עצות על איך להפחית את החרדה החברתית?

הכל מגיע מביטחון עצמי ברגע שאת יודעת לקבל את מי שאת ואת מה שאת את כבר תצליחי להתגבר על החרדה ודבר נוסף זה חשוב שיש חרדה חברתית לשים לב מה קורה בחוץ במציאות ולא מה קורה בתוך המחשבות והראש כאילו מחשבות הם אלו שגורמים לך להתנתק מהמציאות לרגעע ולעבור את החרדה הזאתי אז את צריכה יותר להסתכל על מה שקורה בחוץ מה אני רואה מה אני שומעת מה אני מריחה על מה מדברים וכו..
דבר נורא חשוב ואחרון זה שאת חייבת להרים לעצמך וזה אומר גם מול המראה כל דבר לא משנה מה אם זה ישמע לך טיפשי דברי לעצמך תגידי שאת יפה תסתכלי על עצמך איך שאת אוהבת לא אכפת לי רק תרימי אצלך כל יום !!

אני רק רוצה להוסיף משהו ממש חשוב אני כן אובחנתי עם חרדה כזאתי ומה שעזר לי להתגבר זה להבין שזה לא הולך לעבור אלא אני צריכה להתמודד עם זה וזה אומר לא לברוח ממצבים קשים לא לחשוב יותר מידי במצבים קשים ופשוט לזרום וגם אם לא הבנת מה שעוזר לביטחון העצמי זה להסתכל על עצמך בפעם האחרונה בצורה הכי יפה במראה שזה מה שישמר לך בראש.
ואם את חושבת שאת חווה חרדה חברתית או אפילו כל חרדה את צריכה כמו שאמרתי לעשות תרגילים למוח להתנתק רגע מהמחשבה ולחשוב מה את רואה מה את שומעת ומה את מריחה במה את נוגעת לא יודעת מה רק להתמקד בכאן ועכשיו ולא להתעסק במחשבות

שואל השאלה:
אוקיי תודה ענקית לך, את מדהימה!❤

אני בטוחה שקשה לך.
אני לא עוברת את זה אבל אני מקווה שאני אוכל לעזור

שאלה:יש לך חברות אמיתיות שאיתן החרדה פחותה?

החרדה החברתית מגיעה ממקום של חוסר ביטחון
(עכשיו אני רואה שכתוב את זה כבר פה אבל בכל זאת אני אכתוב את זה) פעם חברה שלי אמרה לי להגיד פעם ביום מול המראה "את יפה" אחרי שסיפרתי לה כמה אני שונאת את המראה שלי...בהתחלה זה היה ממש מטופש ומוזר אבל לאט לאט התחלתי להיות בסדר עם המראה שלי,גם אם לא אהבתי אותו בקטע מוגזם,עדיין יכולתי להסתכל.
תנסי את זה
עוד משהו,מאז שאני התחלתי להכיר אנשים מהווצאפ או בכללי בקורונה שדיברתי רק שם עם חברות,הביטחון שלי עלה פי אלף והרגשתי הרבה יותר חופשית להתנסח.אולי אם תדברי עם אנשים יותר באפליקציות (כמו פה) ולאט לאט יהיה לך יותר ביטחון

סליחה שאין לי המון רעיונות אני אחשוב על זה~
בהצלחה:)

שואל השאלה:
תודה ממש!❤ אני ממש מעריכה שגם את מנסה לעזור גם אם את לא הכי יודעת איך :), ובכל מקרה, כל דבר אני חושבת עוזר. בקשר למה ששאלת, החרדה החברתית שלי בעיקר עם חברות (לא אובחנתי או משהו, אבל אני בטוחה כמעט לגמרי שזה זה, קראתי על זה כל כך הרבה והשוויתי לעצמי וכבר הרבה ככה שלא נראה לי שזה נכון להגיד שזה לא). האמת שעם המשפחה זה פחות, כמעט ולא, אבל עם חברות זה הכי הרבה. לפעמים יצא לי לתהות למה הן בכלל חברות שלי, אף פעם לא הבנתי את זה. זאת אומרת, מה יש בי שגורם להן לרצות להיות בחברתי? מה הן מרוויחות מזה? מה אני תורמת בדיוק? כי אני לא מרגישה שיש איזה משהו.. אני חושבת שזה נובע מזה שביסודי לא קיבלו אותי לחברה ונתנו לי הרגשה שאני לא רצויה ושלא אוהבים אותי, אז בסופו של דבר זה מה שחשבתי על עצמי, ואני עדיין חושבת (כרגע אני בכיתה י'), אבל באמת שלפעמים אני כבר לא יודעת.. בכל אופן, אני סתם חפרתי פה, אבל רציתי לשתף את זה אם זה חשוב ויעזור, ובאמת תודה לכל מי שעוזר, אני ממש מעריכה❤ :)

אני כל כך מקווה שתמצאי חברות ואנשים שיהיו טובים מספיק בשבילך

תרגישי בנוח לפרוק,זה עוזר:)

שואל השאלה:
תודה לך! :)
האמת שיש לי כרגע חברות, ממש טובות. פשוט הבעיה היא זה החרדה החברתית והכל, אנחנו מכירות כבר כמה שנים והכל אבל עדיין אני לא מצליחה להשתחרר מזה, ואני לא מצליחה תמיד להיות מי שאני, להתשחרר, להיפתח בפניהן באמת. אני באמת מאמינה שמתישהו זה יקרה, אני פשוט רוצה שהיום הזה כבר יגיע. אז אני אקח גם את כל מה שאמרתם לי פה ואנסה ליישם את זה, מקווה שזה יעזור ותודה לכם :))

בשמחה
יהיה בסדר!

שואל השאלה:
תודה :)

שואל השאלה:
איתכם בזה, מקווה שיעזרו, ובהצלחה גם לכם בלעבור את זה❤ :)

שואל השאלה:
תודה ממש! אני אנסה להסתכל על דברים כמו שאמרת :)

טיפול cbt באינטרנט. זה משפר פלאים. אפשר לעשות בחינם דרך הקופת חולים.

אם מישהו עונה תשובה רצינית אני אשמח ברמות אבל

שואל השאלה:
^^שמעתי על זה, נחמד לדעת שזה עוזר, אני אולי אנסה, תודה :)
^אנונימית, אני חושבת שאני יודעת למה את מתכוונת, אני גם לפעמים כזה חושבת מה אם לחברה כלשהי שאני מכירה גם יש את זה והכל, למרות שאני לא חושבת שזה ככה באמת, או בכללי לפעמים כזה חושבת מה אם היה מישהו כזה שגם יש לו והיה מבין אותי והכל. זה באמת עוזר לפעמים, תודה לך גם, אני אנסה יותר לחשוב ככה :)

הי אנונימית,

קוראים לי מוריה, ואני מתנדבת בעלם בניידת הדיגיטלית, שזה פרוייקט שעוזר לנערים ונערות ברשתות החברתיות.
קראתי את מה ששיתפת פה, שביקשת עצות לגבי התמודדות עם חרדה חברתית. גם ראיתי שבהמשך השירשור הרחבת וסיפרת על חברות שלך, וגם על החוויות הלא פשוטות מהיסודי. לא קל לעבור דבר כזה ואני מאוד מבינה שזה יכול להשליך על התחושה שלך עם עצמך גם אחרי שכבר עבר זמן ולמרות שכמו שאת מספרת יש לך חברות טובות.. הספק הזה שמנקר בך על מה יש בך ששווה להיות בגללו חברה שלך, הוא מאוד טבעי. אני חושבת שמי שעובר חוויות חברתיות כמו שתיארת הגיוני שיעלו לו בראש המחשבות האלה, כמו שאת אומרת... וגם המרחק החברתי שיש עכשיו אולי לא מוסיף... זה קל לך יותר עם הזומים? או קשה יותר? והאם את מרגישה שזה הולך ומשתפר עם החברות? כי לרגעים היה נדמה לי שזה נובע ממה שכתבת ולרגעים לא...
חיפשת עצות, ואני חושבת שקצת קשה לי לחשוב על כאלה שיהיה נכונות באופן גורף. הרבה אנשים פה בשירשור העלו רעיונות, ובגדול לדעתי חשוב לחשוב על מה יכול להתאים לך אישית...
אם תרצי את יכולה לכתוב לי בפרטי, ואולי נוכל לחשוב יחד על הדברים שסיפרת פה, על מה שתרצי. אולי נוכל לחשוב יחד על מה יכול להתאים לך לעשות. זה פרופיל של עלם, אבל אם תכתבי הודעה פרטית, ותצרפי את הכותרת של הפוסט ידעו להפנות אותך אליי ונוכל לדבר שתינו. אפשר גם באינסטגרם/טיקטוק nayedet.digital או במייל שלנו [email protected].

