18 תשובות
ואי הכי ארוך שראיתי
תשובה- אולי כדאי לך ללכת לפנימייה אולי תעזור לך ויהיה לך יותר מרחב
תשובה- אולי כדאי לך ללכת לפנימייה אולי תעזור לך ויהיה לך יותר מרחב
אנונימית
שואל השאלה:
סליחה לכולםם על החפירה
יש המשך פשוט לא נכנס לי:
למה אני לא יכולה ללכת למקום שטוב לי בו כמו כיתת מנהיגות ותקשורת? או כיתת ריקוד? אני אענה לכם למה. אמא שלי לא פאקינג נותנת לי. היא רוצה שאני אצטיין בהכל. והיא ליטרלי לא מבינה שזה לא ייקרה!!!
אני לא יכולה לציין במקום שרע לי בו, היא לא מוכנה להקשיב לי בכלל.
וכמה שבכיתי על זה.. כל כך נמאס לבזבז על הלימודים האלה דמעות מיותרות אבל את אמא שלי!! תקשיבי לי לפחות! תביני שקשה לי! שאני לא יכולה להגיע להישגים המרשימים *שהיא* מעוניינת בהם.
ותמיד היא אומרת לי זה הכל כי את עצלנית.
אבל אני לא, אין לי את הפאקינג ספייס ללמוד כמו חמורה! אין לי מאה שקל לבזבז!
אז תעודה מדעית טכנולוגית? פחחח
אני מרגישה כאילו אני מתפרקת אחד אחד, נמאס לי מהכל.
אני תמיד מסתכלת על החיובי אבל אז בום פתאום אני נזכרת בכל החרא ואני בוכה את החיים.
אני מרגישה כאילו היא אחראית עליי. כאילו היא שולטת עליי. אני לא רוצה להרגיש את זה. הגוף שלי כבר עצמאי. הוא מדחיק את השליטה שלה עליי אבל היא ממשיכה לשלוט עליי ואני נלחמת בעצמי פה (מקווה שמישהו יבין את מה שאני אומרת)
בקיצור אני מרגישה ככ מוגבלת.. וזה הרגשה נוראית.
יש למישהו עצות מה לעשות עם זה?
סליחה לכולםם על החפירה
יש המשך פשוט לא נכנס לי:
למה אני לא יכולה ללכת למקום שטוב לי בו כמו כיתת מנהיגות ותקשורת? או כיתת ריקוד? אני אענה לכם למה. אמא שלי לא פאקינג נותנת לי. היא רוצה שאני אצטיין בהכל. והיא ליטרלי לא מבינה שזה לא ייקרה!!!
אני לא יכולה לציין במקום שרע לי בו, היא לא מוכנה להקשיב לי בכלל.
וכמה שבכיתי על זה.. כל כך נמאס לבזבז על הלימודים האלה דמעות מיותרות אבל את אמא שלי!! תקשיבי לי לפחות! תביני שקשה לי! שאני לא יכולה להגיע להישגים המרשימים *שהיא* מעוניינת בהם.
ותמיד היא אומרת לי זה הכל כי את עצלנית.
אבל אני לא, אין לי את הפאקינג ספייס ללמוד כמו חמורה! אין לי מאה שקל לבזבז!
אז תעודה מדעית טכנולוגית? פחחח
אני מרגישה כאילו אני מתפרקת אחד אחד, נמאס לי מהכל.
אני תמיד מסתכלת על החיובי אבל אז בום פתאום אני נזכרת בכל החרא ואני בוכה את החיים.
אני מרגישה כאילו היא אחראית עליי. כאילו היא שולטת עליי. אני לא רוצה להרגיש את זה. הגוף שלי כבר עצמאי. הוא מדחיק את השליטה שלה עליי אבל היא ממשיכה לשלוט עליי ואני נלחמת בעצמי פה (מקווה שמישהו יבין את מה שאני אומרת)
בקיצור אני מרגישה ככ מוגבלת.. וזה הרגשה נוראית.
יש למישהו עצות מה לעשות עם זה?
