אני מאמינה באלוהים אבל אני ממש רוצה לעשות קעקוע , מה לעשות?

לחטוא

לא לעשות.

למצוא לזה תחליף? אולי לנסות קעקוע חינה לצייר על עצמך אבל לא קבוע

כל עוד את לא דתייה קעקוע

אפשר להבין מה הקשר בין להאמין באלוהים לבין לעשול קעקוע? מה

לפי ההלכה אסור לעשות קעקוע כי זה משחית את הגוף^
לשאלה... אל תעשי אם את הולכת באמונתך לפי ההלכה.

יואו אני ככ מבין אותך זה ככ מתסכלל!!!
אוף אני אישית פשוט לא עושה קעקוע כי התורה יאמר לזכותה מאוד מאוד ברורה היא אוסרת בנחרצות אין איזה דעה שמתירה את זה לצערי.

תעשי

לעשות

זה פוצע את העור וזה ממש אסור מהתורה כתוב שם בפירוש שלא לעשות קעקוע ככה שזה דאורייתא.
בכל מקרה זה ישאר איתך לתמיד ולא תוכלי להוריד תחשבי על זה ממש עד הסוף אם את באמת רוצה

לא לעשות
אם התורה אמרה לא יש סיבה מוצדקת ללמה לא

לבטל את רצונך מפני רצונך אביך שבשמים. זה שווה. הקב"ה לא יקפח אותך על כך, זה בטוח.

^^זה לא שאחה של לקפח... הטח שהוא לא יקפח.
אבל כתוב במפורש לא לעשות את זה, יש פה לא גדול מאוד בירור. גם כתוב בתורה לא תרצח, אז מה נרצח עכשיו אנשים אבל לא נורא הקב"ה יכפר לנו על זה? אולי זה קצת קיצוני אבל זה על אותו עקרון. לא זה לא, אפ נתעלם מלא אחד כל שאר האיסורים יאבדו משמעות.
זה לא כתוב סתם.

זה לא כל עוד היא דתיה.
אולי אנשים לא יודעים את זה אבל כל מי שהוא יהודי חייב לשמור בידיוק את אותם הלכות כמו שרבנים גדולים חייבים.
זה לא אם אני דתי אז חייב לשמור ואם לא אז לא.
אלא כל מי שיהודי חייב לשמור תורה ומצוות.
ומי שלא שומר בחירה שלו אבל אלוקים אומא בתורה שהבחירה בידינו ומי שישמור את התורה והמצוות שלו יקבל שכר גדול ומי שלא ישמור יקבל עונש.
ובעצם יוצא שהאדם בוחר לעצמו אם להכניס את עצמו לגן עדן או לגהנום כי שאנחנו עושים מצוות אנחנו בוחרים בטוב בוחרים באלוקים ונוצרים מלאכים טובים.
ומי שעושה עוונות אז עושה צער לקב"ה ויוצר לעצמו מלאכי חבלה שיענישו אותו

את יכולה להאמין ולעשות קעקוע את לא חייבת לשמור על כל המצוות או מה שזה לא יהיה אם את לא רוצה

^ את לא מבינה שמדובר בחקוים מחייבים של אלוקים?

זה כמו שאני אגדי שאםפ לא חייב לשמור את *כל* החקוים של המדינה, אם אני לא רוצה. מספיק שאני מאמין שהמדינה היא קיימת...

זה לא אותו דבר למדינה יש הוכחה מוחשית גם לאלוהים אין זה אמונה. וחוץ מזה על חוקים של אלוהים אתה לא ממש חייב לשמור עליהם אין מי שיאכוף פיזית אותם.

לא קשור למלא אנשים מאמינים זה פשוט תלוי מה אתה מוכן להקריב בשביל זה או כמה אתה מוכן לתת מעצמך. ואם הוא כבר השווא את זה לחוקים של מדינה שישווה את הכל לפחות כי אי אפשר להשוות רק במה שבא לך טוב מה לעשות שלאלוהים אין מערכת אכיפה לכל ה613 מצוות

^^^ לא נכון. השכל מחייב את קיומו של אלוקים (כי מי ברא א העולם, ודאג שיהיה בו סדר וחכמה? אם זה היה קורה "במקרה" - אז זה הזוי באותה מידה כמו שהדיו ישפך על הניר באופן אקראי על הנייר, ויצא מזה מכתב בעל תוכן חכם).

דבר שני, ברו שחובה לשמור על החוקים של אלוקים עצם זה שהוא מלך העולם, ומתוך הכרת הטוב, ולא רק בגלל האכיפה, אב לאם אין לך את זה - אז לפחות מחמת יראת העונש, כי ה' כן מעניש את מי שעובר על החוקים שלו, אלא שלא תמיד רואים את התוצאות של העונש על המקום, כדי להשאיר לנו את חופשי הבחירה.

