אני מבקשת ממכם תעזרו לי!! תכנסו

זה קורה לי כל הזמן שאני חושבת על אנשים קרובים אליי שנפטרו ואז אני פשוט נרגעת קמה לשתות מים ושומעת שירים באוזניות עד שאני נרדמת
תנסי בבקשה זה באמת עוזר
מקווה שעזרתי

שואל השאלה:
הבעיה היא שהמחשבות לא עוזבות אותי, כל הזמן זה נשאר בראש... ):

שואל השאלה:
וואו!! תודה רבה לך!!!!! ❤
לילה טוב(: עזרת ליי❤❤

גם לי זה היה פעם נראה לי

שואל השאלה:
ואיך את מתמודדת עם זה? יש לך עצות?

אל תדאגי, זה עובר.
בינתיים תשתדלי פשוט לא להיכנס לזה מדיי ותשמעי שירים מסרטי דיסני.

גם אני ככה אבל לא רק מוות אלא גם על עוד הרבה דברים ואז אני לא נרדמת ועייפה כל היום שלמחרת

אני אישית לא עשיתי עם זה כלום זה פשוט עבר לי.
ותאמיני לי זה יעבור ואם לא תנסי בכל הכח להעיף את המחשבות ותחשבי על משהו שאת אוהבת ואם לא עוזר לכי לפסיכולוג

אולי תדברי על זה עם מישהו הורים/חברים ואם מצבך חמור ואת חושבת מחשבות אובדניות על עצמך לעיתים דחופות כדי שתלכי לטיפול פסיכולוגי

אוקיי את בול אני לפני תקופה.
ההמלצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך זה ללכת לפסיכיאטרית לאבחון והיא בטח תביא לך כדורים והכדורים יעזרו לך נורא להרדם וכל המחשבות ילכו לך אני אומרת לך.
אני גם עם כדורים וזה כל כך הרבה יותר טוב ממליצה לך

וואי זה קורה לי מלא אני פשוט מנסה להפסיק לחשוב על זה ולהירדם

מזדהה איתך בטירוף!! זה קורה לי פשוט כל הזמן! כמו חרדה כזה, תדעי שאת לא לבד בזה❤

זה קרה לי מבינה כדאי לך לדבר עם ההורים או חברים זה מאוד עוזר.

אני ממליצה לך לפני השינה תחשבי על דברים טובים אבל אל תמציא לא לחשוב על זה בגלל ואז את תחשבי על זה יותר.

שואל השאלה:
תודה על כל התגובות!!! איזה כייף!
עברתי איבחון בעבר ולא מצאו אצלי כלום. אם זה אותו איבחון לא יודעת..

הבעיה שאני לא שולטת במחשבות): הן פשוט באות ולא עוזבות!! איך לא להביא אותם? אני חושבת על דברים טובים ואז פשוט פתאום בום הכל הופך למוות): ): ):!!
איך לשלוט בהם? זה לא אפשרי.. בבקשה

תקשיבי אני בדיוק ככה!!
חשבתי שאני היחידה..
תקשיבי אני יודעת כמה זה קשה ובגלל זה היו לי המון בעיות שינה לי זה הגיע רק בלילה (זה עדיין ממשיך לפעמים)
אבל אחרי שלמדתי לא לחשוב על זה אני הרבה טוב והרבה יותר קל לי להרדם
זה נשמע מסובך אבל זה ממש לא
שפוט לחשוב על דברים אחרים ולהגיד לעצמך לדחות את המחשבה (למה לחשוב על זה עכשיו? אני אחשוב על זה כשיהיה צריך ןכשתהיה סיבה)
אה ועוד שיטה לחשוב על פדיחות:) וואו לחשוב על פדיחות שלי עוזר כל כך ומסיח את דעתי
אני מבטיחה שזה יעבור לך עם הזמן :))

