פריקה שבמילא לאף אחד לא אכפת תקראו בבקשה

יש לי הרגשה שאף אחד לא צריך אותי בעולם הזה . אף אחד לא אוהב אותי . אין לי חברים ,זוגיות , למרות שמה שאני הכי טובה בו זה לאהוב . אף אחד לא רוצה אותי . אני שמנה ומכוערת. אנשים מסננים אותי בלי סיבה ואז הם לא מבינים שהם בני האדם היחידים שאני מדברת חוץ מאח שלי ואמא שלי ... קמתי בבוקר עם 104 הודעות ממישהו שאני בכלל לא רוצה לשמוע ממנו ובאלי לשכוח אותו . ועם 0 הודעות ממישהו שאני אוהבת . קמתי עם בכי מהמיטה . קיצר בוקר התחיל ח*א . יש לי הפרשות אכילה ולאף אחד לא אכפת . אומרים לי תראי איך את נראת את לא נראת עם בעיות אכילה . וזה רק משפיעה יותר ויותר . אני אוכלת כמו שסבתא שלי אומרת ציפור קטנה . האקס שלי חופר לי ואני עד עכשיו אוהבת אותו אבל הוא בגד בי . הוא אומר אלכסנדרינה בבקשה תחזרי אלי " "אני לא יכול בלעדייך" "בבקשה שניפגש באלי לדבר" "הלב שלי לא יכול בלעדייך " אלכסנדרינה באלי להרגיש עוד פעם את החום גוף שלך והנשיקות "אלכסנדרינה אני אתאבד אם לא תחזרי אליי" "אני מצטער בבקשה" והביא לי זר ורדים אדומים גדול ליד הדלת והלך והשאיר שם פתק "אני אוהב אותך" אבל אני כבר חושבת אם לחזור אליו כי אני בודדה ובאלי להרגיש נאהבת . באלי להתנשק ,באלי להתכרבל , להתחבק , לישון ביחד , כל זה פאקינג חסר לי . יש לי חרדה חברתית בגלל זה קצת קשה לי . לדבר עם הבנק ודברים כאלה ... ואני עם החתולה שלי עכשיו בידיים ואני משחקת ומלטפת אותה . היא החברה היחידה שלי שלא צבועה . אני יכולה לספר לה הכל .עם כל האומץ אני באה מהלא אנונימי כי אני רוצה שתדברו איתי ויהיו לי חברים . יש פה מישהו באמת עם אופי חמוד והוא באמת חמוד הוא עושה את עצמו קשה וסנוב אבל הוא אדם מיוחד הוא רק צריך חיבה . ככה גמאני . אני עכשיו בוכה שאני כותבת את זה והדמעות מעוורות אותי . הכנתי לעצמי קפה . אבל לא באלי . כואב לי המחזור ואין כדורים בבית נגמרו . זאת לא הבעיה הכאב הזה פשוט באלי יותר קירבה פיזית ואין לי מימי למה תמיד האנשים שאני אוהבת לא אכפת להם ממני ? אצל כל החברות שלי " חברות " יש חבר . והן כל הזמן קוראות לי למקומות ואני לא יכולה להסתכל על זה הקנאה עוטפת אותי . באלי פשוט להחזיק ידיים.אני כל הזמן בוכה.ויש פה מישהו באתר שבאלי שיראה את השאלה הזו *סמיילי עצוב* אני מקיאה כל דבר שאני אוכלת . כי באלי להיות רזה ויפה כדי שגברים ימשכו אלי וירצו אותי