אנונימית___לול, אני לא דיברתי רק על הקעקוע, אאל על כל המצוות.

וכן, אלוקים הוא יעניש על כל העבירות שאדם עשה בלי יוצאי מן הכלל:

"כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט, עַל כָּל נֶעְלָם: אִם טוֹב, וְאִם רָע" (קהלת יב, יד).

להתאפק

אנונימית___לול, זה לא משהו שאמור להיות.

"חילונים" - זתא לא הגדרה ליגיטימית. בעבר אנשים כאלה היו נקראים "מומרים", והפ היו בתוך העם לבוז ולגנאי (ובצדק!). הבעיה שהם התרבו, כי לא עצרו אותם בזמן, וצברו כח, וקראו לעצמם "חילוניים" ( בארמית "חילוני" - זה זר) כדי שהמציא לעצמם שם שלא ישמע גנאי, כאילו שזה ליגיטימי לא לשמור על החוקים של אלוקים. מה זה השטויות האלה? זאת הסיבה שלרוב אני מעדיף לא להשתשמ במילה "חילוני", אאל בהגדרות אחרות, כדי לא לתת לזה ליגיטימציה, כי אנשים חשובים שזה "נורמלי" ( זה לא!) להיות חילוני. מה קרה להם?!

את בכלל לא מתייחסת לנושא ש העולם הבא, ומשום בה בטוחה שלאלוקים לא יעניש אותה על זה. אז מה את חושבת? שאלוקים סתם צוה על החוקים האלה? סתם שכר ועונש מוזכרים בתנ"ך ובש"ס? או שאת מאמינה רק למה שאת רואה (אם כן - זה אומר שאת צרת אופקים).

את לקוחת על אחריות על אנשים שלא יקרה להם כלום אם הם לא ישמרו מצוות? יש לך מאיפה לשלם להם או לפצות אותם על טעותך?

איש איש באמונתו יחייה
יש מלא אנשים שמאמינים ולא שומרים שבת/מאוננים/מקללים/נודרים ואני לא אומרת שזה בסדר- רק אומרת שזה חטא אבל אם את עושה משהו מאלה או מפרה את שאר מצוות התורה זה כבר לא משנה (לדעתי בלבד)

תקשיב זה או שאני צרת אופקים או שאני ראיליסטית. כי אתה לא מכיר אותי ואתה קורה לי צרת אופקים על זה שאני חושבת שלהיות חילוני זה בסדר כי העיקר האמונה לא? אתה מעדיף שהם לא יאמינו בכלל? כי לפי ידעתי כשיורדים על מישהו זה די מוציא את החשק מלהיות חלק הדבר, לא צריך לרדת על מישהו בגלל אמונה שונה/ או דרך חיים שונה. לא אמרו בתנך 'ואהבת לרעך כמוך'.

אבל יש דבר כזה שנקרא להיות חילוני ולא אנשים שלא רוצים לשמור על כל המצוות. וחייבת לומר שלא זכור לי ממש שאלוהים העניש את כל הנצאים בשואה על הריגת היהודים זה היה בני אדם שהיה להם הבנה מה טוב ומה רע אז אם אתה מדבר כבר על אכיפה אז אכיפה מאלוהים אין אבל אכיפה עצמית זה משהו שיותר התמודדות עם דחפים או גבולות אבל בעיקרון כן אין ממש אכיפה היא יכולה להאמין ולא לשמור על כל המצוות זה לא יהרוג אותה

לעשות קעקוע זמני או חינה

אני ממש מאמין באלוקים אבל בא לי לדפוק צ'יזבורגר בכיפור - מה לעשות

ברור שהחוקים של אלוקים שהם הגיונים (ארחת הוא לא היה נותן לנו אותם. למה שאלוקים יתן לנו משהו שהוא חסר הגיון?), אלא שלא תמיד הם מבונים בהגיון שלנו, וזה כל הקטע שבמרית המצוות מתוך אמונה: הקב"ה בכוונה נתן לנו חוקים שאנחנו לא מבינים אותם בהגיון, כי רק אז זה מראה על התבטלות שלנו כלפיו. לא חכמה לעשות רק דברים שאתה מבין, החכמה זה לעשות דברים בשביל אלוקים גם שאתה לא מבין.

וכן, בשלב מסוים יבוא המשיח בעזרת ה' יתברך, וכל היהודים שישארו. ישמרו את השבת (השאר פשוט לא ישארו).

