5 תשובות
הרעלת מים נוצרת כתוצאה משתיית כמות גדולה של מים עם ריכוז נתרן נמוך (כמו מים מינרליים בבקבוקים), בתוך זמן קצר. כתוצאה מכך נגרמת ירידה בריכוז יוני הנתרן (+na) בפלזמת הדם, ועלייה בכמות המים בתאי המוח. נוצרת בצקת במוח, כלומר תאי המוח מתנפחים, ובסופו של דבר מפסיקים לתפקד. בצקת עלולה להופיע גם ברקמות נוספות בגוף, שעשויות לעבור ציטוליזה (הרס התא) אשר נגרמת כאשר קרום התא, שאינו יכול לעמוד בלחץ האוסמוטי של המים, מתפוצץ והתא מת.
אם ריכוז הנתרן יורד מתחת ל-135 meq (מיליאקוויוולנט) לליטר נחשבת הרעלה זו למצב מסכן חיים. להרעלת מים אין סימפטומים מובהקים. הסובל ממנה חש בהתחלה בחילה וכאב ראש המלווה בתחושה כללית רעה. עם התקדמות המחלה מופיעים סימפטומים של בצקת מוחית, פרכוסים ותרדמת שלאחריהם נפטר החולה בתוך שעות ספורות.
אחת מהבעיות הכי גדולות של הרעלת מים היא שאין לה הרבה סימנים ברורים ואלו שקיימים מזכירים קצת את אלו של התייבשות, ולכן חשוב להיות ערים למצבו של אדם שנראה כאילו התייבש, אך ייתכן כי למעשה הוא שתה יותר מדי מים. עליכם לשאול אותו את השאלה הזו כשאתם מבחינים בתסמינים של בחילה, כאב ראש ותחושה כללית רעה, משום שמתן שתייה בעקבות מחשבה שמדובר בהתייבשות תגרום רק להחמרה במצבו. בשלבים מתקדמים של הרעלת מים מתחילה כבר הבצקת המוחית, שמגבירה את הלחץ התוך-גולגולתי. התסמינים בשלב זה יהיו: כאבי ראש הקאות טשטוש או כפל ראייה לחץ דם גבוה דופק נמוך פרכוסים ירידה במצב ההכרה (לעיתים אפילו למצב של תרדמת) אצל תינוקות ניתן לראות גולגולת תפוחה. אם לא מטפלים בבעיה כשהיא מגיעה למצב חמור שכזה, החולה יכול למות תוך שעות ספורות, לכן חשוב מאוד להיות ערים לבעיה ולטפל בה בזמן.
בקצרה; יותר מהשמח לדעת כמה בקבוקי מים שתית.
אם ריכוז הנתרן יורד מתחת ל-135 meq (מיליאקוויוולנט) לליטר נחשבת הרעלה זו למצב מסכן חיים. להרעלת מים אין סימפטומים מובהקים. הסובל ממנה חש בהתחלה בחילה וכאב ראש המלווה בתחושה כללית רעה. עם התקדמות המחלה מופיעים סימפטומים של בצקת מוחית, פרכוסים ותרדמת שלאחריהם נפטר החולה בתוך שעות ספורות.
אחת מהבעיות הכי גדולות של הרעלת מים היא שאין לה הרבה סימנים ברורים ואלו שקיימים מזכירים קצת את אלו של התייבשות, ולכן חשוב להיות ערים למצבו של אדם שנראה כאילו התייבש, אך ייתכן כי למעשה הוא שתה יותר מדי מים. עליכם לשאול אותו את השאלה הזו כשאתם מבחינים בתסמינים של בחילה, כאב ראש ותחושה כללית רעה, משום שמתן שתייה בעקבות מחשבה שמדובר בהתייבשות תגרום רק להחמרה במצבו. בשלבים מתקדמים של הרעלת מים מתחילה כבר הבצקת המוחית, שמגבירה את הלחץ התוך-גולגולתי. התסמינים בשלב זה יהיו: כאבי ראש הקאות טשטוש או כפל ראייה לחץ דם גבוה דופק נמוך פרכוסים ירידה במצב ההכרה (לעיתים אפילו למצב של תרדמת) אצל תינוקות ניתן לראות גולגולת תפוחה. אם לא מטפלים בבעיה כשהיא מגיעה למצב חמור שכזה, החולה יכול למות תוך שעות ספורות, לכן חשוב מאוד להיות ערים לבעיה ולטפל בה בזמן.
בקצרה; יותר מהשמח לדעת כמה בקבוקי מים שתית.
