בזמן האחרון אני מרגישה שאני מיותרת

גם אני
אבל אפשר להשתנות

הרבה אנשים שונים מהסביבה שיש היום וזה בסדר, אפשר לומר שגם אני כזאת.
לא הרבה אנשים מצליחים להתחבר אליי ולא אני אליהם. אני חושבת שתלמדי לקבל את עצמך וברגע שזה יקרה את כבר תראי שהאנשים הנכונים יבואו. אם יש דברים ספציפיים שאת אומר שהם חסרי טאקט או לא מתאימים לסיטואציות ולאנשים מסוימים תלמדי "לשתוק" כי לפעמים גם את זה צריך לדעת לעשות, אבל אני לא חושבת שאת צריכה להשתנות. כי אם ניסית ואת עדיין מרגישה ככה, זה משהו שלך עם עצמך.
אף בן אדם לא מיותר, וגם את לא.

אני מבינה אותך, כולנו מרגישים ככה לפעמים
את צריכה להבין שא ממש לא חסרת תועלת
את מדהימה וזו תקופה אני בטוחה שהיא תעבור
לגבי זה שאת מרגישה דחויה. אם באלך לדבר בפרטי ויותר לפרט אני אשמח לעזור. זה קשה לעבור את זה ואני עדיין בעצמי מרגישה ככה רוב הזמן.
אם את צריכה לדבר את מוזמנת תמיד לפנות אלי

^^אני חושבת דווקא שהיא לא צריכה לשתוק, דווקא לומר את מה שיש לה, ולבטא את עצמה כדי שיכירו אותה ואת האופי שלה,. היא לא צריכה להתאים את עצמה לחברה:)

שואל השאלה:
תודה רבה

גם אני הייתי ככה יצאתי מזה

סתם משבר את חזקה צאי מזה
סתם מחשבות בראש בטוח יש מישהו שאוהב אותך הכל בסדר

את ממש לא מיותרת .
תעשי דברים שאת אוהבת ,
תיהי מוקפת באנשים שמראים לך שאת טובה כמו שאת , תיהי עם משפחה , תעשי דברים שיגרמו לך לחייך וזה יעבור , תקופה קשה

עברת פרידה כלשהי משו עבר עליך?
אולי זה קשור לזה

אוף, גם אני.
אני פשוט שונאת את עצמי ולא אוהבת כלום ממה שאני רואה.
לא את הבפנים ולא את הבחוץ.
אני גם מרגישה פשוט סתומה ליד אנשים

כולנו מיותרים

גם אני מרגישה ככה ואני חושבת שזה גם נוגע למשפחה שלי(גם הם חושבים ככה)
אני גם פשוט לא מרגישה טוב עם עצמי ואני תמיד חושבת שעם אני יהיה ככה אז יהיה יותר טוב אבל אני לומדת אל רצונות האדם וככה כולם מרגישים מפעם לפעם וככה אנחנו עובדים

את לא צריכה להשתנות.
את צריכה להיות את, תני לאחרים להתמודד איתך ומי שיאהב אותך, ישאר איתך בכל מצב.

הרגשתי ככה במשך שנה ומשהו, גם בגלל המשפחה וגם בגלל החברים.
עד שמצאתי חברה , אולי היא לא חברה הכי הכי טובה אבל לדעת שיש מישהן שאני יכולה לדבר איתו (לא ממש לשתף אבל כן סתם דיבורים קטנים במשך היום) זה עוזר, אפשר למצוא מישהו כזה באינטרנט אפילו פה בסטיפס, אפשר להכיר מהבית ספר או מחוגים אחרי הלימודים, מוזמנת לפנות אלי
זה מפיג את הבדידות שמרגישים ואת הדחייה

אני מבינה אותך ואת ההרגשה הזאת. אבל את לא מיותרת והכי חשוב שאת תביני את זה!!! בתקופה הזאת תעבור 100%

בבקשה אל תשנאי את עצמך ולפחות אל תגידי את זה כי אז את מאמינה לזה יותר וזה הכי כואב להפנים את זה שאת אוהבת את עצמך (מניסיון)