אנונימית
תקשיבי כדאי שתקחו את האמא לטיפול, זה ממש לא טריוויאלי ההתקפים האלה. יש לך אבא? אם כן ממליצה לדבר איתו על המצב
שואל השאלה:
מתה סליחה על החפירה זאת הייתה וואחד פריקה וגם יש המשך בתגובות
מתה סליחה על החפירה זאת הייתה וואחד פריקה וגם יש המשך בתגובות
אנונימית
שואל השאלה:
אם אני אומר לה לכי לטיפול אני לא יודעת מה היא תעשה לי
ויש לי אבא והוא מנסה להרגיע אותה כזה בעדינות.. הוא מדבר איתנו על זה, להיות עדינים איתה ולאמר לה על הכל בסדר אחרת היא תחטוף התקף עצבים.
אם אני אומר לה לכי לטיפול אני לא יודעת מה היא תעשה לי
ויש לי אבא והוא מנסה להרגיע אותה כזה בעדינות.. הוא מדבר איתנו על זה, להיות עדינים איתה ולאמר לה על הכל בסדר אחרת היא תחטוף התקף עצבים.
אנונימית
אני בטוחה שיש עוד כמוך,אני במצב די דומה לשלך למשל. גם לי זה הפריע נורא בלימודים ,זה כבר מרגיש כמו עינוי נפשי רק עצם העובדה שאת כל כך רוצה ללמוד כי זה העתיד שלך,ומפריעים לך,ואני עוד בתקופה של בגרויות.אני מבינה איך את מרגישה. הייתי מייעצת לך לדבר עם אמא שלך ,אולי היא תקשיב,אולי הבעיות עצבים לא יתנו לה לנסות להבין אותך. אבל אין לך מה להפסיד. מה שאני עושה זה לעשות לילה לבן כדי ללמוד בלי רעשים,ממש עכשיו האמת כי יש לי בגרות מחר.
תנסי להאחז בשפיות שלך פשוט,אם אין לך פרטיות תברחי אל המחשבות שלך,זה הדבר היחיד שתמיד יש לך,וזה מציל אותי האמת
תנסי להאחז בשפיות שלך פשוט,אם אין לך פרטיות תברחי אל המחשבות שלך,זה הדבר היחיד שתמיד יש לך,וזה מציל אותי האמת
תסבירי לאבא שזה לא בסדר! הוא אמור לשמור עליכן! עדינות לא תעזור פה היא צריכה טיפול. מישהי במצב לא שפוי לא יכולה לקחת אחריות על אנשים!
שואל השאלה:
אין לי איך לעשות לילה לבן, הילדות ישנות ואני מפחדת להעיר אותן.
אגב גם לישון עם חברה אני לא יכולה ):
אני יודעת שאני מסתכלת כרגע על הדברים הרעים אבל באמת שברגיל אני ממש לא ככה זה פשוט כי אני מרגישה חרא בטירוף לאחרונה
עריכה: א- למה כתבתי הילדות
אין לי איך לעשות לילה לבן, הילדות ישנות ואני מפחדת להעיר אותן.
אגב גם לישון עם חברה אני לא יכולה ):
אני יודעת שאני מסתכלת כרגע על הדברים הרעים אבל באמת שברגיל אני ממש לא ככה זה פשוט כי אני מרגישה חרא בטירוף לאחרונה
עריכה: א- למה כתבתי הילדות
אנונימית
שואל השאלה:
הוא באמת משתדל לשמור עלינו, והיא כן במצב שפוי עד שהיא מתעצבנת וזה קורה די בקלות
הוא באמת משתדל לשמור עלינו, והיא כן במצב שפוי עד שהיא מתעצבנת וזה קורה די בקלות
אנונימית
היי
קראתי,והכל בסדר
תעשי קודם כל מקלחת טובה תצאי לסיבוב,תנשמי אוויר תדעי שזה קרה לך בגלל שאת יכולה להתמודד עם זה,ואת בן אדם חזק!❤
כל הכבוד לך,אני מבינה את הקושי שלך,תנסי לרגע תדעי תמיד שאם קשה לך אני תמיד פה❤❤
קראתי,והכל בסדר
תעשי קודם כל מקלחת טובה תצאי לסיבוב,תנשמי אוויר תדעי שזה קרה לך בגלל שאת יכולה להתמודד עם זה,ואת בן אדם חזק!❤
כל הכבוד לך,אני מבינה את הקושי שלך,תנסי לרגע תדעי תמיד שאם קשה לך אני תמיד פה❤❤
הייתי אומרת פנימייה אבל אני מרחמת על האחיות שלך שיסבלו את האמא ההזוייה שלך. יש לך מצב לקחת אותה לשיחה?
