נמאס לי לראות כל יום אנשים שאני לא סובלת

לא חייב להתחבר... אפשר פשוט להיות נחמדים ומנומסים אחד לשני ואולי הם יתחברו אלייך יעני ינסו וזה...

שואל השאלה:
אנשים נוספים גם מגיעים אבל אני מרגישה שאני היחידה שלא מתחברת

מה קורה?
מתי התגייסת?

יכולה לומר לך, בתור אחת שמשתחררת בעוד פחות מחצי שנה - אני יכולה להבין את הכאב ואת ההרגשה.
רק שאצלי זה הרבה יותר גרוע - כי המפקדים הם הבעייתיים.

לגביך - את נהנית מהתפקיד ומהתש, מצוין!
את בבסיס פתוח או סגור?
בין כה וכה את תמיד יכולה לפנות למפקד שלך באופן אישי ולהסביר לו את המצב ואת התסכול שלך, אני מאמינה שהוא יעשה מאמצים ושתגיעו לפיתרון יחד, בין אם זה להעביר אותך צוות/מחלקה או אפילו בסיס.
השאלה היא - כמה קשה את מנסה? כמה את יוזמת? למה זה לא עובד בעצם?

אני לדוגמה משרתת בבסיס פתוח, ככה שחברויות חזקות וחיבורים מטורפים כמו שיש בבסיסים סגורים > הם לא הכי קורים וזורמים, כי כל אחד רוצה לברוח הביתה.

אבל! אני בטוחה שיש את המישהו הזה שיתחבר אליך, בטוח יש אחד כזה.
אל תוותרי או תתני לזה להוריד לך את המורל.
אני פה לכל דבר.

שואל השאלה:
התגייסתי באוקטובר. אני בבסיס פתוח, הרוב בסגור אצלנו. אז יש להם יותר קשר אחד עם השני. ואני מנסה להתחבר אליהם, לגבר וזה אבל פשוט מרגיש לי כאילו אין שום קליק בשום צורה. לא נעים לי בכלל ליצור איתם קשר כבר.

אה זה בסיס מעורב אצלך? חלק בפתוח וחלק בסגור? כמו שלי.
יש כאלה שיש להם כבר את החבורות שלהם ויש כאלה שלא משתייכים ומחפשים את עצמם, אבל כן - בדרך כלל האנשים שסוגרים יותר יזרמו בקטע חברי ופחות לוחץ.

את כמוני, את מנסה ליזום ולדבר > אבל אנשים מחליטים שלא להתחבר מסיבה כלשהי, זה בסדר... הכל עניין של אופי, את לא אשמה בזה או משהו בסגנון.

ויפה מאוקטובר את שם... החזקת הרבה זמן, אני גאה בך. (:

אם האנשים שם גורמים לך לחוסר נעימות.- אל תדחפי ותכריחי את עצמך להתחבר אליהם.
כל הקטע בחברות זה להרגיש טוב ובטוח מלכתחילה בסביבתם, פשוט תחדלי מלנהל איתם קשר.
ניסית ולא צלח - נקסט, הכל טוב!
הצבא הוא רק עוד פרק בחיים שנגמר.