שואל השאלה:
שתיתי ש2 וחצי בקבוקים של ליטר וחצי
שתיתי ש2 וחצי בקבוקים של ליטר וחצי
אנונימי
שואל השאלה:
זה בסדר?!?!
זה בסדר?!?!
אנונימי
שואל השאלה:
אבל לא קרה לי שום דבר מהסיפטומים אז אני מניח שזה בסדר
אבל לא קרה לי שום דבר מהסיפטומים אז אני מניח שזה בסדר
אנונימי
כמות המים שצריך לשתות ביום היא בעצם אותה הכמות שהגוף שלנו מאבד מדי יום בהזעה, בנשימה ובדיבור, בשתן ובצואה. כמויות המים האובדות בהפרשות שלנו ובאדי הנשימה הן קבועות יחסית בעוד שכמות ההזעה יכולה להשתנות מאוד הן מאדם לאדם והן באותו אדם בהתאם לפעילות שלו ולתנאי הסביבה. מסיבה זו מידת ההזעה היא הגורם העיקרי שקובע כמה מים צריך לשתות ביום. רמת ההזעה היא אישית ומשתנה בהתאם למין, גיל, רמת פעילות גופנית, תנאי הסביבה ונטייה גנטית. הכלל הוא פשוט: ככל שמזיעים יותר, מאבדים יותר מים וצריך לשתות יותר.
כמה מים צריך לשתות ביום?
80% מהמים בגוף שלנו מגיעים משתייה ו-20% הנוספים מגיעים ממים שהגוף מייצר כתוצר לוואי של תהליך חילוף החומרים.
אמא מחזיקה קנקן מים ביד, יחד עם שני ילדיה ובעלה במטבח
הגוף שלנו זקוק לנוזלים, כלומר למים, על מנת לתפקד
למים תפקידים רבים ומגוונים מאוד ולמעשה הם מעורבים ברמה זו או אחרת כמעט בכל התהליכים המתרחשים בגוף שלנו. שינויים במשק המים בגוף משפיעים באופן מיידי על תפקודו. מחסור קל עד בינוני בכמות המים ברקמות, הן בטווח הקצר והן בטווח הרחוק, תאלץ את הגוף לפתח מנגנוני הסתגלות אולם המשמעות היא פגיעה בתפקוד המיטבי. מסיבה זו חשוב לשתות מים בכמות מספקת מדי יום.
שתייה, של מים או משקאות אחרים, היא המקור העיקרי לצריכה של מים ומספקת כ-80% מהדרישה היומית למים. את יתר המים (כ-20%) הגוף מקבל ממזון ובכמויות קטנות ממים שהוא מייצר כתוצר לוואי בתהליך חילוף החומרים.
המשמעות היא שעל מנת לספק לגופנו את כמות המים הדרושה לו עלינו לשתות בכמות מספקת.
מה משפיע על מידת הרצון לשתות?
מנגנון הצמא תחושת הצמא היא המנגנון העיקרי המכתיב לנו את הצורך לשתות. ועדת המומחים האמריקאית אשר חקרה את הנושא ופרסמה את ההמלצות לשתיית מים ציינה כי בחיי היומיום שתייה כתוצאה מצמא ושתייה בזמן ארוחות מספקת את צרכי האוכלוסייה הבריאה ומאפשרת אספקת נוזלים תקינה. יחד עם זאת, מחקרים רבים מדגישים שקיימת בעיה להסתמך על תחושת הצמא בלבד היות ותחושת הצמא של האדם אינה חזקה כמו תחושת הרעב והיא מופיעה רק לאחר התייבשות קלה בשיעור של 0.8%-2% ממשקל הגוף או בעקבות עלייה בריכוזי החומרים בדם בשיעור של 2%-3%. לעיתים גם קיימת החלפה של תחושת הצמא בתחושת הרעב. תחושת הצמא פוחתת עם השנים ובקרב קשישים, לעיתים, אין כלל תחושה של צמא. גם עבור ספורטאים הסתמכות על תחושת הצמא עלולה היות בעייתית היות ואצלם קיימת תופעה של "התייבשות מרצון" כלומר הרצון הטבעי לשתות אינו מפצה על אובדן המים המוגבר שהתרחש בזמן הפעילות הגופנית. ההנחה היא שאם ספורטאי יסתמך על תחושת הצמא שלו בלבד הוא יחזיר לגופו רק 60% מהמים שאבדו לו באימון ויישאר מיובש על בסיס קבוע.