תזכרי שאת יכולה לעבוד קצת ואז לעזוב את הבית איך שאת יוצאת מתיכון. ותאמרי לאחיות שלך שכל פעם שאמא מטורפת מידי הם יכולות לבוא להישאר אצלך קצת. הלוואי הייתי יודעת איך לעזור :\
אני כרגע באוניברסיטה, אבל לאחרונה התחילו לי בעיות בריאות (לא קורונה אבל מחלה כרונית) וזה משפיע על הציונים שלי רצח. כל מה שיש לי לעשות זה לנסות להתגבר על זה עד שהמצב יהיה יותר טוב.
קיצור, תישארי חזקה. זה כל מה שיש לי להגיד לך
תזכרי שאת יכולה לעבוד קצת ואז לעזוב את הבית איך שאת יוצאת מתיכון. ותאמרי לאחיות שלך שכל פעם שאמא מטורפת מידי הם יכולות לבוא להישאר אצלך קצת. הלוואי הייתי יודעת איך לעזור :\
אני כרגע באוניברסיטה, אבל לאחרונה התחילו לי בעיות בריאות (לא קורונה אבל מחלה כרונית) וזה משפיע על הציונים שלי רצח. כל מה שיש לי לעשות זה לנסות להתגבר על זה עד שהמצב יהיה יותר טוב.
קיצור, תישארי חזקה. זה כל מה שיש לי להגיד לך
שואל השאלה:
אני מתה לצאת ולנשום אוויר אבל אמא שלי בסלון
אני מתה לצאת ולנשום אוויר אבל אמא שלי בסלון
אנונימית
תגידי לה את מה שרשמת פה,ושתדעי שרק מלקרוא את זה אני מעריכה אותך3>
שואל השאלה:
קודם כל אני אוהבת אותה באמת בטירוף, וגם את אבא שלי. וגם את הבית שלי ואת האחיות שלי.
באמת אהבה קשה, עם כל החסרונות.
ורציתי ללכת לפנימייה אבל מפחיד אותי שלא יקבלו אותי שם וגם אמא שלי אומרת שאני לא מתאימה לשם (היא הייתה שלוש שנים בפנימייה דתית).
ולגבי החישוב את הבית אני פחות בכיוון כי אני צריכה לעבוד *המון* בשביל זה.
מה שכרגע אני חייבת להתרכז עליו זה להקל על עצמי קצת בלימודים כרגע שאני לפחות אצליח לעשות חצי מהמשימות וגם ארגיש במקום שטוב לי בו.
וגם אחרי הסגרים אני אתחיל לעבוד בעצמי
קודם כל אני אוהבת אותה באמת בטירוף, וגם את אבא שלי. וגם את הבית שלי ואת האחיות שלי.
באמת אהבה קשה, עם כל החסרונות.
ורציתי ללכת לפנימייה אבל מפחיד אותי שלא יקבלו אותי שם וגם אמא שלי אומרת שאני לא מתאימה לשם (היא הייתה שלוש שנים בפנימייה דתית).
ולגבי החישוב את הבית אני פחות בכיוון כי אני צריכה לעבוד *המון* בשביל זה.
מה שכרגע אני חייבת להתרכז עליו זה להקל על עצמי קצת בלימודים כרגע שאני לפחות אצליח לעשות חצי מהמשימות וגם ארגיש במקום שטוב לי בו.
