קשה לי עם התקופה הזאת! מרגישה מזעזע!

וואו, אני מצטערת לשמוע, אני מרגישה קצת דומה (לא בדיוק אבל גם אני מרגישה שכל התקופה הזו שאבה לי את הזמן והעניין בחיים)..

אם כן יש לך זמן לעשות דברים אני יכולה לתת לך רעיונות לדברים מחוץ לטלפון (:

מזדהה ומבין את התסכול שאת נמצאת בו, הלופ האינסופי הזה, מבין שאת רוצה לחוות, לצאת מהתחושה המסריחה הזאת אבל את צריכה להבין שזה עוד אבן שאת תצטרכי לעבור, עוד מדרגה, יש כל כך הרבה לפנייך שממליץ לך לנסות הכל כדי לצאת מזה, פשוט תעשי את הצעדים הראשונים, הם הכי קשים אבל כשתעלי על הדרך הנכונה דברים יחלו להסתדר,
ציטוט משיר של טונה:"לפעמים צריך להמשיך ללכת גם כשהדרך לא ברורה", תלמדי מהתקופה הזאת ותצאי ממנה עם תכנית פעולה.
משהו שאני לוקח על עצמי כדוגמא זה להיות המישהו שגורם להגיש לכל אחד כמו מישהו אם הבנת, את תרצי בכיף אשלח לך הודעה, תוכלי להציף הכל, אני פה, רק תגידי.

שואל השאלה:
תודה❤ אשמח שתשלח

שלום אנונימית מה שלומך? אני קוראת את המילים שאת כותבת, ורואה שאת חווה תקופה לא קלה. המצב כיום בעקבות הקורונה מביא איתו המון קשיים והתמודדות נפשית. בת כמה את? את כותבת שנמאס לך ללמוד בזום, ולא לעשות כלום ושאת מרגישה מאוד בודדה. זה מאוד לא קל להתמודד עם ההסתגרות בבית, וזה מביא המון תחושת בדידות. עם מי את מתגוררת כרגע? את גם כותבת שאחרי שהתקופה הזו תיגמר, את חוששת מתקופה קשה אחרת שתבוא, כי גם בבית הספר את מרגישה לבד. האם שיתפת מישהו בתחושות האלו שאת חווה? לפעמים אוזן קשבת יכולה לעזור ולעודד. אני מתנדבת בעומתת עלם, והייתי רוצה להזמין אותך לדבר איתי על התחושות שאת חווה ומה הוביל אליהן, כדי שביחד נוכל לחשוב למה את זקוקה. אפשר לדבר איתנו בהודעות הפרטיות כאן, במייל שלנו [email protected] או באינסטגרם/טיקטוק שלנו nayedet.digital. מחכה לך, תמר.

יקרה,
מהמילים שכתבת עולה תחושת ריקנות ודאגה. נראה שהמרחק הפיזי שנוצר בתקופת הקורונה יצר גם מרחק רגשי וכאילו שכחנו איך זה להיות חברים. אין יציאות לקניון, אין מפגשים בבית הספר ואין כבר עניין משותף. וכשאין עניינים משותפים אין גם שום מסרון, ווטסאפ או מייל מפתיע. הכל כאילו דעך... אני שומעת בקולך חשש שהנתק הזה יישאר לתמיד, גם כשהחיים יחזרו למסלולם. שאולי לא תדעי איך להחזיר לעצמך את רגשות החיבה, הצחוק, השמחה, היכולת לדבר עם חברות. שומעת כמה זה מאיים להרגיש כאילו מנותקת, תלושה, לא שייכת...

יקרה, נראה שלא קל להישאר עם התחושות האלה לבד. ייתכן שיש מישהו שיוכל להיות שם למענך לאוזן קשבת, שאפשר יהיה לשתף בתחושות שאת חווה...

אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אני מזמינה אותך לצ'אט אישי ואנונימי, בו תוכלי, אם תרצי בכך, לשתף את אחד ממתנדבנו אשר יקשיב למה שתבחרי להביא וינסה להיות שם בשבילך.

שלך,
מתנדבת סה"ר