טעם טעם משפיע על כמות השתייה של ילדים ומבוגרים כאחד. הכלרת מי הברז פוגעת בטעם ובריח של המים בעקבות המצאות תרכובות כלור במים. גם הזרימה בקווי ההולכה הארציים ובצנרות העירוניים והביתיים פוגעת בטעם המים בייחוד כשמדובר בצנרת ישנה וחלודה. מים מינרליים נחשבים טעימים יותר בזכות העובדה שאינם מכילים כלור ואין בהם טעמי לוואי מהצנרת.
סביבה טמפרטורה גבוהה, אויר יבש וגובה מגבירים את התאיידות המים דרך העור ( הזעה ) והריאות וכך מגבירים את ההתייבשות ואת הצמא מסיבה זו אנו נוטים להרגיש צמאים יותר בקיץ. לעומת זאת כאשר הגוף שקוע במים (כמו למשל בים או בבריכה) תחושת הצמא פוחתת.
כמה מים צריך לשתות ביום
כמות המים שצריך לשתות ביום היא בעצם אותה הכמות שהגוף שלנו מאבד מדי יום בהזעה, בנשימה ובדיבור, בשתן ובצואה. כמויות המים האובדות בהפרשות שלנו ובאדי הנשימה הן קבועות יחסית בעוד שכמות ההזעה יכולה להשתנות מאוד הן מאדם לאדם והן באותו אדם בהתאם לפעילות שלו ולתנאי הסביבה. מסיבה זו מידת ההזעה היא הגורם העיקרי שקובע כמה מים צריך לשתות ביום. רמת ההזעה היא אישית ומשתנה בהתאם למין, גיל, רמת פעילות גופנית, תנאי הסביבה ונטייה גנטית. הכלל הוא פשוט: ככל שמזיעים יותר, מאבדים יותר מים וצריך לשתות יותר.
המלצות לשתיית מים
המלצות השתייה המקובלות היום הן ההמלצות האמריקאיות שהתפרסמו בשנת 2004 וההמלצות האירופאיות משנת 2008. ההמלצות מסתמכות על מחקרים תצפיתיים באוכלוסיות בריאות והן מתבססות על קבוצות הגיל השונות. ההמלצות למבוגרים עומדות על שתייה של 2-3 ליטרים של נוזלים ליום השקולים לכ-10 15 כוסות שתייה בנפח של 200 מ"ל.
ההמלצות מיועדות לכלל האוכלוסייה הבריאה ומכוונות לתנאי אקלים נוח ופעילות גופנית רגילה ויומיומית, ללא מאמץ מיוחד.
המלצות אלו אינן מתאימות לספורטאים, אנשים המבצעים פעילות אינטנסיבית לאורך זמן בתנאי חום ולחות (למשל חיילים במסעות, מטיילים) וכן עבור אנשים חולים.
לגבי שאלתך, שתית בסדר והכול טוב.
אפילו אני צריך להגיד לך כל הכבוד על זה.
שתית טוב אין לך מי מה לדואג.
כמה מים צריך לשתות ביום?
80% מהמים בגוף שלנו מגיעים משתייה ו-20% הנוספים מגיעים ממים שהגוף מייצר כתוצר לוואי של תהליך חילוף החומרים.
אמא מחזיקה קנקן מים ביד, יחד עם שני ילדיה ובעלה במטבח
הגוף שלנו זקוק לנוזלים, כלומר למים, על מנת לתפקד
למים תפקידים רבים ומגוונים מאוד ולמעשה הם מעורבים ברמה זו או אחרת כמעט בכל התהליכים המתרחשים בגוף שלנו. שינויים במשק המים בגוף משפיעים באופן מיידי על תפקודו. מחסור קל עד בינוני בכמות המים ברקמות, הן בטווח הקצר והן בטווח הרחוק, תאלץ את הגוף לפתח מנגנוני הסתגלות אולם המשמעות היא פגיעה בתפקוד המיטבי. מסיבה זו חשוב לשתות מים בכמות מספקת מדי יום.
שתייה, של מים או משקאות אחרים, היא המקור העיקרי לצריכה של מים ומספקת כ-80% מהדרישה היומית למים. את יתר המים (כ-20%) הגוף מקבל ממזון ובכמויות קטנות ממים שהוא מייצר כתוצר לוואי בתהליך חילוף החומרים.
המשמעות היא שעל מנת לספק לגופנו את כמות המים הדרושה לו עלינו לשתות בכמות מספקת.
מה משפיע על מידת הרצון לשתות?
