21 תשובות
1.היהדות לא אומרת ש"אם תעשה רע תענש בגהנום" לא יודע מאיפה הבאת את זה

2.יש ספר מעולה בנושא התפתחות האל בשם 'ההיסטוריה של אלוהים' של קארן ארמסטרונג

3.אין שום סיבה למנוע מאנשים להכיר את ההלכה והאמונה היהודית כי עובדתית הן עוזרות

נעבור שלב שלב בחיים של אדם:
נתחיל בלימודים-על פי נתונים מ2018 של המגזין המפורסם דה מרקר חמישה מתוך תשעת התיכונים המובילים בזכאות לבגרות אלו תיכונים דתיים ותלמיד דתי מקבל בממוצע 30 אחוז יותר מחברו החילוני בבגרות,

נמשיך לצבא-על פי האתר הרשמי של צה"ל (נתונים מ2017) העיר שבה יש הכי הרבה אחוזי גיוס היא גבעת שמואל (עיר עם רוב דתי לאומי מבחינה דמוגרפית) ובמקום השני עוד עיר עם רוב דתי, מודיעין מכבים רעות, בנוסף 7 מתוך עשרת המוסדות עם אחוזי הגיוס הגבוהים ביותר הם מוסדות דתיים לאומיים (!) וזה עוד לפני שנכנסו לאחוזי הקצונה שגבוהים יותר במגזר, זה מוכיח שמבחינה ערכית יש משהו שם

נמשיך לחוקים של בינו לבינה (שמירת נגיעה, נידה וכד'), אובייקטיבית על פי הנתונים היבשים הם מועילים יותר מבחוסר קיומם, אחוז הגירושים במגזר הדתי לאומי והחרדי נמוך בהרבה מאחוז הגירושים הכללי (בדתי לאומי אחוז גירושין יציב של 11 אחוז, בחרדי אחוז גירושין עולה של 6.6 אחוז ואילו בציבור החילוני 20 אחוז גירושין שעולה בקצב זהה לחרדי,על פי בדיקה של ווינט ממאי 2020) ועל פי סקר סטטי רוב מוחלט של הנשואים במגזרים האלו דיווחו על אושר בחיי הנישואין, מה גם שאחוזי הבגידות משמעותית נמוכים יותר באותם מגזרים

ומה עם כלכלית? עקים שהן בעיקרן פזורה של אוכלוסייה דתית לאומית נמצאים במצב סוציו אקונומי גבוה מהממוצע הכללי (גבעת שמואל, פתח תקווה רעננה וכו) בנוסף על פי מכון מסקר משק בית דתי לאומי מכניס טיפה מעל הממוצע הכללי

זקנה ותוחלת חיים-גיל הפטירה הממוצע בישראל למגזר הכללי הוא 82.60 בעוד בעוד במגזר החרדי תוחלת החיים עומדת על 3 שנים יותר (!) בנוסף הרוב המכריע של החרדים (73.6%) הגדירו את בריאותם כ"טובה מאוד", לעומת 50% בקבוצות האוכלוסייה האחרות ורק 18 אחוזים דיווחו על בעיות בריאותיות בניגוד למספרים כפולים במגזרים אחרים (על פי ווינט)

בנוסף על פי המכון האמריקאי לפסיכולוגיה לשעבר אנשים דתיים מאושרים יותר בחייהם
לא יודע איזה יהדות למדת..
זה לא דרכו של ה'.
מסכים לחלוטין עם icecreambb.

שאלת חיפוש המשמעות קיימת אצל הרבה אנשים, זה לא כזה קשה להפוך משהו לאלוהים כדי לעבוד אותו, ככה הם מוצאים משמעות לחיים שלהם.
זה לא אומר שאין אלוקים, אבל זה אומר שהמחשבה האםיש אלוקים הגיונית.
שואל השאלה:
אז למה נדמה לאנשים אחרים שאני זקוק לנושא הטורדני הזה?
כי הם רגילים לשתף אחרים בתחומי העניין שלהם ובמה שהם רואים כדבר טוב.
שואל השאלה:
אני מעדיף להעמיד פנים שאני לא יודע מה זה אלוהים, ולילדים ששואלים אותי מה זה אלוהים אני אגיד שאני לא יודע, קודם כול כדי שלפחות יהיה להם ברור שגם מבוגרים לא תמיד יודעים מה זה אלוהים כי זה לא משהו מוחשי. אלוהים מערער את ההבחנה הטבעית שלי בין מציאות לדמיון, וזה מקשה עליי מאוד להבין מה זה אלוהים.
שואל השאלה:
בואו נשווה את אלוהים לדברים אחרים:

