אני לא מפסיקה לבכות, בבקשה תעזרו , רוצים לאשפז אותי

מנסה שוב להסביר להם, אם יפנו אותי לגורם וישאל אותך שאלות תסבירי את המצב ואל תראי יותר מידיי לחץ כי זה יראה חשוד אבל אם את באמת מקיאה אל תשקרי בבקשה מנסים לעזור לך

שואל השאלה:
אני לא מקיאה

למה מה קרה לך

אף אחד לא יאשפז אותך והכל בסדר

לא מכירה אתזה שההורים אלופים בלהפחיד?
תגידי להם בסדר וזהו

אומרת להם שאת לא מקיאה תעשי איתם שיחה הם אמורים להאמין לך

אם את לא מקיאה אז פשוט תנסי להסביר להם שאת פשוט בדיכאון או שקשה לך...

הי יקרה ❤ תעלי במשקל, גם אם את רוצה עכשיו וגם אם לא, זה יעזור להם להאמין לך יותר בכך שאת לא מקיאה.. מלבד זאת, תנסי בחודשי חודשיים הקרוב לומר להם רק את האמת ולא לעשות דברים מאחורי הגב כדי שיהיה להם אמון מלא בך ובמילה שלך

הם לא יכולים לאשפז אותך. הבית חולים מחליט ובודק אם זה רלוונטי בכלל.. אז אל תלחצי,לדעתי הם מנסים להפחיד אותך כדי לגרום לך להפסיק או משהו אחר.. אני לא ככ יכולה לדעת. תהי רגועה ותנסי פחות לדבר איתם על הנושא הזה.
אני בטוחה שזה יעבור להם כל עוד את לא מראה מצב שצריך טיפול

אולי תנסי להסביר להם טיפה יותר ואולי אם זה בגלל שאת רזה מדי אולי תנסי לאכול קצת יותר?
(בבקשה אל תהרגו אותי על מה שאמרתי...)

אייש מהממת שלי תנשמי לאט
תקחי אותם לשיחה ותגידי להם את זה ותראי להם שאת לא הולכת להקיא ונשראת איתם.
ולמקרה שאת אולי כן אבל רוצה לצאת מזה ולא להתאשפז אני אומרת לך שזה רק יעזור לך ויעשה לך טוב ואת תהיי בריאה אחרי.
אבל קחי אותם לשיחה ותגידי להם שזה לא במצב, לאביו

אולי את יכולה לבקש מהם לפנות לתזונאי/ת שייעזרו לך ותנסי אולי להסביר להם שאפשר לפתור בעיות גם בלי אישפוז.
יכול להיות שההורים שלך אומרים את זה כדי שתעלי במשקל אבל הם לא מתכוונים לזה, תנסי בעדינות לבדוק את זה. יש הורים שחושבים שזו הדרך ואולי בגלל זה הם מאיימים באישפוז.
את יכולה גם להסביר להם שאישפוז זה לא עונש ולא איום, זה טיפול רפואי (אם תביני שהם לא באמת מתכוונים לזה).
קשה לצאת מזה אבל זה אפשרי, אני בטוחה שתצליחי.

אולי יש דרך לבדוק ואז תוכיחי?
אחרת סורי אין לי מושג
אתם יכולים לשלם לבדיקת שקר (עם פוליגרף) אבל זה יקר.

רציתי להסביר לכל אלה למעלה שלא הבינו ממש או שאני לא הבנתי אותן,, "מקיאה" לא בקטע של בחילה וזה בקטע של בכוונה...

תעשי בדיקות דם
למי שמקיא.ה יש מחסור בכל מיני דברים

בואי לפרטי דקה

יקרה,

אני שומעת את המצוקה בה את נמצאת, ואולי את התחושה שההורים שלך אינם מאמינים למה שאת אומרת, חוסר הבטחון שאת חשה מצידם והפחד מההשלכות של המחשבות שלהם.

יקירתי, את מחפשת דרך להוכיח להורייך משהו, שייתכן שקשה מאוד להוכיח אותו, אולי יש אפשרות לנסות ולשוחח איתם, לראות מה הביא אותם למחשבה הזו ולנסות לקבל את האמון מהם חזרה.

אני מזמינה אותך, אם תרצי בכך, לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אנונימית, אישית וללא שיפוטיות. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע.

שלך,
מתנדבת סה"ר