגדו ביצירת נוגדנים.
אין בתהליך הזה סיכון של מעבר של המקטע הגנטי של הנגיף למטען הגנטי של תאי גופנו, ואין סיכון של יצירת נגיפים חדשים בגוף. למעשה סוג החיסון הזה בטוח הרבה יותר מהחיסונים המקובלים שאותם הכרנו עד כה. יותר מזה, הידע לייצור חיסון כזה קיים כבר זמן רב, ומה שמנע את שימושו עד כה היה העובדה שהמטען הגנטי הסינטטי היה מתפרק לפני שתאי הגוף היו מצליחים לייצר ממנו חלבון. בעשור האחרון הצליחו להפוך את המקטעים הגנטיים הללו ליציבים יותר, וכעת הם יציבים למשך כ 48 שעות בגוף.
מליון וחצי איש בעולם נפטרו בשנה האחרונה כתוצאה מנגיף הקורונה. ענפי תעסוקה שלמים נסגרו בעולם כתוצאה מהתפרצות הנגיף, והמצב לא ישתנה אלא אם אוכלוסיית העולם תחוסן כנגד הנגיף.
אנונימי
שזה נוראי: רוצים לשלוט בנו.
אנונימי
שואל השאלה:
ובוא ניזכר גם שסגרו את הפרוטוקולים של הקורונה ל30 שנה....
ובוא ניזכר גם שסגרו את הפרוטוקולים של הקורונה ל30 שנה....
אנונימי
שואה חד משמעית כמו שבהתחלה הגבילו את היהודים עכשיו יגבילו את מי שלא יחוסן
כל מי שקרה לנו אנשים משוגעים עכשיו מתחיל להאמין לנו האא איפה הייתם מלפני חצי שנה שאנחנו מזהירים אתכם