וגם אחרי הסגרים אני אתחיל לעבוד בעצמי
אנונימית
שואל השאלה:
^^קרה פעם אחת ששאלתי אותה דבר כזה בלילה, לא נתנה לי ואני מפחדת לשאול אותה שוב כי היא הגיבה לזה במן הלם..
^^קרה פעם אחת ששאלתי אותה דבר כזה בלילה, לא נתנה לי ואני מפחדת לשאול אותה שוב כי היא הגיבה לזה במן הלם..
אנונימית
תהיי חזקה ותנסי להתעודד ולמצוא את הדברים הטובים במציאות הלא פשוטה הזאת.
בעז"ה הכל יגמר והחיים ימשיכו להתנהל כסדרם ושרק נצמח מהקושי הזה.
בעז"ה הכל יגמר והחיים ימשיכו להתנהל כסדרם ושרק נצמח מהקושי הזה.
שואל השאלה:
אמן אמן אמן !! (((:
אמן אמן אמן !! (((:
אנונימית
supergiirl היקרה,
את מספרת על מצב של צפיפות וחוסר פרטיות שכנראה מאד מציק לך ולא נותן לך מעט זמן להיות לבד עם עצמך ולהתמקד במשימות שיש לך, שאת צריכה לקדם. אולי כסתירה לזה אני מבינה שאמא שלך מפעילה עליך לחץ בלתי פוסק להשקיע ולהצליח בכיוונים הריאליים, שהם אם אני קוראת אותך נכון, לא בדיוק איזור הנוחות שלך.
נדמה שאת קרועה בסיטואציה שאת מרגישה שאין לה פתרון, בדירה קטנה בה אין לך פינה משל עצמך ושקט ללמוד ונראה שהלחץ הזה שאת מרגישה משפיע עליך עד כדי דמעות.
יתכן שיש דברים שתוכלי לשפר אותם בשיחה עם אמא שלך, אולי לדבר איתה על ההשפעה של חוסר הפרטיות וחוסר שקט על היכולת שלך ללמוד ואולי דברים נוספים. אני רוצה להציע לך לבוא לשיחה בצ'אט עם מתנדב שלנו בסה"ר, עימו תוכלי לפרוק את מה שאת מרגישה ואולי זה מעט יקל עליך, אולי תצליחי בעזרתו לגבש את הדרך לפנות אל אמא שלך כדי לקדם את המטרות שלך.
בחיבוק חם,
בואי אנו מחכים לך.
שלך,
מתנדבת סה"ר
את מספרת על מצב של צפיפות וחוסר פרטיות שכנראה מאד מציק לך ולא נותן לך מעט זמן להיות לבד עם עצמך ולהתמקד במשימות שיש לך, שאת צריכה לקדם. אולי כסתירה לזה אני מבינה שאמא שלך מפעילה עליך לחץ בלתי פוסק להשקיע ולהצליח בכיוונים הריאליים, שהם אם אני קוראת אותך נכון, לא בדיוק איזור הנוחות שלך.
נדמה שאת קרועה בסיטואציה שאת מרגישה שאין לה פתרון, בדירה קטנה בה אין לך פינה משל עצמך ושקט ללמוד ונראה שהלחץ הזה שאת מרגישה משפיע עליך עד כדי דמעות.
יתכן שיש דברים שתוכלי לשפר אותם בשיחה עם אמא שלך, אולי לדבר איתה על ההשפעה של חוסר הפרטיות וחוסר שקט על היכולת שלך ללמוד ואולי דברים נוספים. אני רוצה להציע לך לבוא לשיחה בצ'אט עם מתנדב שלנו בסה"ר, עימו תוכלי לפרוק את מה שאת מרגישה ואולי זה מעט יקל עליך, אולי תצליחי בעזרתו לגבש את הדרך לפנות אל אמא שלך כדי לקדם את המטרות שלך.
בחיבוק חם,
בואי אנו מחכים לך.
שלך,
מתנדבת סה"ר