אני סוג של כופרת,הולכת לא צנוע(גופיות ומכנסיים),לא שומרת כשרות(לא אוכלת חזיר),לא צמה באף צום,אתם חושבים שאם אני אשמור

כן

זה תלוי לגמרי בך, אני למשל לא צמה ולא שומרת שבת ולא עושה את כל המסורות האלו אבל מאמינה באלוהים ויודעת שהוא שם בין אם אני אהיה דתייה ובין אם חלונית

אלוקים תמיד יעריך אותך (זה גם עיניין של אמונה)

פרמטר ה־"הערכה" לא קשור פה.

הקב"ה העריך, מעריך, ויעריך אותך תמיד, אהב, אוהב, ויאהב אותך תמיד, וזו אפילו לא הגדרה נכונה, כי הוא לא במקום 'חיצוני' לכאורה שצריך לשפוט אותך, הוא הרבה מעבר לזה ואי־אפשר לייחס אותו בתור דמות חיצונית ששופטת ע"פ מעשים (בין היתר כי הוא יודע ומחליט מה יהיה).

עם זאת, שימוש בטענה הנ''ל ממש לא הופך את הסיטואציה לאידאלית או רלוונטית, וברור שאי־אפשר דרך ההסבר הזה ללכת ע"פ "מה שבאלי", ו־"מה שנוח לי", ביהדות, או בכללי - בכל דבר אחר... זה לא תירוץ, ומאמץ צריך להיות בכל מקרה, ללא הישענות על ההנחות שאומרת "יהיה טוב, ובכל מקרה הקב"ה אוהב אותי", כי זה בנוסף, לא במקום.

מה שכן, מן־הסתם שהמעלה שלך תהיה גבוהה בהרבה אם תשמרי יותר; בכל תחום שהוא, כי כמו גם בדברים שלא קשורים ליהדות - השקעה ומאמץ = הישגים ותפארת.

תשתדלי להקפיד יותר, בעז"ה תצליחי, ועצם הרצון הפוטנציאלי הזה ש־(אולי)טמון בך, הוא כבר סימן טוב... מכאן נשאר לך רק לפעול.

עלי והצליחי!

ברור שיעריך אותך

שואל השאלה:
אבל אם לדוגמה אני לא מאמינה בו,אז הוא סוגשל ישנא אותי ולא יעריך אותי וישלח אותי לגיהנום

שואל השאלה:
ואני ממש מפחדת מהקטע הזה

שואל השאלה:
כיאילו בכללי אני בנאדם טוב,לא עושה רע,לא רוצחת,לא גנבת,אני בנאדם שעוזר לאחרים תמיד

אם את לא מאמינה בו למה שתפחדי?
והקב"ה לא שונא אותך גם אם "נפלת" אם את מאמינה בו אז ככל הנראה הוא מאוכזב מהדרך.. אבל הוא אוהב אותך הוא גאה בך על זה שאת עושה גמ"ח (גמילות חסדים )על זה שאת עוזרת
לאחרים..
תנסי לשמור שבת מהלב ולא כי את מפחדת תנסי לשמור אותו בשמחה בזה שאת יודעת שזה לנפש שלך שזה דבר טהור ויום וקצת לא תהיי בטלפון תגעי בדברי חול .
תלכי לבית הכנסת לשמוע תפילה אין דבר יותר מרגש ומחזק מזה
אבל אל תעשי את זה כי.. תעשי את זה בשביל הנפש שלך בשביל הרוגע שלך
הקב"ה אוהב אותך את בת מלך
מקווה שעזרתי אפילו בטיפה
שמרי על עצמך ותמשיכי לעשות דברים טובים לעולם❤