לפני שאת אורמת החילונים הם אלה שדואגים לעולם, תזכרי שהעולם קיים בזכות אלה שלומדים תורה, והשפע שיורד מן השמים תלוי בזה. ללד לימוד תורה, העולם פשוט לא היה קיים, כמו שנאמר "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה - חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, לֹא שָׂמְתִּי" (ירמיה לג, כה).

בנגוע לקטע האחרון. בררו שצריך לגנות את עוברי העבירה כמבואר בספר "חפץ חיים", כדי שאנשים לא יתפתו לדרך הזאת, ולא ירצה ללכת אחריה.

כמ ושמגנים אנשים שנוסעים באדום, רשלנות רפואית, או כל פשע אחר...

לוציוס מאלפוי
זה כבר פשע לא חטא וזה כן משנה

מזה זה "ריאליסטית"? להגיד "מה שאני לא רואה - לא קיים" - זאת רצת אופקים. אדם אינטלגנטי מדוע לכך שיש דברים מעבר לראייה שלו, והוא לא ראוה את הכל, ולא יודע הכל.

ולגבי "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח): כל הקטע "רעך" - זה רק מי שמאמין בכל עיקרי האמונה ושומר מצוות, ומי לא - אין מצוה לאהוב אנשים כאלה:

"הלא הוא אומר (ויקרא יט, יח) "ואהבת לרעך כמוך, אני ה'"? מה טעם? - "כי אני בראתיו"? - ואם עושה מעשה עמך - אתה אוהבו, ואם לאו - אי אתה אוהבו" (אבות דרבי נתן, פרק טז, ה).

ומזה זה העיקר האמונה, אבל לעבור על החוקים זה "בסדר"?

למה לגבי גומרים אחרים את אל תגידי "העיקר - זה האמונה, אבל לעבור על החוקים זה בסדר?"

כי את משחיבה את האלוקים פחות חשוב ומחייב מגורים אחרים (שהם מגולבים ונמצאיים תחת שליטתו)?

אז זה מראה על הפגם באמונה...

תקשיב אני לא רואה חמצן ואני עדיין מאמינה שזה קיים לא ראיתי את החלל החיצון במו עיניי ואני עדיין מאמינה שזה קיים אבל זה לא קשור לעניין. העניין הוא שאתה רואה בני אדם לפי הדת שלהם או האמונה הם קודם בני אדם והחוקים של הדת זה חוקים לא הגיונים בעולם של היום אנחנו חברה מתפתחת בעוד 100 שנה שהכל יהיה טכנולוגי ברמה מטורפת הדיפ לרניג של מחשבים יעשה כבר הכל והתחממות הגלובלית תעלה את הטמפ של החדר בעוד 2 מעלות מה אז תאמר עדיין תאמרו להתכסות או לא לעבוד בשבת מה תשביתו מדינה שלמה אתה יודע כמה הכלכלי אתה תקרוס ככה?? אתה לא יכול לאמר תעקבו אחרי החוקים זה פשוט ומי שלא עושה בידיוק כמו כולם הוא לא אינטלגנטי? אתה בטוח שהכל כל כך פשוט כשמדינה מעבירה כספים לחרדים כי ביבי מפחד שלא יהיו לו קולות וחצי מהחרדים לא הולכים לצהל בכלל אין וזה אותו חצי שלא הולך לעבודה אחר כך כי איך הוא ילך שכל מה שהוא למד בחיים זה את התנך בעל פה ואני בטוחה שאתה יודע לדקלם את התנך בעל פה. מי נראה לך הם אלה שעובדים במדינה ומזיזים את הכלכלה אה? החילונים משלמים לכל החרדים על אוכל והבית אה? ואז אתם אומרים שאנחנו חוטאים אז יודע מה סבבה אנחנו חוטאים אבל לפחות אנחנו לא פרימיטיביים שבטוחים שאנחנו עדיין חיים לפני 2000 שנה והכל לפי הספר וכל זה פשוט וחיים בחברה קומוניסטית אידיאלית עם מנהיג קטן שמקבל הנחיות מאלוהים. אז החוקים שלך מאוד חשובים לך ואתה יכול לשמור אותם לעצמם ולילדים שיהיו לך אבל אל תרד על אמונה של אנשים אחרים כי זה לא עיניינך מה הם עושים או איך הם חוטאים כי כמו שאמרת אלוהים יעניש אותם אחר כך אז מה זה עיניינך כי מי אתה שתשפוט. אל תרד על חילונים ובמיוחד אל תקרא לי אדם לעףא אינטלגנטי כי אתה לא מכיר אותי. יום טוב :)