חיידקים, קרינה אלקטרומגנטית בתדרים מחוץ לטווח בו האדם רואה, גלי קול בתדרים מחוץ לטווח בו האדם שומע, ריחות שבני אדם לא מסוגלים להריח וכלבים מסוגלים להריח, הם רק כמה דוגמאות לדברים שבני אדם לא מסוגלים לתפוס באמצעות החושים שלהם ישירות, אבל יש הוכחה שהם קיימים ונכונים במציאות ולכן אני מאמין בהם.

קסמים זה משהו שאפשר להתווכח אם הוא קיים במציאות או לא קיים במציאות, אבל גם אותו צריך להגדיר. אבל בדרך כלל קסמים מיוצגים בצורה מוחשית יחסית. יש קסמים שהם משחקים, שבהם משחקים בני אדם שעושים דברים שעל פניהם נראים בלתי אפשריים פיזית, אבל אפשר לגלות את הסודות שלהם בקלות רבה יחסית. באגדות יש גם קסמים שהם מדע בדיוני.

אני יכול לתת עוד הרבה דוגמאות לדברים שממחישים את הפער בין תפיסת העולם האישית שלי לבין המציאות. אבל בניגוד לדוגמאות שכתבתי אלוהים זה משהו שאי אפשר להפוך למוחשי בשום דרך, ובמקביל אנשים טוענים שזה קיים במציאות.
אני מאמין שהנטייה הכל כך טבעית של בני אדם לאמונה נובעת מזה שה' רוצה שנדע אותו ונלך בדרכיו
שואל השאלה:
זה לא עונה לי על השאלה. אני מדבר על איך שהמוח של מי שמאמין עובד.
איך המוח שלהם עובד? מה אתה מתכוון
שואל השאלה:
כן, אני מניח שיש הבדל בין מוח של מישהו שמאמין באלוהים לבין מוח של מישהו שלא מאמין באלוהים.
שואל השאלה:
יש אנשים שיש להם אמונה עיוורת, והם מאמינים בכל מיני דברים רק בגלל שאחרים מאמינים בהם ויש אנשים שזקוקים להוכחות ומוחשיות כדי להאמין.
שואל השאלה:
לולא הייתי שומע על אלוהים לא הייתי יודע שיש אנשים שמאמינים באלוהים בכלל, ואני שואף להתנהג כאילו שאני לא יודע שיש אנשים שמאמינים באלוהים. מי שלא יודע שיש אנשים שמאמינים באלוהים לא יודע גם שיש אנשים שלא מאמינים באלוהים.
שואל השאלה
אין בזה שום הבדל מוחי...
אמונה עיוורת זה אמונה ללא ספקות, יש בזה הרבה דברים לא טובים. אבל גם יש בזה דבר טוב של חיים חברתיים כשהוא סומך על מישהו (אם זה לא מוגזם).

להתנהג כאילו אנחנו לא קיימים רק יפגע בך ובנו. אנחנו חיים ביחד ואתה צריך לראות אנשים אחרים גם אם אתה לא מסכים איתם.
זה כולל כבוד לדת שלהם ולשטח המשותף ביחס לזה.
שואל השאלה:
אני לא צריך קשר עם אנשים שמאמינים באלוהים, וזה לא נגדם אלא בעדי. לא מפריע שהם מאמינים באלוהים, כן מפריע לי שאני יודע שיש אנשים כאלה. אומנם יש גם במשפחה שלי אנשים שמאמינים באלוהים, אבל אני לא אחד מהם. אני חושב שהבעיה שלי היא שנחשפתי לזה בגיל צעיר מדי, כשהחשיבה שלי עדיין הייתה קונקרטית מדי. שאנשים יאמינו במה שבא להם, אבל שלא יטרידו אותי.
שוב, זה התעלמות מציבור עצום שאתה לא יכול לומר שאינו קיים. כי זה גורם לך לא לראות או להתחשב בהם, ולאלדאוג שגם להם יהיו זכויות מתאימות. זה גם יגרום שתתעלם מאנשים רבים שידברו איתך...
שואל השאלה:
אין מה לעשות, אני אספרגר ולכן אני מוצף במחשבות טורדניות בקלות. מסיבה זו כשמדברים איתי על נושא שנתפס לי כנושא טורדני אני מנסה לעצור את הנושא. זה לא כדי לפגוע באחר, זה כדי להגן על עצמי מנושאים שמאיימים על האגו שלי.
לדעתי זה עניין של גידול אותי גידלו שיש אלוהים בדת היהודית היום אני לא מאמינה אבל עדיין חלק ממני חושב מה עם כן יש אלוהים? מהסיבה שככה גידלו אותי
בספרות התלמודית והמדרשית מוזכר הגיהנום כמקום שבו נידונים הרשעים אחרי החיים בעולם הזה. לדוגמה: "וסופו יורש גיהנם" (משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ה'). בגיהנום נידונים הרשעים חצי שנה באש וחצי שנה בברד ובשלג. כאשר מסופר שהצינה קשה מן האש.אש הגיהנום פוסקת בשבת.

