פשוט נמאס לי.(פריקה)

אני ילדה שמנה וכן אני טיפה מתביישת בזה אני כל היסודי הרגשתי מגעיל עם עצמי ילדים ניגעלו ממני ואף פעם לא היה לי חברים עכשיו אני בכיתה ח מרגישה טיפה יותר טוב עם הגוף שלי למרות שיש אנשים שלפעמים יורדים עליי אבל תכלס אני עושה ספורט מכיתה ה כבר ושום דבר לא עוזר,המשפחה שלי היא דיי צינית הם ליטרלי יכולים לרדת על פאקינג כל דבר אבל לא ישימו לב שהם פוגעים הם תמיד היו עושים בדיחות על הגוף שלי ועשיתי את עצמי צוחקת כי יכולתי לסבול את זה היום הם כבר לא כל כך עושים לי את זה,אבל בזמן האחרון הם עושים את זה לאחותי הקטנה לא תמיד אבל יש הערות פה ושם אחותי בת פחות מ10 וכל פעם שהם אומרים לה היא רצה לחדר ובוכה וכואב לי לראות אותה ככה אני לא רוצה שהיא תעבור את מה שאני עברתי
אחותי היא לא שמנה היא רזה אבל בעקבות דברים אישיים שעברנו וגם הקורונה היא השמינה טיפה אני עושה איתה ספורט וריקודים ביחד סתם בשביל הכיף כי אני לא רוצה שהיא תשמין ואז תצטער על זה בעתיד ותעבור את מה שאני עברתי,עכשיו הייתי בסלון ואמרתי למשפחה שלי שאחותי ישנה אז שיהיו בשקט ואז מישהי מהמשפחה [מעדיפה לא להגיד מי] אמרה *** ישנה?! בטח ב2 בלילה היא תקום ותגלול כאילו וודפאק קמתי והלכתי לחדר אחרי 5 דקות הלכתי אליהם ואמרתי שאם עוד מישהו אחד יורד עליה אני יוצאת עליו ואז הם שתקו ונכנסתי לחדר,
המשפחה שלי לא רזה הם דיי שמנים
אבל אני באמת לא מבינה למה להיות ככה?
איך אני יכולה לדבר איתם על זה?
ואיך ללמד את אחותי לשים פס?