תשובה אחת
האזור היה שקוע תחת פני הים עד לפני כשני מיליון שנה.
במשך מאות שנים הוזנח מישור החוף בישראל ועד תחילת המאה ה-20 גרה בו מעט מהאוכלוסייה שהייתה בארץ. הממלוכים והעות'מאנים לא השקיעו בפיתוח ואדמת הביצה באזור לא יושבה. שודדים היו נפוצים באזור באותה תקופה ושילוב הבעיות מנע התפתחות התיישבותית באזור.
עד ראשית העלייה הראשונה אזור מישור החוף היה דל באוכלוסייה. למרגלות הרי השומרון והרי יהודה התקיימה אוכלוסייה של ערבים בהתיישבות כפרית מבוססת חקלאות. הערבים ניצלו את האדמות הפוריות הנמצאות למרגלות ההר ועיבדו אותן. על קו החוף היו ערי נמל קטנות כמו יפו ועכו.
עם העלייה הראשונה החלו העולים לרכוש קרקעות מערביי-ארץ-ישראל ולבנות מושבות חקלאיות במישור החוף. בהמשך הוקמו גם מושבים וקיבוצים. עם קום מדינת ישראל והעליות הגדולות לארץ ישראל, תאוצת הבנייה במישור החוף גדלה מאוד, ומרבית המושבות התפתחו להיות ערים לכל דבר, כמו למשל פתח תקווה, ראשון לציון, נס ציונה ורחובות.
במשך מאות שנים הוזנח מישור החוף בישראל ועד תחילת המאה ה-20 גרה בו מעט מהאוכלוסייה שהייתה בארץ. הממלוכים והעות'מאנים לא השקיעו בפיתוח ואדמת הביצה באזור לא יושבה. שודדים היו נפוצים באזור באותה תקופה ושילוב הבעיות מנע התפתחות התיישבותית באזור.
עד ראשית העלייה הראשונה אזור מישור החוף היה דל באוכלוסייה. למרגלות הרי השומרון והרי יהודה התקיימה אוכלוסייה של ערבים בהתיישבות כפרית מבוססת חקלאות. הערבים ניצלו את האדמות הפוריות הנמצאות למרגלות ההר ועיבדו אותן. על קו החוף היו ערי נמל קטנות כמו יפו ועכו.
עם העלייה הראשונה החלו העולים לרכוש קרקעות מערביי-ארץ-ישראל ולבנות מושבות חקלאיות במישור החוף. בהמשך הוקמו גם מושבים וקיבוצים. עם קום מדינת ישראל והעליות הגדולות לארץ ישראל, תאוצת הבנייה במישור החוף גדלה מאוד, ומרבית המושבות התפתחו להיות ערים לכל דבר, כמו למשל פתח תקווה, ראשון לציון, נס ציונה ורחובות.
באותו הנושא: