מהי המחלוקת העיקרית בין ישראלים לערבים?

גזענות מול נאורות?

הם אנטישמים ולכן רוצים שלא תהיה מדינה יהודית ואף להרוג את כולנו. אנחנו נאורים ולכן אנחנו מכירים בזכות של כל קבוצת לאום להקים לעצמה מדינה והמלחמות בהן השתתפנו נועדו כדי להגן ישראל בלבד (למעט מבצע קדש וזה יוצא דופן כי היה באמת מלחמה בין מעצמות שהן לא ישראל).

אפס אני

שואל השאלה:
אני מדבר על הסכסוך הישראלי ערבי

ישלי הרגשה שזה מדינה אבל מי אני

ישראלים טוענים שיש להם זכות להקים מדינה בשטחי ישראל בגלל החיבור הדתי והקשר ההיסטורי העתיק שיש להם לארץ, והם טוענים שיחס המדינה כלפי הפלסטינים מוצדק כדי לשמור על ביטחון האזרחים. פלסטינים טוענים שחיו כאן כשהגענו ושאדמתם נגנבה ושמדינת ישראל מפרה את זכויותם הטבעיות בצורה לא מוצדקת. זה יותר מסובך מזה, אבל נראה לי שזה די מסביר

אני חושב שאפשר לשים את הטענות של הפלסטינים במקום שלהן. השטח ש"גנבנו" ניתן לנו על ידי האימפריה הבריטית שנתנה לנו אותו באופן חוקי מפני שהיתה לה ריבונות על השטחים הללו.
גם אפשר לשים את זה בפרופורציה. השטח שבפועל "נגנב" מהפלסטינים קטן מאוד בהשוואה לכל המזרח התיכון. גם אילו היתה בעיית שטח במזרח התיכון (ואין כי זה שטח ענק) לתת את מדינת ישראל הקטנה לא ישנה כלום.

הסיבה שהטענות של הפלסטינים הן נגד הישראלים ולא נגד הבריטים או האו"ם מעידה על אנטישמיות.

השטח ניתן ע"י כובשים אחרים, תחת לחץ שבין היתר כלל טרור ציוני. ולפי דעתי הטיעון ש"יש להם מלא ארצות אז זה מוצדק" הוא בולשיט, ארצות ערב הן לא גוש לאומי ענק, יש להן תרבויות שונות וממשלים שונים, וגם אם היו, גירוש המוני של מיליוני אנשים והעברתם לארץ אחרת זה לא דבר פשוט או מוסרי. אתה גם אומר שאפשר לשים את הטענות בצד אבל לא מזכיר את אחת הטענות העיקריות, שהיא שמדינת ישראל מפרה את זכויותם בטבעיות בצורה שאינה מוסרית. בלי קשר לעמדה שלי או שלך, להגיד שפשוט אפשר לשים את כל הטענות שלהם בצד זה נאיבי, לא סובלני, ולא מקדם הסכסוך לשום מקום

לא אמרתי שאפשר לשים את הטענות הללו בצד, אלא לשים אותן במקום שלהן. הן לא מבוססות כל כך טוב ולכן אפשר לקחת אותן בעירבות מוגבל.

אני חושב שהרבה יותר חשוב ומקדם מלדעת את הטיעונים של כל צד בסכסוך הישראלי פלסטיני, זה להבין קודם כל את השקפות העולם ונקודות ההנחה מהן יוצא כל צד בסכסוך. מהו הבסיס - האכסיומות, של כל צד.

כתבת על סובלנות. אני חושב שאחד הדברים היותר מובהקים לגבי הפלסטינים הוא החוסר שלהם בסובלנות. לגבי נשים, בני דתות אחרות ועמים אחרים. לפלסטינים אין שום שאיפה או רצון להקים מדינה דמוקרטית, אלא מדינת לאום דיקטטורית וגזענית. כמו ירדן, סוריה, לבנון וכ'ו.

אני ממש לא מבטל את הטענות של הפלסטינים. אני חושב שחשוב להשמיע אותן לצד הטענות של הישראלים. אני פשוט חושב שכדאי מאוד להבין ולדעת מאיפה הטענות האלה מגיעות ומה חוזק הביסוס שלהן. אנשים נפגעו, את זה אני לא מכחיש. אך כל פתרון שניישם בסכסוך יהיה פשרה שחלק מהאנשים יהיו לא מרוצים ממנה. הזכויות של חלק מהאנשים תופרנה ונצטרך פשוט להתמודד עם זה.

עכשיו אתייחס לשאר הטיעונים שהבאת לסכסוך עצמו.
- גם העם היהודי ממש לא היה אחיד בתרבות שלו. המקימים של ישראל רצו שזו תהיה מדינה יהודית חילונית אשכנזית, אך היו דברים שגברו על הרצון הזה. ריבוי המדינות במזרח התיכון הוא גם בחלקו מלאכותי ונוצר לאחר מלחמת העולם הראשונה.
- הערבים שגרים בתוך השטחים הריבוניים של מדינת ישראל זוכים ליותר זכויות מהערבים שחיים במדינות ערב בעולם. סיפוח של השטחים ייתן להם עוד זכויות ולא יפגע בהן. בעיקר אם אתה כולל את הנשים במשוואת הזכויות.
- יהודים שבתיהם נלקחו מהם בגרמניה לא חיים במחנות בגרמניה עם מפתחות הבתים ודורשים שהבתים יוחזרו אליהם. אפשר לעבוד הלאה, עברו 70 שנה מאז. אני לא טוען שאף אחד לא נפגע, אבל אפשר להתגבר על הפגיעה הזאת.
- ישנם פתרונות ימניים לסכסוך שאינם כוללים גירוש של פלסטנים.