מנגנון הצמא תחושת הצמא היא המנגנון העיקרי המכתיב לנו את הצורך לשתות. ועדת המומחים האמריקאית אשר חקרה את הנושא ופרסמה את ההמלצות לשתיית מים ציינה כי בחיי היומיום שתייה כתוצאה מצמא ושתייה בזמן ארוחות מספקת את צרכי האוכלוסייה הבריאה ומאפשרת אספקת נוזלים תקינה. יחד עם זאת, מחקרים רבים מדגישים שקיימת בעיה להסתמך על תחושת הצמא בלבד היות ותחושת הצמא של האדם אינה חזקה כמו תחושת הרעב והיא מופיעה רק לאחר התייבשות קלה בשיעור של 0.8%-2% ממשקל הגוף או בעקבות עלייה בריכוזי החומרים בדם בשיעור של 2%-3%. לעיתים גם קיימת החלפה של תחושת הצמא בתחושת הרעב. תחושת הצמא פוחתת עם השנים ובקרב קשישים, לעיתים, אין כלל תחושה של צמא. גם עבור ספורטאים הסתמכות על תחושת הצמא עלולה היות בעייתית היות ואצלם קיימת תופעה של "התייבשות מרצון" כלומר הרצון הטבעי לשתות אינו מפצה על אובדן המים המוגבר שהתרחש בזמן הפעילות הגופנית. ההנחה היא שאם ספורטאי יסתמך על תחושת הצמא שלו בלבד הוא יחזיר לגופו רק 60% מהמים שאבדו לו באימון ויישאר מיובש על בסיס קבוע.
טעם טעם משפיע על כמות השתייה של ילדים ומבוגרים כאחד. הכלרת מי הברז פוגעת בטעם ובריח של המים בעקבות המצאות תרכובות כלור במים. גם הזרימה בקווי ההולכה הארציים ובצנרות העירוניים והביתיים פוגעת בטעם המים בייחוד כשמדובר בצנרת ישנה וחלודה. מים מינרליים נחשבים טעימים יותר בזכות העובדה שאינם מכילים כלור ואין בהם טעמי לוואי מהצנרת.
סביבה טמפרטורה גבוהה, אויר יבש וגובה מגבירים את התאיידות המים דרך העור ( הזעה ) והריאות וכך מגבירים את ההתייבשות ואת הצמא מסיבה זו אנו נוטים להרגיש צמאים יותר בקיץ. לעומת זאת כאשר הגוף שקוע במים (כמו למשל בים או בבריכה) תחושת הצמא פוחתת.
כמה מים צריך לשתות ביום
כמות המים שצריך לשתות ביום היא בעצם אותה הכמות שהגוף שלנו מאבד מדי יום בהזעה, בנשימה ובדיבור, בשתן ובצואה. כמויות המים האובדות בהפרשות שלנו ובאדי הנשימה הן קבועות יחסית בעוד שכמות ההזעה יכולה להשתנות מאוד הן מאדם לאדם והן באותו אדם בהתאם לפעילות שלו ולתנאי הסביבה. מסיבה זו מידת ההזעה היא הגורם העיקרי שקובע כמה מים צריך לשתות ביום. רמת ההזעה היא אישית ומשתנה בהתאם למין, גיל, רמת פעילות גופנית, תנאי הסביבה ונטייה גנטית. הכלל הוא פשוט: ככל שמזיעים יותר, מאבדים יותר מים וצריך לשתות יותר.
המלצות לשתיית מים
המלצות השתייה המקובלות היום הן ההמלצות האמריקאיות שהתפרסמו בשנת 2004 וההמלצות האירופאיות משנת 2008. ההמלצות מסתמכות על מחקרים תצפיתיים באוכלוסיות בריאות והן מתבססות על קבוצות הגיל השונות. ההמלצות למבוגרים עומדות על שתייה של 2-3 ליטרים של נוזלים ליום השקולים לכ-10 15 כוסות שתייה בנפח של 200 מ"ל.
ההמלצות מיועדות לכלל האוכלוסייה הבריאה ומכוונות לתנאי אקלים נוח ופעילות גופנית רגילה ויומיומית, ללא מאמץ מיוחד.
המלצות אלו אינן מתאימות לספורטאים, אנשים המבצעים פעילות אינטנסיבית לאורך זמן בתנאי חום ולחות (למשל חיילים במסעות, מטיילים) וכן עבור אנשים חולים.
לגבי שאלתך, שתית בסדר והכול טוב.
אפילו אני צריך להגיד לך כל הכבוד על זה.
שתית טוב אין לך מי מה לדואג.
באותו הנושא: