4 תשובות
שואל השאלה:
"מישהו צריך להגיד לישו, כלומר זה בטח מסוכן לאחסן ילדים מסורטנים בתוך הלב שלך"
"התאהבתי בו כמו שנרדמים, לאט בהתחלה ואז בבת אחת"
אני רימון, ובשלב מסוים אני הולכת להתפוצץ, ואני רוצה למזער את הנפגעים, בסדר?"
"אתה שם את הדבר ההורג בין השיניים שלך מבלי לתת לו את הכוח להרוג אותך"
"העולם הוא לא מפעל להגשמת משאלות"
"בעולם הזה אתה לא מקבל אפשרות לבחור אם להיפגע, אבל יש לך יכולת מסויימת לבחור מי יפגע בך. אני אוהב את הבחירה שלי. אני מקווה שהיא אוהבת את שלה"
"אוגאסטוס ווטרס דיבר כל כך הרבה שהוא היה יכול לקטוע אותך אפילו בהלוויה של עצמו."
"יש לזה טעם כאילו שאלוהים בעצמו בישל את גן עדן לרצף של חמש מנות שמוגשות לך בלווית כדורים זוהרים של פלסמה תוססת ומבעבעת, בעוד עלי כותרת של פרחים צפים באוויר, באופן מילולי, סביב לשולחן ארוחת הערב שלך, שניצב על גדת תעלה."
"יש אינסופים שהם גדולים יותר מאינסופים אחרים. ואני אסירת תודה על האינסוף הקטן שלנו."
"הכאב דורש שירגישו אותו."
"השמש העולה בהירה מדי בעיניה השוקעות."
"הכאב הוא כמו בד ארוג: ככל שהוא חזק יותר, כך ערכו רב יותר."
"יש אינסופים שהם גדולים יותר מאינסופים אחרים. ואני אסירת תודה על האינסוף הקטן שלנו."
לי זה לא היה מזיז אפילו אם הניו יורק טימס היה כותב עלי הספד. אני רוצה רק הספד ממך"
"ברור לי שזה לא רציונלי, אבל כשאומרים לך שיש לך סיכוי של נאמר 20 אחוזים לחיות עוד חמש שנים, את מתחילה לעשות חישובים וקולטת שזה 1 מתוך 5 ואז את מביטה סביבך וחושבת, כמו שכל בנאדם בריא היה חושב: אני צריכה לנצח ארבעה מהחראות האלה"
"קיומו של ברוקולי בעולם לא משפיע בשום אופן על טעם השוקולד."
"אנחנו חיים בעולם שמוקדש לבריאה ולבריאה של מודעות . אוגוסטוס לא מת לאחר מאבק ממושך בסרטן, הוא מת לאחר מאבק ממושך בתודעה האנושית. הוא היה קורבן כמו שגם אתה תהיה של הצורך של היקום ליצור ולהשמיד כל מה שאפשרי."
"סתם מתוך סקרנות, כמה רגלים יש לבחור הזה?"
"הוא הואר, הייזל גרייס. כל בית החזה שלי היה מואר כמו עץ של חג המולד."
"אנשים יגידו שזה עצוב שהיא הותירה צלקת מזערית יותר, שפחות אנשים יזכרו אותה, שהיא היתה אהובה לעומק ולא לרוחב, אבל זה לא עצוב, זה ניצחון. זאת גבורה"
"בעולם הזה אתה לא מקבל אפשרות לבחור אם להיפגע, אבל יש לך יכולת מסויימת לבחור מי יפגע בך. אני אוהב את הבחירה שלי. אני מקווה שהיא אוהבת את שלה"
"קל לומר זאת כשאתה אציל רומאי אבל האמת היא שאין בנמצא כל מחסור באשמתם של הכוכבים שלנו".
"לפעמים את קוראת ספר והוא ממלא אותך בדחף משיחי ואת משוכנעת שעולמנו ההרוס לא יצליח להשתקם אלא אם כל בני האנוש כולם יקראו את הספר הזה. אבל לפעמים את קוראת ספרים כמו מכאוב מלכותי', שאי אפשר לספר עליהם לאנשים כי הם כל כך מיוחדים ונדירים, ושלך, ושהרעיון לפרסם בציבור עד כמה את אוהבת אותם נראה לך כמו בגידה".
