אני חודשיים בצבא ואני לא מסוגלת לזה...אני מרגישה ממש מפורקת נפשית ופיזית

תהיי חזקה זה יעבור❤

בהתחלה זה קשה ,ככה אמא שלי אמרה לי .
את מגנה על ישראל המדינה שלנו את חייבת לזכור את זה וגם תנסי להיות שמחה ולהכיר עד אנשים ככה יהיה לך הרבה יותר נוח בתפקיד.

במקום להסתכל על הצד הרע של הצבא תסתכלי על הטוב, תספרי את הימים שעברת ולא את הימים שנשארו לך, כל יום שעובר עברת יותר..
אני מאמינה שלאט לאט את תתרגלי, ועם הזמן עוד יהיה לך כיף שם

מוזמנת לדבר איתי(:

תהיי חזקה

מוזמנת לדבר איתי בפרטי:)

אני הרבה יותר צעירה ממך אבל אם זה עוזר את יכולה לדבר איתי בפרטי:)

נראלי שזה בגלל שאת בהתחלה אל תדאגי את עוד תתרגלי לזה,עוד יום פחות יום(:

אחותי השתחררה מצהל לא מזמן והייתה לה תקופה שהיא הרגישה בדיוק כמוך ואני יכולה להגיד לך שזה ייגמר וזה יעבור.
אני באמת חושבת שיהיה טוב יותר, וזה תלוי בגישה. תנסי לקום חיובית ועם חיוך ולא לקום עם באסה כי זה הורס את שאר היום.
בהצלחה, את תעברי את זה.

תקישיבי, אן את מרגישה לא בנויה לזה אל תכפי כלום על עצמך
יש כל כך הרבה מסגרות להיות בהן! וחשבת על שירות לאומי בכלל?

היי אני מבינה למה את מתכוונת. מציעה לך לפנות לקבן ולומר שיבקש מהמפקד שיתן לך שעות קבועות כי זה מלחיץ אותך. ושאת לא רוצה להתשחרר שיקח אותך ברצינות.

יהיה בסדר הכל יעבור זה רק זמני הדיכאון והחרדות האלה תאמיני לי יהיה בסדר ויהיו רגעים טובים 10000%

שואל השאלה:
קודם כל תודה רבה לכולם דבר שני יש לי שאלה:
אם אפנה לקבן ואגיד לו שזה המצב , אני אוכל לבקש מימנו לעשות שירות לאומי במקום?
המצב שלי בבית לא הכי וואו כי אבא שלי נפטר לפני 3 שנים ואמא שלי לבד בבית (אחים שלי גרים בעיר אחרת)
ויש לאמא שלי בעיות כלכליות .

אם זה יכול לעזור - אגב בגלל זה אני חושבת שנורא קשה לי .

יש אפשרות לעשות שירות לאומי אם אני אחרי גיוס?

ישמאפשרות תקבע יעם קבן תסבירי את המצב והכל

אני לא ממש מבינה בזה, אבל אני חושבת שתנסי כי אין לך מה להפסיד

יש דרכים לצאת מהצבא אם באמת קשה.. זה לא השתמטות. ואני איתך לגמרי

אני ממליצה לך ללכת לקבן, אם תצטרכי הוא יוכל לשחרר אותך או להביא לך כלים להתמודדות אבל כן בסופו של דבר הוא יעזור.
בכל מקרה אני ממליצה לך להסתכל על הדברים הטובים בצבא, לפחות משהו אחד קטן שעושה לך את היום יותר טוב אם זה האנשים או אם זה יומיות אס העובדה שבסוף היום את במיטה שלך, זה עוזר מניסיון.
בהצלחה

יאאלה קבן והביתה

שואל השאלה:
אני ממש מעדיפה לעשות שנת שירות , אפילו לא לשנה אלא לשנתיים גם,כמו צבא
הכל רק לא להיות במסגרת הזאת.
נורא קשה לי אני בוכה כל יום , אני לא ישנה בלילות
קשה לי עם השעות , אני בחרדות ובמצב רוח רע
ועוד.
אני לא מסוגלת אני נשברת פה


האם יש אפשרות לפגוש קבן בקורס? הקורס שלי הוא ביום ראשון , אני יכולה על היום שאני באה לבהדים לבקש קבן?

