שיר שכתבתי במיוחד למורה שהייתה לי בכיתה ט'. חשוב לציין שהיא המורה הכי גרועה שהייתה לי.

כמובן שאני לא אשלח לה את זה, אבל מה אתם אומרים?
השיר:
אני לא יכולתי לעמוד לידך מרוב שאת מסריחה.
כשאני ראיתי מתנשקת איתו, אני לא הבנתי איך הוא מוכן לגעת בך בכלל.
כשאני ראיתי אותך אוכלת, אני לא הבנתי איך עדיין לא התפוצצת.
כשתלמידים ומורים אמרו לך שאת יפה, אני הבנתי שזה עוד שקר שאת מקבלת ביום יום.
כשאני ראיתי אותך מחייכת, אני הבנתי שאת צריכה לראות דחוף רופא שיניים.
כשאני שמעתי אותך שרה במסדרון, אני הבנתי מה הרמה הגרועה בחיים.
לא ידעתי שיש בך דברים קטנים, אבל מסתבר שיש בך, המוח שלך.
ועם כל זה, אוהבים אותך. אבל אני בחיים לא אבין למה...