למה אנשים אוהבים להיות עצובים? יש לזה סיבה?

עיניין של גישה

גם אני ככה.. אין לזה סיבה, אולי אנחנו פשוט אוהבים את הכאב
ולא כולם ככה

שתיכן צריכות לשנות גישה ומהרר
חיים פעם אחת לא?

אך אחד לא "אוהב להיות עצוב" מי שכן הוא לא באמת עצוב אלא יוצר לעצמו סיבות להתבאס, יש הבדל בין באסה לעצב ועצב זה צא דבר נשלט, מי שמבאס את עצמו בלהתבודד בחדר ולבכות כנראה זו בעיה שלו או שיש לו איזה מטרה .
או שאנשים אשכרה חושבים שזה טרנדי אין לי מושג זה מוזר ברמות. אבל עצב זה רגש שמופק מפרומון במוח אז אי אפשר לאהוב את זה, עצב מגיע כשהוא צריך. באסה זה כבר משהו שכל אחד מפיק לעצמו בעזרת כמה מילים

שואל השאלה:
טרנדי? מה זאת אומרת?

נהייתה הרבה מודעות לדברים כמו דכאון או באסה ועצב וזה נהיה טרנדי (זה דבילי בעיניי) נגיד להעלות תמונות או סרטונים שלך בוכה.. זה נטו בשביל תשומת לב (לא כולם, לכי תדעי מה המטרות שלהם, אבל מי שעושה את זה כי זה טרנדי אז זה נטו בשביל תשומת לב)

גם אני אוהב להיות עצוב.. לבכות זה פשוט ממש משחרר לפחות אצלי

שואל השאלה:
^^אני לא מבינה למה שאנשים בכוונה רוצים להיות עצובים

שואל השאלה:
^אני לא יודעת למה אני אוהבת לבכות אבל זה מרגיש לי מהנה

זו הרגשה טובה, לפרוק, לשחרר.
וגם אני עושה את זה מידי פעם אבל משתדל להרים את עצמי מהר

שואל השאלה:
כן.. זה התיאור.. זה עושה הרגשה נעימה לפרוק הכל
אני לא עצובה כל הזמן אבל איפה שהוא זה כיף לפעמים