כן את יכולה בכל שלב בשירות

מה עשית עד עכשיו בצבא?

שואל השאלה:
^^הייתי בטירונות
ואני כבר 3 שבועות בבית ועדיין לא מצליחה לישון בלילות .מרוב חרדה ודאגה ובכי.

כן אפשר הכל! רק צריך לדבר ואל תפחדי לשתף ולהגיד מה שיושב לך על הלב זה קרה לי גם הייתי לוחם והתנאים גם לא היו משהו.. למרות שהיה לי קשה ושרציתי לרדת כי זה לא התאים לי... הם מבינים והם היו גם במצבים כאלה או אחרים כולנו בני אדם כולם עוברים את זה ולאט לאט מבינים שזה לא כזה נורא ואפשר לעבור הכל גם שנשברים ובאלך פשוט לזרוק הכל.. סיימתי מסלול בהצטיינות! אל תאבדי תקווה הכל יהיה טוב וזהו אני לא בא לשנות את דעתך אני לטובתך ומה שאת מרגישה ואני מאמין בך שיהיה לך שירות מטורף ותתני בראש את תותחית על שיהיה לך המון בהצלחה אם תרצי לדבר לשתף בכיף❤

חזקה ❤

שואל השאלה:
אני ממש מפחדת שהוא לא יאמין לי(הקבן)
כי באים אליו מלא חיילים כדי לשכנע אותו להוציא אותם מהצבא .

אני עכשיו מפתחת גם לזה חרדה, החוסר וודאות פשוט הורג אותי!

יכול להיות שבסוף תיהני בשירות, את עוד בקורס.
נראה לי שעדיף לך לנסות לעבור תפקיד או בסיס לפני שאת מנסה לצאת מהצבא.

מאחלת לך מכל הלב שהתקופה הזאת תעבור.
זה באמת נשמע לא פשוט בכלל
והלוואי שהמצב ישתפר.
אפשר לשאול מה התפקיד שלך?

שואל השאלה:
^ זה בעיה כי אני באמת בחרדות וכל יום בוכה.
התפקיד הזה שקיבלתי אני מכירה אותו מקרוב.
וגם זה לא קשור לתפקיד אלה למערכת הצבאית ולמסגרת הזאת. זה נורא קשה לי.

עדיף לגמור עם הסבל הזה מוקדם .

אני מעדיפה שנת שירות ובאמת להרגיש גם תורמת יותר ולעשות משהו משמעותי .

שואל השאלה:
זה לא משנה מה התפקיד .

כי זה לא רק התפקיד אלא גם המערכת הזאת ובנוסף הבעיות הקשות שיש לי בבית , אני לא מסוגלת אני מרגישה שכל הכובד הזה על הכתפיים שלי וקשה לי לנשום !

אני גם יחסית חדש בצבא, פחות מ6 חודשים ואני עברתי את זה גם בדיוק כמו שאת מתארת.
לכל אחד זה שונה אבל חייב להגיד שקבן ממש עזר לי בטירונות ובקורס, לא יודע אם הייתי שורד בלי, אני דוחק בך אפילו לדבר עם קבן.
דבר שני ממה שהבנתי את בטירונות או בקורס, והמשמעת ממש אבל ממש שוחקת בשלה הזה, בסדיר זה טוב פי אלף.
דבר שלישי אני באמת מאחל לך שתרגישי טוב לא משנה איפה תהיי, אולי זה לא הטיפוס שלך אבל תנסי למצוא חברים גם אם זה רק 1 או 2 זה ממש מחזיק אותך בשירות, מדבר אחד שבדכ לא מצליח להוציא מילה ביום מהפה, אם את מרגישה שאת צריכה לדבר אני תמיד כאן, וגם אני הייתי בבהדים אז יש מצב אני מכיר את הקבן שלך