מוריה.

חרדה חברתית יכולה להגיע מכל מיני מקומות בין אם חוסר ביטחון או דברים אחרים.
בתור אחד שחווה את זה בעצמו פעם, אצלי זה היה פשוט קול כזה בראש שבסיטואציות מסיומות אומר לי שאני צריך להימנע מאותה סיטואציה כי היא מסוכנת כי יחשבו שאני מוזר או אלף ואחד דברים שתכלס.. אם חושבים על זה רגע ממקום הגיוני ולא ממקום של חרדה אז מה כבר יקרה?
לי באופן אישי עזר להסתכל על החרדה כסוג של דמות בתוך הראש שלי ונתתי לה שם.
זאת דמות רעה שמנצלת את החולשה שלי ומשכנעת אותי שדברים מפחידים ושלא כדאי לי לעשות אותם.
כל פעם שמקשיבים לדמות הזו היא רק מתחזקת ומתחזקת.
ברגע שפעם אחת מפסיקים להקשיב לה פתאום היא נחלשת ואז נחלשת עוד ועוד כי היא מבינה שהיא כבר לא משפיעה עלייך עד שהיא תעזוב.
עכשיו זה נכון שזה דימוי כביכול ילדותי למצב הזה אבל הייתי ילד וככה התמודדתי עם זה.
בפועל חרדה זה פחד מסיטואציה כלשהי כי משהו רע יכול לקרות אבל לרוב זה לא באמת נכון.
בכל דבר בחיים יש איזשהו סיכון... אז לא נעשה כלום?
לנסוע ברכב מסוכן בגלל תאונות ולחמם אוכל מיקרו מסוכן כי הוא יכול להתפוצץ.
אז כן, להגיד משהו לבן אדם מסוים אולי יגרום לו לחשוב דבר כזה או אחר עלייך אבל בסופו של דבר אלו החיים, גם את הרי חושבת דברים על אנשים אחרי שהם מדברים אבל זה לא מונע מהם לדבר ובתכלס לא קורה כלום.
ההמלצה שלי לחשוב רגע על הדברים ממקום של היגיון ולהבין שאין מה לפחד ולתת צ'אנס לאותה סיטואציה שאת רוצה לברוח ממנה אפילו צ'אנס אחד.
תראי שלא קורה כלום תראי שהכל בסדר ואז תתני עוד אחד ועוד אחד עד שזה לא יפריע לך יותר.
זה קשה וזה תהליך אבל זה לגמרי אפשרי.
ואם צריך עזרה ממישהו שהיה במקום הזה בחיים אז אני כאן תמיד :)

עוזר לי לחשוב שלכל מי שאני מדברת איתו יש חרדה חברתית, אני סתם חושתב לעצמי שאולי הוא עכשיו ממש חושש לדבר וכל זה כי יש לו חרדה חברתית ובטח גם הוא חושב הלוואי שלא הייתי יוצא מהמיטה וכל זה
זה ממש עוזר

שואל השאלה:
תודה לך :)
כרגע אני עסוקה במשהו, אבל אשמח לדבר אולי בהמשך :)