מעשים רעים מחמירים את עונשו של אדם בגיהנום: אמר רבה בר שילא אמר רב חסדא: "כל המנבל את פיו מעמיקין לו גיהנם" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ג, עמוד א'), ולעומתם מעשים טובים מקלים על עונשו שם: "אמר רבי חמא ברבי חנינא: כל הקורא קריאת שמע ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנם" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ט"ו, עמוד ב').

במסכת עירובין נאמר: "ואמר רבי ירמיה בר אלעזר: שלשה פתחים יש לגיהנם, אחד במדבר ואחד בים ואחד בירושלים" (תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף י"ט, עמוד א').

גם במסכת שבת ישנו אזכור של הגיהנום בהקשר של חמי טבריה: "וְהָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי יוֹסֵי הָא מַעֲשֶׂה דְּאַנְשֵׁי טְבֶרְיָא דְּתוֹלְדוֹת חַמָּה הוּא וְאָסְרִי לְהוּ רַבָּנַן אֲמַר לְהוּ הַהוּא תּוֹלְדוֹת אוּר הוּא דְּחָלְפִי אַפִּיתְחָא דְגֵיהִנָּם" (דף ל"ט עמוד א'). הסבר: בחמי טבריה יש מעיינות שמהן נובעים מים רותחים בחום של כ-60 מעלות, והתלמוד מתייחס אליהן כ-"תולדות האור" מכיוון שהם "התחממו בפתח הגיהנום", ומכאן ניתן להבין שהגיהנום הוא מתחת לאדמה.

המונח "גיהנום" עצמו לא מוזכר בתנ"ך אך בתלמוד זיהו את גיהנום עם שאול המקראית: "שבעה שמות יש לגיהנם ואלו הן שאול ואבדון ובאר שחת ובור שאון וטיט היון וצלמות וארץ התחתית" (תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף י"ט, עמוד א').
אנונימי
קיים מנהג של אמירת קדיש במשך אחד עשר חודשים לאחר פטירת קרוב. אחד ההסברים לכך הוא שלפי המסורת באגדה ובמדרש תקופת שהותם של הרשעים בגיהנום היא שנים עשר חודשים (למשל "משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש", משנה, מסכת עדיות, פרק ב', משנה י'). כדי שהנפטרים לא ייראו כרשעים הזקוקים להצלה כל אותם שנים עשר החודשים, אומרים קדיש רק במשך אחד עשר חודשים. ממקור זה וממקורות נוספים עולה כי הגיהנום אינו בהכרח עונש נצחי, אלא לפעמים משמש כתחנת מעבר וכעונש זמני. עם זאת יש חטאים כבדים שעליהם, על פי חז"ל: "גיהנם נתנעלת בפניהם ונידונין בה לדורי דורות" (תוספתא, סנהדרין, פרק יג, הלכה ה).

הראשונים נחלקו אם הגיהנום הוא מצב פיזי, ייסורים, סבל וכליה בעולם הזה (רמב"ם, הקדמה לפרק חלק), או ענישת הנשמות לאחר המוות (רמב"ן, שער הגמול).

מתוך ויקי.
אנונימי
כי אפכת להם מהתלכית שלהם בעולם הזה, הם רוצים לקיים אותה.

במיוחד שלנו (עם ישראל) יש מסורת על כך שהוא התגלה לכל העם שלנו, והשציע את קולו לכל העם, ומאז זה עובר מדור לדור בכ להעם. אז זה לא בא סתם ככה.
אנונימי