אני גם הייתי ככה בהתחלה,הייתי עושה חמשושים(אני עדיין עושה) והייתי מתחיל את היום ב6:30 והיו ימים שהייתי מסיים אפילו ב2 בלילה,כמובן שבימים כאלה הייתי מתחיל יותר מאוחר יום אחרי אבל זה עדיין היה קשה כי אתה לא יודע מתי אתה מסיים את היום אבל עכשיו אני במקום אחר מבחינת החשיבה,אני באותו תפקיד וכן,זה עדיין מעצבן שאתה נטחן ובניגוד ללוחמים אין לך "וואסח" למרות שאתה מעביר איתם לפעמים שבועות בדיוק בתנאים שלהם אבל אני משתדל להנות מזה וגם מצליח,בקיצור עם כל החרא שיש בצבא ויש הרבה תשתדלי להסתכל על הכל כחוויה ולהסתכל על הצדדים החיוביים,אם זה יומיות,אם את קלבית או אם יש אוכל או אנשים טובים בבסיס,זה מאוד קל למצוא דברים רעים בצבא כי בכל זאת...צה"ל אבל בשביל עצמך תחפשי את הדברים שכן טובים אפילו אם הם ממש קטנים ותדעי שגם על מה שפחות טוב אפשר להסתכל כחוויה,בהצלחה בשירות,שיעבור לך מהר וטוב

ואגב אם את רוצה לדבר עם מישהו אני כאן

אפשר לשאול מה התפקיד שלך?

שואל השאלה:
זה לא משנה מה התפקיד,^
כי זה לא *רק* התפקיד
אלה זה גם המסגרת הצבאית שמעיקה עלי
וגם המצב הקשה בבית שמעיק עלי.
אני מרגישה כאילו הכל נופל לי על הגב ושובר אותו.

מסכים איתך מצטער לשמוע שזה מה שחווית מהצבא, אפשר לשאול איפה עשית טירונות?

שואל השאלה:
תודה^ אנונימי שרשם מעלי.
תודה על השיתוף זה נתן לי קצת תקווה שאפשר לצאת מהמערכת הזאת..


ובכללי תודה לכולם, אני יודעת עכשיו מה לעשות ולמי לפנות ואמן שהוא יאמין לי כי אני לא מסוגלת יותר.ואיי

אנונימית את נשמעת לי מוכרת, איפה עשית את הטירונות שלך?

שואל השאלה:
בבטר ניצנים

אז זו לא את
תקשיבי אני לגמרי מבין אותך הצבא זו מערכת נוראית שאני מחזיק לך אצבעות ומקווה מאוד שתצליחי והכי חשוב שיהיה לך טוב

זו תקופה קשה והיא תעבור ואת תצאי משם חזקה בהרבה משנכנסת וזו הוכחה לעצמך שאת מסוגלת לעמוד בכאלו אתגרים
ממש בהצלחה תהיי חזקה

אני ממש מבינה,גם אני חכתי לגיוס רסל פשוט צהל מתיש.
אני כבר 4 חודשים+ בצהל ואני עדיין בקורס , עד הסדיר יש לי נצח אני קמה בחמש וחצי וחוזרת למגורים ב21:30 עד שהולכים לישון...
יש כוננויות לילה גם לפעמיים, קיצר אני לא ממש ישנה שם.
בגלל הקורונה כל הזמן סוגרים יותר מידי וזה מייאש, באמת שקשה לי אבל את חייבת לביות חזקה כי אין מה לעשות.

אני באמת מציע לך לדבר עם המשפחה ולבקש חופשה או שחרור לעבודות שירות או כדומה וכדאי שתתאמצי בשביל זה כי זה לא יהיה קל לקיים את אחד הדברים האלה תיהי חזקה ועם את צריכה תמיכה את מוזמנת לשלוח הודעה

