נמאס לי מהתקופה הזאת ומהשגרה הזאת, מה אני יכולה לעשות כדי לצאת מהלופ של הדיכאון? אין לי כבר כוח...

מבינה אותך לגמרי
תקופה כל כך מתסכלת וקשה
הדרך היחידה היא להרים את עצמך, להחליט שזהו ,מספיק היית בדיכאון (וזה בסדר להיות בדיכאון, ולהיות עצובה ולשקוע קצת) ולהתחיל למלא את היום שלך בדברים
תסדרי את החדש מחדש, תעצבי דברים, תשמעי מוזיקה, תעשי ספורט, תכיני אוכל, תרקדי, תדברי עם אנשים שעושים לך טוב , תצחקי

אני חושבת שאת צריכה לזכור שאת לא היחידה שעוברת כרגע תקופה קשה כי גם עם הקורונה זה נורא קשה ויש עוד מלא אנשים כמוך שיכולים להזדהות איתך זה משהו שמנחם שאת לא לבד בזה.
אני חושבת שכדאי לחשוב על איזה יתרונות התקופה הזאת נתנה לך למרות שהיא הייתה קשה... נגיד זה שהיית בבית יכולתי יותר לחשוב על מה את רוצה לעשות איזה מטרות את רוצה מה את יותר אוהבת למצוא תחביבים תנסי למצוא משהו כזה גם אם לא מצאת אז תמצאי את היתרון.

וגם את יכולה להתנחם בזה שכל תקופה תמיד עוברת וברגע שזה יעבור את לגצרי תשכחי שהיה לך כל כך קשה ואת תסתכלי על זה בעתיד כאילו זה היה באמת דבר קטן תגידי לעצמך וואו איך עברתי את זה ותהחי גאה בעצמך

ויש משפט מפורסם שאומר:
"טראומותזמן=קומדיה"
זאת אומרת, במידה וחווית משהו קשה אז ככל שעובר זמן המקרה הזה הופך לקומדיה בחיים שלך שבעתיד תצחקי עליו

הי אנונימית,

קוראים לי מוריה, ואני מתנדבת בעלם בניידת הדיגיטלית, שזה פרוייקט שעוזר לנערים ונערות ברשתות החברתיות.
בשורה וקצת תיארת תחושה של חויה לא קלה. התקופה הזאת שאנחנו חווים היא באמת מורכבת ויכולה להיות מאוד מציפה, לתת להרגיש שנמאס, להכניס ללופ שדיברת עליו..
עם כל זה, אני רואה שבתגיות שלך תייגת "יציאה מדיכאון", זה יפה מאוד בעיניי שמתוך הלופ ומתוך חוסר הכוח את מצליחה לשתף פה ולבקש עזרה, להכווין את עצמך החוצה ולמעלה. זה כל כך לא מובן מאליו.
לא סיפרת יותר מדי, אם יש עוד משהו שמקשה מעבר לשגרה, או רק המותשות מהשנה הלא נורמלית הזאת. כמה זמן את כבר ככה?
שאלת מה לעשות אבל רציתי לומר לך שלכל אחד יכול לעבוד משהו אחר.. צריך למצוא את השינוי/עשייה שיהיו טובים לך.
רציתי להזמין אותך לכתוב לי בפרטי, ואולי נוכל לחשוב על התחושות שהצפת פה, אולי תרצי לשתף קצת יותר על היומיום או על מה היה לפני ולמה את מחכה אחרי, או סתם, לדבר. אפשר שננסה לחשוב יחד על משהו שיכול להתאים לך לעשות כדי להתמודד.
זה פרופיל של עלם, אבל אם תכתבי הודעה פרטית, ותצרפי את הכותרת של הפוסט ידעו להפנות אותך אליי ונוכל לדבר שתינו. אפשר גם באינסטגרם/טיקטוק nayedet.digital או במייל שלנו [email protected].

מוריה.

שלום אנונימית,
מבין את התחושה שאת חשה, שהיומיום בתקופה הזו מעיק ומכביד.
נדמה שחוסר הוודאות בתקופה כזו מביא לחוויה של דיכדוך ואולי לתחושת מיאוס.
אולי אוזן קשבת וכתף חמה עשויות להקל מעט על התחושות שמציפות את ליבך, ובהקשר זה מזמין אותך לשתף עוד בצ'אט של עמותת סה"ר. תוכלי לפנות אלינו באנונימיות ואנחנו המתנדבים נהיה שם כדי להקשיב ולתמוך.
שלך
מתנדב סה"ר.