סובבתי את הראש, בגל של מודעות עצמית פתאומית לכל הפגמים הנוראים שלי. לבשתי גינס ישן, שפעם היה צמוד עלי אבל עכשיו התדלדל במקומות הכי מוזרים"
"מישהו צריך להגיד לישו, כלומר זה בטח מסוכן לאחסן ילדים מסורטנים בתוך הלב שלך"
"התאהבתי בו כמו שנרדמים, לאט בהתחלה ואז בבת אחת"
אני רימון, ובשלב מסוים אני הולכת להתפוצץ, ואני רוצה למזער את הנפגעים, בסדר?"
"אתה שם את הדבר ההורג בין השיניים שלך מבלי לתת לו את הכוח להרוג אותך"
"העולם הוא לא מפעל להגשמת משאלות"
"בעולם הזה אתה לא מקבל אפשרות לבחור אם להיפגע, אבל יש לך יכולת מסויימת לבחור מי יפגע בך. אני אוהב את הבחירה שלי. אני מקווה שהיא אוהבת את שלה"
"אוגאסטוס ווטרס דיבר כל כך הרבה שהוא היה יכול לקטוע אותך אפילו בהלוויה של עצמו."
"יש לזה טעם כאילו שאלוהים בעצמו בישל את גן עדן לרצף של חמש מנות שמוגשות לך בלווית כדורים זוהרים של פלסמה תוססת ומבעבעת, בעוד עלי כותרת של פרחים צפים באוויר, באופן מילולי, סביב לשולחן ארוחת הערב שלך, שניצב על גדת תעלה."
"יש אינסופים שהם גדולים יותר מאינסופים אחרים. ואני אסירת תודה על האינסוף הקטן שלנו."
"הכאב דורש שירגישו אותו."
"השמש העולה בהירה מדי בעיניה השוקעות."
"הכאב הוא כמו בד ארוג: ככל שהוא חזק יותר, כך ערכו רב יותר."
"יש אינסופים שהם גדולים יותר מאינסופים אחרים. ואני אסירת תודה על האינסוף הקטן שלנו."
לי זה לא היה מזיז אפילו אם הניו יורק טימס היה כותב עלי הספד. אני רוצה רק הספד ממך"
"ברור לי שזה לא רציונלי, אבל כשאומרים לך שיש לך סיכוי של נאמר 20 אחוזים לחיות עוד חמש שנים, את מתחילה לעשות חישובים וקולטת שזה 1 מתוך 5 ואז את מביטה סביבך וחושבת, כמו שכל בנאדם בריא היה חושב: אני צריכה לנצח ארבעה מהחראות האלה"
"קיומו של ברוקולי בעולם לא משפיע בשום אופן על טעם השוקולד."
"אנחנו חיים בעולם שמוקדש לבריאה ולבריאה של מודעות . אוגוסטוס לא מת לאחר מאבק ממושך בסרטן, הוא מת לאחר מאבק ממושך בתודעה האנושית. הוא היה קורבן כמו שגם אתה תהיה של הצורך של היקום ליצור ולהשמיד כל מה שאפשרי."
"סתם מתוך סקרנות, כמה רגלים יש לבחור הזה?"
"הוא הואר, הייזל גרייס. כל בית החזה שלי היה מואר כמו עץ של חג המולד."
"אנשים יגידו שזה עצוב שהיא הותירה צלקת מזערית יותר, שפחות אנשים יזכרו אותה, שהיא היתה אהובה לעומק ולא לרוחב, אבל זה לא עצוב, זה ניצחון. זאת גבורה"
"בעולם הזה אתה לא מקבל אפשרות לבחור אם להיפגע, אבל יש לך יכולת מסויימת לבחור מי יפגע בך. אני אוהב את הבחירה שלי. אני מקווה שהיא אוהבת את שלה"
"קל לומר זאת כשאתה אציל רומאי אבל האמת היא שאין בנמצא כל מחסור באשמתם של הכוכבים שלנו".
"לפעמים את קוראת ספר והוא ממלא אותך בדחף משיחי ואת משוכנעת שעולמנו ההרוס לא יצליח להשתקם אלא אם כל בני האנוש כולם יקראו את הספר הזה. אבל לפעמים את קוראת ספרים כמו מכאוב מלכותי', שאי אפשר לספר עליהם לאנשים כי הם כל כך מיוחדים ונדירים, ושלך, ושהרעיון לפרסם בציבור עד כמה את אוהבת אותם נראה לך כמו בגידה".