שלחי פרטי

היי, השתחררתי לפני פחות מחודש, לא חשבתי בכלל שאתגייס, הייתה לי אפשרות לפטור נפשי אבל עשיתי את המאמץ.
במהלך השירות הלכתי לפגישות אצל הקבן, באמצע השירות יום אחד הלכתי לקבן חירום והיא אמרה לי שהיא תעזור לי להשתחרר מהצבא ולא רציתי.
המפקד הקודם שהיה לי הטיל בי ספק ואמר שאני אראה שאני אשתחרר על נפשי, הוא זילזל בי ותמיד התייחס אליי לא יפה.
שנת 2019 הייתה שחורה וכל כך קשה, אומנם הייתי ג'ובניקית אבל הייתי נטחנת בטירוף.
והנסיעות הלוך חזור ומדי א' כל יום זה באמת מעיק ומשביז אני ממש מבינה אותך כי גם אני עברתי את זה.
השתחררתי בכבוד מהצבא כי לא וויתרתי לעצמי, המשכתי גם כשהיה קשה ונלחמתי על לעבור תפקיד או מפקד כשלא היה לי טוב.
אני מאמינה שהכל אפשרי.
אם לא טוב לך בתפקיד שלך תגישי טופס 55 או שתבקשי במינימום מדרגה גבוהה שיעזור לך לחפש תפקיד אחר בתוך היחידה שאת כבר נמצאת בה.
באמת שהכל אפשרי אם רק תנסי.
אני מאמינה בך שאת תעברי את זה, מבטיחה לך שאת לא היחידה שעוברת את הקשיים האלה, יש מלא חיילים שיבינו אותך.
אל תוותרי עכשיו אם כבר התחלת, אם התחלת אז תסיימי בכבוד.
בהצלחה, מקווה שדברים ישתפרו.

ככה זה תמיד בהתחלה, לפחות את לא קמה ב-5 בבוקר ולומדת עד 12 בלילה כמו שאני עשיתי חצי שנה באיזה חור רחוק מהבית.
את תתרגלי לשעות והשביזות תרד ויהיה לך פזם ותיכנסי לעניינים ותדעי איך להיות חפשנית ולדעת לסדר את עצמך במערכת.

קבן זה מה שיש לי להגיד לך.
תבקשי מהמפקד שלך קבן הוא מחיוב להביא לך תוך 7 ימים.
באמת ותדברי איתו על הכל.
הוא יכול להוריד אותך ליומיות או אפילו בסיס קרוב לבית ואפילו לשחרור.
אחותי השתחררה אחרי 4 חודש שהייתה בצבא.
מקווה שתצליחי

הי אנונימית יקרה,
קראתי את מה שכתבת וראיתי שקיבלת המון תשובות ועצות ותמיכה.
רציתי רק לומר שממש שומעים במילים שלך כמה לא שייכת את מרגישה בתוך המערכת הצבאית, נראה גם שאת מאוד אומללה שם ואולי שקועה בפסימיות, לא רואה כל סיכוי שזה יצליח.
נשמע שיש אכזבה בחוויה שלך- שרצית את הגיוס, שציפית לו- ומה שקיבלת זה לא מה שהיה לך במחשבות.

אם אני מבינה נכון, כל זה מגיע על רקע לא פשוט של אובדן שחווית ושל בית שמתאמץ לשרוד וכל זאת בתקופת קורונה. מתארת לעצמי שיש לך הרבה על הכתפיים. ובכל זאת, הצלחת מתוך היאוש להביא עצמך לכתוב את הפוסט הזה, לשתף להתייעץ, לחפש תקווה.
אם את מרגישה שזה עזר, רציתי להציע לך להמשיך ולשתף. לעמותה בה אני מתנדבת יש צ'אט אנונימי. מקום חם ומכיל שמותר להגיד בו הכל. לפעמים זה עוזר.
אם תרצי, נהיה שם בשבילך.
שלך, מתנדבת סהר

שואל השאלה:
תקשיבו אנשים ,
אני רוצה להגיד לו (לקבן) שגם אישה התאבדה מולי כשהייתי בת 12 וזה עדיין משפיע עלי וגורם לי לחרדות (זה באמת קרההלי)


אבל אני מפחדת שהוא ישלך אותי לפסיכיאטר או למשטרה או משהו אני ממש מפחדת .. הוא יכול לעשות לי משהו בקשר לזה?!

למשטרה הוא לא יישלח אותך, ואני מאמין שזה יעזור לך וייתיחסו אלייך ברצינות יותר