לדעתי בשביל לטפל בהתקפי פאניקה וחרדות
הכי טוב לקבוע פגישות עם פסיכולוגית
לפחות פעם בשבוע
ולספר לה כל מה שאת מרגישה.
ואחרי תקופה
אם תרגישי שזה לא עוזר לך,
אז תעשי מה שאני עשיתי.
הלכתי לפסיכיאטר
ואחרי כמה פגישות, שהוא כבר הכיר אותי
הוא המליץ לי על הכדורים שהכי יתאימו לי
ואמא שלי קנתה לי אותם
ועכשיו אני כבר לוקחת אותם יותר מחצי שנה
ואני מרגישה כל כך הרבה יותר טוב
וסוף סוף אני מצליחה פשוט לתת למחשבות
האלו לחלוף, בלי לחקור אותן יותר מדי.

קורה גם לי לחשוב על דברים כאלה לפעמים, פשוט יש תקופותיו ות וזה עובר ואז תקופות קשות וזה חוזר, דברים שעוזרים זה תחביבים, מוזיקה, להתעסק בדברים אחרים ולשכוח.
גם אם כלום לא עוזר תזכרי שזאת רק תקופה וממש עוזר לשתף מישהו, מוזמנת לפנות אלי בפרטי /גורם מקצועי בבית ספר/הורה/חבר.ה/מישהו אחר

שואל השאלה:
תודה!!!

^^^ תקשיבי זה בדיוק מה שהיה לי
לדחות את המחשבות זאת השיטה הכי טובה שיש
אם את עדיין צריכה עזרה אני אצא מאנונימי ותוכלי לדבר איתי בפרטי :)

אומרים שאם חושבים דברים רעים (לא כמו איזה פקצה, רעים ממש) זה כי אוהבים אותם ולא יכולים בלעדיהם...
אז ת'אלס את מראה כלפיהם חיבה...
אם זה ממש אינטנסיבי, לכי ותדברי על זה עם המשפחה ובכללי האנשים הקרובים אלייך...
הם יוכלו להרגיע אותךואם הם ישמעו את זה אני די בטוחה שהם יהיו יותר זהירים בדברים שהם עושים.
מקווה שעזרתי❤

לא היתי מסוגל לקרוא וללכת מבלי לעזור האמת שאין לי מה להגיד ולנחם אבל זה כן בעיה כנראה שאת מפחדת מזה אני יכול להבטיח לך שאת לא תגיעי לשם בקרוב תתעסקי בלחיות באהבה בחברים במטרות השגים ובצד החפה של החיים המוות מגיע נכון לכולנו הוא יתפור קבר אבל לא בקרוב ואני מתכוון להיכנס לשם רק שהגוף ניה ישן וגמור זקן ואגיד מציתי קחו אותי חגן העדן אבל עכשיו? ממש לא חושב על זה וגם את לא

אני מבינה אותך , קורה לכולם , חושבים על החיים ואין תשובות להכל .
תנסי לחשוב על דברים טובים , להבין שזה גלגל החיים ואין מה להתעסק בזה , תעשי את כל הדברים שאת רוצה לעשות ותשתפי את המשפחה שלך

קורה לי תמיד אין לי כל כך איך לעזור.
אני באותו המצב.
מצטערת לשמוע שיש עוד אנשים שצריכים לסבול את זה.
אין לי פתרונות אבל מקווה שזה יעבור לך ולכל מי שסובל ככה.
לי זה התחיל בכיתה ג' היום אני בכיתה י' .
זה משהו מיוחד שלא תמיד מוצאים באבחון, ויש פה אנשים שכתבו שזה קורה לכולם אבל זה משהו מיוחד שקורה במקרים נדירים.
הרוב לא חווים את זה ומקווה שגם אף אחד לא יחווה.

וואי זה קורה לי גם בזמן האחרון,
מה שאני עושה מצבים כאלו? אני רואה דברים מצחיקים, האמת שזה מעלה לי את המצב רוח וממש עוזר לי
שמעי בדיחה לא מצחיקה:
מה אתה עושה כשאתה מקבל התקפי חרדה?
מ*ונן.
עכשיו נחזור לנושא העיקרי, תמצאי משהו שמצחיק אותך
ונקווה שתתגברי על זה❤❤

למצוא דברים מצחיקים לא עוזר.
אני מדברת מניסיון ולא תמיד מוצאים נשהו מצחיק.

פסיכולוג.יכול להיות סוג של חרדה או דיכאון ממליצה לך לבדוק כמה שיותר מהר.

מזדהה איתך.

הייתה לי תקופה כזאת בעבר ועכשיו זה עבר לי, לא הייתי ילדה אובדנית אבל כן הייתי חושבת על המוות הרבה והייתי מפחדת מימנו לא הדחקתי את המחשבות האלה ובגלל זה היה לי קשה לשכוח לחשוב עליהם אבל את חייבת לדעת לחלוק עליהן. זה לא קל וזה קשה אבל את תצליחי להתגבר על זה כי למען האמת אני לא יכולה לייעץ לך איך אני יודעת מה את עוברת כי הרגשתי את זה גם, הכי חשוב תהיי עם אנשים שמחים. אל תחשבי מחשבות שליליות ותרחיקי מחשבות של מוות. מקווה שעזרתי(;

תרשמי את המחשבות האלה אפילו תציירי זה יעזור

אני חושבת שקוראים לזה מחשבות טורדניות, גם לי זה קרה (לא בהכרח עם מוות אבל עם מחשבות לא פחות גרועות) וכשהתחלתי לכתוב יומן זה המחשבות נרגעו והפסיקו תוך כמה ימים.

אולי זה התחליף שלי לפסיכולוג אני לא יודעת ככה אומרים לי, כנראה זה כי המוח מוצף והוא ממלא אותך במחשבות אבל כשאת מקדישה זה לעבד את המחשבות המוח "מעכל" את זה יותר טוב

קיצר כדאי לך לנסות לכתוב יומן או לצייר כמו שכתבו מעליי

"למצוא דברים מצחיקים לא עוזר.
אני מדברת מניסיון ולא תמיד מוצאים נשהו מצחיק."