גם אני לפעמים מרגישה ככה, אמנם בצורה שונה, ואצלי זה אולי פחות, אבל עדיין.. אני חושבת שאני יכולה להבין אותך. אני באמת חושבת שזה משהו שלך עם עצמך, משהו שאת מרגישה אם עצמך, ואת צריכה לפתור. את צריכה להבין שאת מדהימה כפי שאת, לקבל ולאהוב את עצמך, ואת תראי שכולם סביבך גם ככה, וגם אם כרגע האנשים שמסביבך לא מרגישים ככה כלפייך, וגם אם זה לא רק תחושה שלך, את תראי שהאנשים שכן ירגישו ככה יבואו ויהיו שם לצידך, יאהבו אותך. כי את צריכה להיות מי שאת ולתת לאנשים ולעצמך לאהוב אותך כך. ואני יודעת שזה קשה, וקל להגיד וקשה לעשות. אני מתמודדת עם סוג של דבר כזה בעצמי.. אבל אני החלטתי לא להתייאש ולא לוותר, ולעבור את התהליך הזה של לאהוב את עצמי, להאמין בו ולהיות מוכנה אליו. ואני יודעת שקשה ויש רגעים שבהם נשברים, אבל תנסי להחזיק את עצמך, כי תדעי שאוהבים אותך, ושוב, גם אם לא כרגע, האנשים האלה עוד יבואו והם קיימים, אלה שיאהבו אותך. אז הכל טוב ואת תעברי את זה, תישארי מי שאת (את כן יכולה לעבוד על הדברים שאת פחות אוהבת בעצמך אם את רוצה וזה יעשה לך טוב יותר, אבל לא לשנות את עצמך ומי שאת), ואני מאמינה בך❤

הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א אומר: שכל יהודי הוא נכס ולכל יהודי יש מטרה שלשמה הקב''ה הוריד את נשמתו למטה, וגם אם את לא רואה את זה כרגע לכל אדם יש חשיבות וזה כולל גם אותך וכל אחד אחר. ובעזרת השם כשתגיע הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, מלמד אותנו הרבי: שיהיה מצב שאפילו הנשמה תהנה להיות פה בעולם הזה מאשר להיות למעלה עם הקב''ה כי בעצם המטרה העיקרית זה דווקא העולם הזה הגשמי.

אני מרגישה אותך מאמי שלי , מרגישה מכל בחינה אפשרית! מקווים שזה יעבור וחושבים על דברים אחרים❤

אל תשתני בשביל אף אחד אלא רק אם לך לא טוב עם עצמך זה דבר ראשון
דבר שני אל תנסי לרצות אנשים כי תמיד יהיה להם על מה להתלונן תאמיני לי תהיי את ומי שלא רוצה בחברתך אז הוא מפסיד בעיה שלו תעשי מה שאת רוצה ואל תשאלי או תחשבי מה יחשבו

כפרה את הכי מושלמת בעולם אל תתייחסי לאנשים כי את זה את ולא אחרים אבל בואי לפרטי נעזור לך לצאת מזה

תנסי לאהוב את עצמך קודם

להבין שאת פשוט מיותרת

שואל השאלה:
^אני הבנתי את זה
אבל נמאס לי להרגיש ככה כל יום
כל לילה אני פשוט חושבת
אם אני כל כך ויתרתי על עצמי
למה בכלל אני עדיין פה

אנונימית יקרה,

נשמע שאת מותשת.. עייפה כל כך מהמלחמה הבלתי פוסקת בעצמך, באופי שלך ובמחשבות השליליות אשר תוקפות אותך מכל כיוון.. מתאר לעצמי שלעיתים הקרב נראה אבוד וכי אין לך את הכוחות לנצח בו לבדך.. נדמה כי היית רוצה מישהו קרוב שיקבל אותך כמו שאת, שתוכלי לסמוך עליו, לשתף אותו ולהרגיש כי את משמעותית עבורו..

ומתוך הבור בו את נמצאת מצאת את הכוח והאומץ לכתוב כאן, לדבר על הפצע הכואב הזה ולהתייעץ... זה כל כך לא מובן מאליו. כשאני קורא את מה שכתבת אני מרגיש שיש בך עדיין כוחות פנימיים ששומרים עלייך, שמזכירים לך שהשינוי הוא אפשרי ושאת לא חייבת להיות לבד בהתמודדות הזאת

אני רוצה להזמין אותך אלינו לצ'אט של עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), שם תוכלי להתכתב עם אחד מהמתנדבים שלנו, לשתף, לפרוק ולהתייעץ באופן אישי ואנונימי לחלוטין (הקישור מצורף למטה).

שלך,
מתנדב סה"ר