סובבתי את הראש, בגל של מודעות עצמית פתאומית לכל הפגמים הנוראים שלי. לבשתי גינס ישן, שפעם היה צמוד עלי אבל עכשיו התדלדל במקומות הכי מוזרים"
שואל השאלה:
להסביר אחד מהם
להסביר אחד מהם
שואל השאלה:
כמה שיותר בעצם... תודה❤❤
כמה שיותר בעצם... תודה❤❤
התאהבתי בו כמו שנרדמים, לאט בהתחלה ואז בבת אחת"
לא חושבת שיש ככ מה להסביר, הייזל התאהבה באוגוסטוס, בהתחלה זה היה רגש קטן ואז פתאום היא התאהבה בו מעל הראש.
אני רימון, ובשלב מסוים אני הולכת להתפוצץ, ואני רוצה למזער את הנפגעים, בסדר?"
הייזל אמרה את זה לאוגוסטוס כשהוא רצה שהם יתקרבו בקשר יותר, היא חשבה שהיא תמות מהסרטן והיא לא רצתה להקשר לאנשים כדי שלא יהיו עצובים כשתמות.
"אתה שם את הדבר ההורג בין השיניים שלך מבלי לתת לו את הכוח להרוג אותך"
המטפורה של אוגוסטוס, הוא לוקח סיגריה, שם אותה בין השיניים אבל לא מדליק אותה. אז הוא שם את הדבר שיכול להרוג אותו בין השיניים אבל לא נותן לו להרוג אותו.
"בעולם הזה אתה לא מקבל אפשרות לבחור אם להיפגע, אבל יש לך יכולת מסויימת לבחור מי יפגע בך. אני אוהב את הבחירה שלי. אני מקווה שהיא אוהבת את שלה"
אוגוסטוס אומר את זה כשהתאהב בהייזל, הפגיעה היא בעצם המוות, שניהם חולים בסרטן והם ידעו שאחד מהם בסוף "יתפוצץ"
הוא הואר, הייזל גרייס. כל בית החזה שלי היה מואר כמו עץ של חג המולד."
אוגוסטוס אומר את זה להייזל לאחר שגילה שהסרטן שלו חזר, התפשט בכל בית החזה שלו, הבית חזה שלו הואר בגידולים כמו עץ חג המולד.
לא חושבת שיש ככ מה להסביר, הייזל התאהבה באוגוסטוס, בהתחלה זה היה רגש קטן ואז פתאום היא התאהבה בו מעל הראש.
אני רימון, ובשלב מסוים אני הולכת להתפוצץ, ואני רוצה למזער את הנפגעים, בסדר?"
הייזל אמרה את זה לאוגוסטוס כשהוא רצה שהם יתקרבו בקשר יותר, היא חשבה שהיא תמות מהסרטן והיא לא רצתה להקשר לאנשים כדי שלא יהיו עצובים כשתמות.
"אתה שם את הדבר ההורג בין השיניים שלך מבלי לתת לו את הכוח להרוג אותך"
המטפורה של אוגוסטוס, הוא לוקח סיגריה, שם אותה בין השיניים אבל לא מדליק אותה. אז הוא שם את הדבר שיכול להרוג אותו בין השיניים אבל לא נותן לו להרוג אותו.
"בעולם הזה אתה לא מקבל אפשרות לבחור אם להיפגע, אבל יש לך יכולת מסויימת לבחור מי יפגע בך. אני אוהב את הבחירה שלי. אני מקווה שהיא אוהבת את שלה"
אוגוסטוס אומר את זה כשהתאהב בהייזל, הפגיעה היא בעצם המוות, שניהם חולים בסרטן והם ידעו שאחד מהם בסוף "יתפוצץ"
הוא הואר, הייזל גרייס. כל בית החזה שלי היה מואר כמו עץ של חג המולד."
אוגוסטוס אומר את זה להייזל לאחר שגילה שהסרטן שלו חזר, התפשט בכל בית החזה שלו, הבית חזה שלו הואר בגידולים כמו עץ חג המולד.
באותו הנושא: