מי שיש לו אח/ות מאומץ/ת בבקשה תיכנסו!

הכל יהיה בסדר

תעשי איתו דברים משותפים למשל לצייר או לא יודע אין לי ניסיון בזה אז אני אנעץ

שואל השאלה:
זה לא העניין של "האם הכל יהיה בסדר"
אני באמת צריכה עצות מאנשים שהיו במצב כזה

קודם כל אל תתביישי תבואי אליו עם ביטחון עצמי כי אם תתסגרי בחדר ולא תדברי איתו אתם תהיו כמו זרים והוא ירגיש שאת לא רוצה אותה נראלי העצה הכי טובה זה פשוט לא להתבייש ממנו ולהתנהג כרגיל

תקשיבי.
אני במצב יחסית דומה כי יש לי אחות חורגת (אמא שלי התחתנה עם אבא שלה)
קודם כל, אל תלחצי. תנסי לדבר איתו או איתה ולנסות למצוא נושאים משותפים. אל תחשבי על דברים כמו מה אם הוא לא יאהב אותי או מה אם הוא לא ירגיש קשור, תהיי רגועה כשאתם נפגשים. אחותי היא החברה הכי טובה שלי עכשיו והיא מדהימה!
ולגבי משפחה ביולוגית, אם הוא מספיק בוגר תשאלי אותו מראש מה מותר לשאול ואם הוא מרגיש בנוח עם הדברים כדי לא לצאת חסרת טאקט או "מגעילה".
אני לא יודעת איך זה עם אח מאומץ אבל מקווה שאיך שהוא עזרתי

אה!
תבואי.עם.בטחון.
תתייחסי אליו כאילו הוא אח ביולוגי שלך כדי ששניכם תרגישו בנוח אחד עם השני ולא תתנהגו כמו סתם שני זרים שהכריחו אותם לגור ביחד

תשלבי אותו במשפחה...
תעזרי לו להיפתח...
תהיי הכי נחמדה שיש!!
ותתני לו שוקולד כמובן (;

הי,
אני הכי מבינה אותך בעולם
לי יש 2 אחים מאומצים
הם אצלנו כבר לפחות 11 שנים
זה מגניב בטירוף
אבל לא אשקר לך כי יש גם ימים קשים...
זה לוותר המון, ולתת בלי סוף
אם זה באין סוף של אהבה ותחושת קבלה או כל דבר: מקטן עד גדול
ת'אמת שהגילאים ביננו מאד צפופים ולכן היו לנו הרבה ויכוחים ומריבות
אבל אני בחיים שלי לא התחרטתי ואפילו לא לרגע אחד על הזכות לתת ובכיף
אני יודעת להגיד לך שבהתחלה יהיה קצת מוזר..
אבל עם הזמן פשוט מתרגלים לזה... והם פשוט חלק מהמשפחה
בהתחלה תני מעצמך את מה שאת יכולה, *אבל תדעי לעמוד על הדברים שחשובים לך...*
שלא יתרגל לקבל הכל כשהוא מבקש...
שתדעי לך שזה פשוט זכות ולא כולם זוכים לקיים אותה...
אני מחזיקה לך אצבעות :)
ומאחלת לך שתהני מכל שניה ודקה גם שקשה ולא נעים!
דבר אחרון, שבעתיד שלך כשתגדלי יותר... תביני כמה הוא חישל אותך לחיים
את הולכת להיות עוצמתית כמו שלא היית בחיים שלך!

כתבת לי בעניין הגיל...
אין לך צורך לדאוג מהגיל שלך,
להפך זה משחק לטובתך, כי את כבר בוגרת ומבינה מה חשוב יותר ומה חשוב פחות.
ילד קטן לא באמת מבין את החשיבות של הלתת... הוא לוקח את זה למקום שהוא לוקח משהו שהוא שלו, ונפגע מזה קשה... מרגיש כאילו לוקחים לו את המקום שלו בבית...
עכשיו כשאת גדולה את מבינה מה את עושה, ומבינה בשביל מי...
לדעתי הגיל ממש סבבה... אין לך ממה להיות בלחץ
בסופו של דבר עניין של זמן עד שתהפכו להיות אחים לכל דבר :)

שואל השאלה:
ויש לי אחות קטנה בת 10 והיא קצת מפונקת
איך אני אוכל להסביר לה?
היא לא נראה לי תסתדר עם עוד אח. .. ככה אני חושבת

פשוט להסביר לה הכל, שתבוא מוכנה לזה...
להסביר לה את החשיבות של הדבר,
להסביר לה את היופי והטוב שיש בזה...
לספר לה מה עבר על הילד ולמה צריך להיות שפ בשבילו...
לנסות לדמיין איתה ביחד חוויות נעימות עם הילד.
גם אם קשה לה בהתחלה זה לגיטימי, ופשוט להבין אותה
וכמובן להגיד לה בלי סוף שהמקום שלה תמיד נשאר כמו שהוא והוא לא לוקח לה את המקום אף פעם
להגיד לה הרבה כמה שאת אוהבת אותה
ומתי שהיא רק רוצה שתבוא לדבר על מה שיש לה בפנים
ופשוט להבין שגם אם היא ממש עצבנית או כועסת או עצובה זה כי היא מתרגלת למשהו חדש וזה לגיטימי
פשוט להיות שם איתה ושתרגיש את זה שהיא לא לבד...
אבל הכי הרבה זה לדבר על המקום שלה בבית
שתרגיש בטוחה ומקובלת ואהובה במקום שלה במשפחה!

שואל השאלה:
איך את הרגשת כשאמרו לך שמאמצים ילד?
שמחת? היית עצובה?