גם אתם מרגישים קצת בדאון בזמן האחרון?

בדיכאון אבל לא נראה בכלל

קצת כן

ברור בכל התקופה הזו שנשארים בבית. בגלל זה חזרו לי מחשבות טורדניות וכל מיני דברים אבל אני מסתכלת על הצד החיובי:)

תאמת שלא.. חח אבל שנה שעברה ובערך כל החטיבה הייתי בדאון..

שואל השאלה:
אני חושב שנכנסתי לדיכאון למשך תקופה ארוכה וקשה לי לצאת ממנו, בגלל שילוב של המון דברים ובעיקר בדידות..

מזדהה^ משתדלת לא לתת לדברים האלה לגבור עליי

אתה אומר לי? איבחנו אותי עם דיכאון קליני
סיוט של החיים

שואל השאלה:
נחמד למצוא אנשים שמתמודדים עם דברים דומים למה שאני עובר..

חח יאפ

אתה כנראה בדאון פשוט אם לא אובחנת אבל תנסה להקיף את עצמך באנשים שאתה אוהב ואל תשמור הרבה סודות כדי שזה לא יגרום לך להרגיש שהם לא מכירים אותך האמיתי.. כאילו זה תמיד ירגיש ככה באיזהשהוא מקום אבל תנסה לתת לזה כמה שפחות מקום.. זה גם דורש ממך אומץ..ולדבר על קשיים אני בטוחה שהרבה יזדהו

שואל השאלה:
אוקי תודה על העצה :)

כן אני פשוט יוצאת עם חברות כמה פעמים בשבוע וזה באמת עוזר אפילו אם אני יוצאת לשעה כזה

אני מרגישה שמנה

אני לא רק בזמן האחרון

שואל השאלה:
אני נפגש עם חברים לעתים מאוד רחוקות, ושהם נפגשים בעצמם הם לא מזמינים אותי..

יש לך חברים באינטרנט?

אתה יכול לנסות למצוא משהו שיעסיק אותך אני למשל רוב היום במחשב לול

גם תתעודד שחוזרים למסגרת של לימודים עוד מעט

שואל השאלה:
נער נחמד
כן אבל לא המון, וזה לא אותו דבר כמו חברים במציאות

לא

כן

לגמרי

אני חושבת גם בדיכאון אני בבית לא מאשרים לעבוד התקופה של הקורנה נקוה לטוב יותר

הממ ניסית לתת? למלא את הריקנות שלך בנתינה לאחר במקום בקבלה? יענו לתת רק כדי לתת

אני בחיים לא אתן כדאי לקבל תמורה ואני תמיד תמיד עוזרת לכול מי שזקוק לי ועושה לי לראות מישהו מאושר אחרי שעזרתי לו

בדיוק מושלם

הקטע זה *לא* לחפש לקבל בחזרה כי אז אין הבדל בין זה לבין רצון לקבל

היי אופקי (:
לא כתבת הרבה, אך מניחה משאלתך על תחושת הדכדוך שזה מעסיק אותך נורא, ואתה מתעניין אם יש אנשים נוספים שמרגישים כך גם...
יתכן שאתה שואל מתוך רצון לחוות הזדהות ולהרגיש פחות לבד, יכול להיות שגם מתוך רצון לשמוע אם יש אנשים שמרגישים כמותך ומוצאים דרכים להתמודד עם התחושה הכה מעיקה ומייאשת...

מהתגובות שענית לאחרים, אם הבנתי נכון אתה מתמודד עם דברים רבים שגורמים לך מעמסה רגשית רבה...
נראה שאחד מהדברים האלו הוא תחושת הבדידות שכתבת עליה, שבוודאי גורמת לך להרגיש שאין מי שיכול להבין חוסר האונים שאתה מרגיש, עד כמה זה מתיש שאין עם מי לחלוק, אין את מי לשתף...

ואולי הכתיבה כאן היא קריאה לעזרה, להרגיש את תחושת הלבד פחות מרסקת...
איני יודעת אם יש אנשים שבכל זאת יודעים על מצבך והאם אתה יכול לשתף מישהו קרוב אליך כמו למשל אחד ההורים במה שמציק לך...
לכן, אני רוצה להזמין אותך לדבר עם אחד ממתנדביי עמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת בה אני מתנדבת...
בצ'אט אנונימי ולא שיפוטי תוכל לפרוק, לשתף קצת יותר אם תרגיש בנוח והמתנדב\ת שלנו יהיו איתך לשמוע, להכיל ולסייע עד כמה שאפשר...
אנחנו כאן עבורך יקר, בוא אם תרגיש צורך...
שלך, מתנדבת מסה"ר.

שואל השאלה:
מתנדבי עמותת סהר
וואו אוקי תודה אבל אני בסדר עכשיו ❤