לך זה לא עזר, אבל לי זה כן.
זה הפתרון שלי והוא לא בהכרח יתאים לכולם :/

מצטערת שזה ככה.. גם לי זה תמיד קרה. כל לילה ולילה, מדי פעם גם ביום.. הייתי ממש בוכה בלילות ואולי היו לי גם חרדות.. (לא בטוחה לגבי החרדות, אבל יש סיכוי..)
אבל מצאתי דרך לעבור את זה, או לפחות לשכוח את זה ולא לחשוב על זה שוב. האמת בזכות סטיפס, ואני מאמינה שזה יקרה גם לך עכשיו :) פשוט מישהו כתב משפט כלשהו שהכרתי אבל עד שלא חשבתי עליו וראיתי אותו לא הבנתי כמה הוא נכון: "הדרך היחידה להפסיק לחשוב על משהו היא לחשוב על משהו אחר". כדי להפסיק לחשוב על זה, את צריכה לדחוק את זה הצידה, ותאמיני לי שאני יודעת כמה בלתי אפשרי זה נראה, אבל זה אפשרי. איך? תחשבי על דברים אחרים, כמו שמישהו בתגובות הראשונות אמר פה, היה לו רעיון טוב על מה את יכולה לחשוב. אני התמודדתי עם זה בצורה הזאת, חשבתי על דברים אחרים, וכך הפסקתי לחשוב על זה. תחשבי על זה ככה, למה את חושבת על זה כל לילה ולילה? למה דווקא אז ולמה זה חוזר על עצמו בדיוק באותו הזמן? גם בגלל שאת מפחדת מזה, ובלילה אין לך תעסוקה והמחשבות באות, אבל גם כי - וזאת גם סיבה מרכזית - את הרגלת את עצמך לחשוב על זה בלילות. את כבר רגילה לזה. אז ברגע שאת תחשבי על דברים אחרים, יהיה אולי קשה בהתחלה ויקח זמן, אבל בסוף את תתרגלי לחשוב על דברים אחרים ולא לחשוב על זה עוד. את אולי אפילו תשכחי מזה קצת, כי לא תהיי רגילה עוד לחשוב על זה. אני משתמשת בשיטה הזאת כבר מלא זמן. שנתיים או יותר? זה עזר לי בטירוף. אולי זאת לא נשמעת דרך טובה במיוחד, כי זה כאילו אני מדחיקה דברים אבל לא פותרת אותם באמת, וככה הרבה זמן, אבל זה הפתרון הכי טוב שמצאתי וזה באמת עזר לי. אולי כשתתרגלי את כבר לא תצטרכי לחשוב עוד על דברים אחרים, אני לא יודעת, זה תלוי בכל אחד. אבל אני כן יודעת שתצליחי, אני מאמינה בך, אני יודעת שאולי זה נראה בלתי אפשרי, אבל תאמיני בעצמך, גם אם קשה, אני גם מאמינה בך❤ אני אכתוב לך על מה אני חושבת במקום, אולי את תתחברי לזה גם ותעשי את זה גם, ואם לא, פשוט תחשבי על דברים שעושים לך טוב, ושאת אוהבת לחשוב עליהם, דברים שבאמת אין לך בעיה לחשוב עליהם לא משנה כמה פעמים ושיעשו טוב, קיצר דברים שאת אוהבת. אני אישית חושבת על סדרות שאני רואה. זאת אומרת, אני עושה המשך לסדרות (בראש, לא כותבת, כי זה לפעמים ביום בשביל הכיף, וגם בלילה לפעמים, למרות שהרבה מהפכנים בלילה יוצא לי רק לחשוב על זה לשנייה וכבר להירדם). קיצר, אני עושה המשך לסדרות, ועכשיו מתחילה לכתוב ספר. זה דבר שאני אוהבת, והאמת, די גיליתי את זה בעזרת הפחד הזה שלי. אני רוצה להראות לך פה גם שלמרות שקשה וכואב, ואת לא רוצה אותו, הוא יכול לעשות לך גם טוב, וגם אחרי שתעברי את זה. אז שוב אומרת, תחשבי על מה שאת אוהבת, דברים שעושים לך טוב, בין אם זה על המשך לסדרות כמו שאני עושה, או מחשבה על העתיד המדהים שאת רוצה בשבילך, או כל דבר אחר שאת רוצה ואוהבת לחשוב עליו. את מחליטה על זה. את כמובן יכולה שלא לעשות את זה אם זה לא נשמע לך טוב, אני פשוט אומרת מניסיון שזה עזר גם עד עכשיו, ואני באמת מאמינה שזה יעזור גם לך. ואם את באמת לא חושבת שאת רוצה לנסות את זה, אני ממליצה שכן, כי גם תמיד כדאי לנסות, זה לא יזיק רק להפך. זהו, מקווה שעזרתי, ושוב, אני מאמינה בך! הכל יהיה טוב והכל יהיה בסדר, ואת תצליחי לעבור את זה❤❤

אשמח שתעדכני מה ניסית בסוף ואחרי כמה זמן איך את מרגישה❤ (גם אם זה בפרטי, אם צריך ותרצי תגידי ואני אחשוף את המשתמש)

עריכה: חשוב לי להבהיר פה משהו, כי נראה שלא כתבתי את זה ממש, היום אני נרדמת בקלות הרבה יותר, לא חושבת על זה עוד, ויכולה אפילו להירדם ממש אחרי טיפה זמן, בלי מחשבות על זה או משהו. זהו רק היה לי חשוב שתדעי את זה גם, ושזה אפשרי ואפילו יותר מזה, את תעשי את זה ותעברי את זה❤

אני כל לילה מתמודדת עם זה.
*תשתדלי לעשות ספורט ולהמריץ את הגוף שלך שתגיעי למיטה עייפה ולא תשקיעי מחשבה בדבר הזה. (גם תשתדלי לקבוע עם חברים ושלא תרגישי לבד).
*כשיוצא לי לחשוב על זה אני ישר עוצרת ואומרת שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד, אני פשוט מנתקת את המחשבות שלי (חושבת על כלום. פשוט לא חושבת.) ואז רואה טלוויזיה או מנסה לחזור.
*המלצה שלי כשזה קורה אל תלכי לישון בחדר חשוך, תדליקי טלוויזיה בשביל שתרגישי שעוד מישהו נמצא שם לידך.
*תחייכי, פסיכולוגית את תרגישי שמחה יותר.
*תראי סדרה או סרט שראית כבר (מחקרים מראים שלראות סדרה שאת יודעת את הסוף שלה מרגיעים)
*תנסי לבנות לך סיפור, אם זה סיפור אהבה עם הקראש (או סתם של שני אנשים), אירוע שהיית רוצה להיות בו, סיטואציה שמעניינת אותך... זה יעזור לך להרדם הרבה יותר טוב ונעים
*תתלי. לוכד. חלומות. יש אצלי בחדר לוכד חלומות שאמא שלי עשתה והוא באמת עוזר לי לחלום חלומות טובים. לא צוחקת. כל פעם שאני מסתירה את זה (שמה על זה כובע או משהו) אז נהיו לי חלומות רעים ומוזרים.

חרדות תתיעצי עם פסיכולוג

אחת מהסיבות שאני לוקחת את הכדור שאני לוקחת זה בגלל מחשבות אובססיביות על מוות וכאלה, אני לא רומזת שאת צריכה גם, אני אבל כן חושבת שזה דבר שמצריך טיפול פסיכולוגי, יש דברים שאי אפשר להתמודד איתם לבד וכן צריך לדבר על זה עם מישהוא שמתעסק בזה ומבין בזה יותר ממך.
אני יודעת כמה זה קשה ומתיש ואני מגיעה לפעמים למצבים שכואב לי הראש מרוב מחשבות ולחץ וזה נוראי. תטפלי בזה, זה לא עובר מעצמו זו בעיה ועדיף לתפוס אותה ולטפל בה בזמן לפני שמאוחר מדי.

וואי גם לי זה ככה...
פעם בשנה יש לי תקופה של התכפי פחד וחרדות מהמוות!!
אני מגיעה למצב שזה מה שאני חושבת אליו כל הזמן...
בדרך כלל זה קורה לי בין בתקופה של יום השואה לבין התקופה של יום העצמאות ולפעמים ביום ההולדת שלי...
ובתקופה הזאת אני חושבת על זה כל שניה!!
אני באמת מבינה אותך ויודעת עד כמה זה קשה...
הדרך היחידה להתמודד עם זה זה לשתף ולספר לאחרים באמת שזה עוזר!!!!!!
לפחות אצלי זה ככה....
אני מקווה שזה יעבור לך בקרוב!
לילה טוב!

היי אהובה, אשמח אם תקראי את הטקסט הבא-
דמיינו לעצמכם שני תאומים שנמצאים ברחם אימם. שניהם מכירים רק את העולם בו הם נמצאים וחושבים שזה העולם היחיד שקיים. שניהם חיים שם מחזור של חיים שלמים כפי שהם מבינים עד שאחד מהם נולד. מה חושב האח התאום לאחר שאחיו יוצא מהרחם?
הוא חושב שהאח עזב אותו והלך לעולם אחר. הוא חושב שאחיו בעצם מת. הוא נפרד מהעולם שבו הם חיו עד עתה והאח התאום נותר לבדו בוכה על מר גורלו. כמובן שהוא אינו יודע שבחוץ, בעולם האחר, שהוא בעצם העולם שאמיתי - מחכים לו בני משפחה ומקבלים אותו בזרועות פתוחות ובאהבה רבה.
כך אנו מגיבים למוות - אנו חושבים שמוות הוא הסוף ואין חיים יותר. אך העולם הבא הוא בעצם עולם נוסף אליו עוברים המתים. בדיוק כפי שהעובר מפרש את עזיבתו של אחיו - אנו מפרשים את עזיבתם של המתים.


אני ממש מצטערת לשמוע, באמת.. הולכת להיות תקופה לא קלה לצערי כי פרידה מהסוג הזה מביאה כאב שגם הזמן לא יכול לרפא.. במיוחד כשמדובר בנערה צעירה שהחיים נקטעו לה בצורה כזאת, אבל מה שכן- הזמן יכול ללמד אותך איך לחיות עם הכאב, שזה לא פחות חשוב.
קשה לנחם במצב כזה ובאמת הסביבה של הנפטר נשארת עם המון כאב. נראה באמת שאת מחפשת בכל הכוח מילות נחמדה וגם אם יהיה קשה מאוד ליישם את מה שיגידו לך- תמיד תישארי אופטימית ותשתדלי להשאיר את המחשבות הטובות כשאת חושבת על הנושא, כמו שהמשל הזה מתאר. ואני באמת מאמינה שאת נשארת בשביל להמשיך להוקיר אותה ולאהוב אותה גם אם היא בצורתה הפיזית לא נמצאת כאן יותר. תדברי עליה, תספרי על האישיות שלה ועל מי שהיא, ותגרמי לרוח שלה להמשיך לחיות בסביבה שלך. גם פה- אשמח שתספרי לנו קצת עליה, מה השם שלה ומה היא אהבה לעשות.
אל תשכחי לשתף את הכאב שלך עם המשפחה והחברות, ובמידת הצורך גם להעזר בייעוץ מקצועי. את לא צריכה לעבור את זה לבד...
פה תמיד אם תרצי לשוחח בפרטי 3>

היה לי את זה גם והאמת שמה שעזר לי זה לספר את זה למישהו
מאותו רגע זה התחיל להעלם

קרה לי כמה פעמים אני פשוט מנסה לחשוב על דברים אחרים ולהדחיק את זה, אם את יודעת שקשה לך לשלוט בזה תקומי, תירגעי, תשתי מים, תראי איזה פרק, תשמעי מוזיקה ותחזרי לישון.

זה קורה לי כל הזמן
אני מקווה שאצליח לעבור את זה וגם את

על פי הוראה של הרבי מילובאוויטש מלך המשיח שליט"א: במצב שיש סיוטים, צריך לבדוק את המזוזות של החדר, ועדיף גם של כל הבית, וזה גורם לחלומות טובים.

כנל זה מה זה חרא
אני עושה טקס נגד עין הרע שכאילו מבטל את זה ומנסה לשכוח

וואי גם לי זה היה אבל זה פשוט היה בגיל 10-12 וזה דיי עבר בכל מקרה אני רואה טלוויזיה לפני שאני הולכת לישון (האנטומיה של גריי כמובן-אבל זה לא מומלץ אם המחשבות הן על מות לול) ואז אני לא חודבת על כלום אלא רק רואה ואז מתעייפת והולכ לישון

הייתי גם ככה, אני מבטיח לך שזאת רק תקופה ועם הזמן זה יעבור וכבר לא יהיה לך איכפת מהנושאים האלה שעולים לך בראש

אני יודע שהמוות כרגע בטח מפחיד אותך עד מוות אבל תנסי לחשוב על החיים ומה את יכולה לעשות איתם במקום לחשוב כל לילה מחשבות על המוות תחשבי מחשבות על החיים מחשבות על חלומות והישגים שהשגת ושתשיגי יש הרבה לחיות בשבילו ואם נחשוב על המוות אז מה באמת עשינו עם החיים שלנו התשובה היא כלום תחקדי לצד את הפחד בידיעה שיש הרבה לפנייך והמוות יהיה סוף של דרך ארוכה וטובה

אני מציעה לך שבפעם הבאה במקום לחשוב על כמה שתהיי עצובה, תחשבי על מה שתעשי כדי להתמודד עם זה. ואיך תתגברי על זה. אל תסיימי את הלילה באבל. תסיימי אותו באיך שאת מתגברת על זה ועוברת על זה ואז את גם תתגברי על הפחד.

תקראי את זה רגע אני חושבת שזה יעזור לך :)
תרשיבי זה בידיוק מה שקרה לי גם המחשבות על המוות..
הרגשתי נורא ולא משנה כמה ניסיתי לא הצלחתי לחשוב על שום דבר אחר וכל הזמן חשבתי על מה קורה אחרי המוות, זה הטריף אותי ממש
אבל תקשיבי תקראי את הספר "ציידת המחשבות", אני לא חשבתי שזה יעזור לי ואני גם לא כל כך קוראת ספרים אבל זה כל כך עזר לי, היה כתוב שם על איך להעביר מחשבות ולהחליף אותן במחשבות אחרות
אני לא יודעת איך הייתי יוצאת מזה בלי הספר
ואני מבטיחה לך שתעברי את זה ותרגישי הרבה יותר טוב גם אם זה יהיה בעוד כמה שבועות :)

את יכולה לחשוב על מה שתרגישי וזה ממש מובן אבל תחשבי גם הלאה. איך תתגברי על זה יום אחרי יום אחרי יום ותלמדי מזה.... את בדרך הנכונה. זיהית שיש לך פחד מסוים, עכשיו תתמודדי איתו. וגם.. אחרי שקורה לך את זה שאת חושבת על זה ובוכה או וואטאבר תפקחי עיניים ותגידי לעצמך "היי, אני פה. אז אני בסדר למרות הכל. למרות שזה קרה. אני עדיין חיה ונושמת ויש לי את הבית החם והאוהב על זה עם אנשים מדהימים.. אני כל כך שמחה שהם לא באמת מתו. אבל עכשיו אני יודעת מה אני אעשה במקרה שזה יקרה ואדע איך להתמודד עם זה! כי חוויתי את זה כבר. אז אם זה יקרה, אני אתמודד עם זה הכי טוב ואתגבר על זה הכי טוב" אפילו תכיני לעצמך תכנית פעולה לכל צורת מוות שחשבת עליה ולכל בן אדם. תכנית פעולה, מה את עושה כשהם מתים? איך את מתגברת על כל אחד ואחד מהם? בהצלחה!

גם לי זה קורה לפעמים אבל זה עובר אחרי כמה שניות אני אומרת לעצמי חס וחלילה חס ושלום ומנסה לנתק מהראש שלי את כל הצחשבות ולא לחשוב על כלום.

גם לי זה ככה

אני פשוט לא מאמינה.
אמא שלי אמרה לי לילה טוב עכשיו.. אז החזרתי לילה טוב ואמרתי לה שאני נורא מפחדת כי אני מתחילה לחשוב על מוות ומה קורה לאחר המוות.
שנייה אחר כך נכנסתי לאתר ונכנסתי לשאלה הראשונה ופשוט הייתי בשוק.
אני מצטערת להגיד שאני שמחה לראות שעוד מישהו נמצא איתי באותה סירה, זה אפילו מנחם.
תודה לך ששאלת את השאלה הזו.
אני מקווה שתצליחי להתמודד כי אני מבינה מה את עוברת וכמה זה מפחיד.
אתמול שמתי מוסיקה ובמשך שעה נרדמתי אבל לא באמת והדופק שלי היה נורא מהיר מהפחד.
בואי ננסה ביחד, לחשוב מחשבות חיוביות, על חיים, על העתיד.. אפילו לדמיין אותו איך שהיית רוצה שהוא יראה.
בעזרת ה הכל יהיה בסדר!

כדי לך לדבר עם מוקד תמיכה נפשית של ער"ן..וגם להתפלל לומר קריאת שמע לפניי שינה ותפילות תהילים וכד' ..אבל לא רק...אולי מוסיקה נעימה בלילה בשינה ...

גם בכלל..או משהו כדי להעביר את כל המחשבות הרעות.. והחרדות...
לדבר עם פסיכולוג/ית.. או להתפלל לעילוי נשמתם.

להתעמל.. לשמוע מוסיקה טובה

אני חושבת שזו תקופה שקורת לכולם.
אל תנסי להלחם בזה :)
תני למחשבות שלך לזרום, בסופו של דבר כולנו בני אדם וכולנו נמות באיזשהו שלב...
יש כאלו "שיפרשו" מהר יותר ויש כאלו שישרדו עד הסוף הטוב.
כל השאלות שאת שואלת את עצמך הן נורמליות לחלוטין והכי נורמלי לשאול ולהסתקרן לגביהן.
זה קשה ככ להפסיק לחשוב על המוות ולשקוע בעצב הזה, אני מבינה אותך. אבל צריך ללמוד להשלים עם העובדה שזה חלק מהחיים וזה דבר טבעי שקורה לכולנו...
מה שבאתי להגיד זה שתנסי להסתכל על המוות בצורה אחרת, כן זה כואב שמאבדים מישהו שקרוב לך אבל זה החיים ואנחנו חייבים להתמודד איתם כי אין ברירה אחרת.
ועוד טיפים לאיך להרדם למרות המחשבות:
- תנסי לשמוע מוזיקה מרגיעה (תכתבי ביוטיוב או משהו מוזיקה מרגיעה לשינה)
- אני יודעת שאמרתי שלפי דעתי את צריכה לתת למחשבות שלך לזרום ולא למנוע מעצמך לחשוב על הנושא, אבל כשזה נוגע לשינה זה מעט אחרת. נכון זה פחות או יותר הזמן היחיד שלך ביום שאת באמת עם עצמך בלי הרבה הסחות דעת והזדמנות לחשוב על כל מה שאת רוצה, אבל דווקא בלילה תנסי לחשוב על דברים כמו המטרות שלך בחיים או מה תעשי מחר. אפילו תנסי לתכנן לך בראש סדר יום למחר ובתוך הסדר יום הזה, תכניסי לך זמן לעצמך. לדוגמה; חצי שעה בסוף היום (לא לפני השינה) שלך עם עצמך בלבד. רצוי ללא טלפונים ומכשירים.
תכתבי את כל מה שאת מרגישה באותו הרגע, ואם את בן אדם שיותר עוזר לו לדבר עם מישהו על הדברים שמטרידים אותך, את לא חייבת לכתוב על סתם דף, ודווקא לכתוב כאן בסטיפס (תרגישי חופשי לדבר איתי) או אפילו לכתוב לחברה ממש טובה את מה שאת מרגישה...
מקווה שעזרתי :)
ואת באמת מוזמנת לפנות אליי בפרטי מתי שתרצי.

מה קורה

אני יכול לעזור לך בפרטי

תנסי ללכת לפסיכולוג

גם לי יש מחשבות כאלו שאנשים קרובים אלי נפטרים או מה יקרה אם אני אמות.... בגלל זה צריך לחיות את החיים הגישה שלי זה ואם אני אמות? אז אני אפגוש את הקרובים אלי זה לא שאני אומרת בוא נלך להתאבד יחדיו פשוט תמצאי את הרגעים הטובים בחיים אני בטוחה שטוב להם שם למעלה וזה בהשגחה של הקבה

גמאני אני הייתי ככה אבל ראיתי טיפ(חח פה בסטיפס)
שבגיל הזה לא לחפש משמעות לחיים
מאז אני חושבת על דברים בצורה אחרת

שואל השאלה:
תודה לכולם!!!!!!!!!!!! וואו לא ציפיתי לכל כך הרבה תגובות ועזרה! מדהים! תודה❤❤❤

אני שמחה שזה באמת עזר לך❤ ובכיף :))