7 תשובות
קרובה לאמא יותר לאבא קצת פחות
לאבא שלי כן את אמא שלי אם היא לא הייתה אמא שלי הייתי סולדת ממנה
הצורת חשיבה של ההורים שלי שגויה, גם הם הומופובים ואני הכי לא. אבל אני קרובה אליהם ואוהבת אותם ואם לא הייתי הבת שלהם הייתי אוהבת אותם כי למה לא?
כן, קרובה אליהם.
אמא שלי היא החברה הכי טובה שלי. היא יודעת עלי הכל והיא הראשונה שאני מספרת לה כל דבר בערך, היא אשת הסודות שלי, הייעוצים ויש לנו צחוקים ושטויות שאף אחד לא יבין חוץ מאיתנו.
היא לגמרי וודר וומן מבחינתי ומודל לחיקוי.
לאבא שלי אף פעם לא הייתי קרובה, אני מכירה אותו רק 3 שנים פחות או יותר.
העניין עם אמא יותר מורכב.. יש תקופות שאנחנו קרובות ואז קורה איזה ריב והכל מתפוצץ.

אם לא הייתי הבת שלהם כנראה לא הייתי רוצה להתקרב אליהם כי הדעות שלהם חשוכות ואטומות מאוד. (הומופוביה, גזענות וכד')
למרות החינוך של אמא שלי גדלתי להיות אדם שרואה בכולם כשווים, והנה - יש לי חברים דתיים, חילוניים, חרדים, אתאיסטים, ערבים, אתיופים ומהקהילה הגאה.
כל עוד הם לא משנים את הדעה והאמונה בה אני בוחרת - הכל בסדר והם עושים לי טוב.
אין סיבה שאפסול ואוריד מאדם שלם רק בגלל האמונה, דת, נטייה מינית וצבע עור.
אני קרובה לשני ההורים שלי אבל בעיקר בעיקר לאבא.
הוא החבר הכי טוב שלי והאדם הראשון שאפנה אליו בכל סיטואציה שהיא.
אני כל הזמן אומרת את זה וחושבת על זה שהוא בן אדם מדהים ומאפשר ובאמת עושה את הכי טוב שלו גם בתור אבא וגם בתור בן אדם בכללי.
אנחנו מאוד דומים ואני מאוד אוהבת אותו ככה שאני לא אובייקטיבית אבל הוא אחד האנשים הכי מדהימים שיצא לי להכיר.
ובכללי הוא החבר הכי טוב שלי
לא קרוב עליהם ואני חושב שהם אנשים מוזרים ואם אישות חרא