אם קרוב משפחה שלכם בן 94 מת תוך יום מקורונה, לא סבל ממחלות רקע והיה פיקח. הייתם עצובים?

לא וכן

לא כי הוא בן 94 וזה טו מאת לחיות
כן כי בכל זאת התפתח רגש של אהבה ודאגה לאדם.לדעתי כל דבר מעל 87 זה מספיק לחלוטין ואין מה להתבכיין בלי סיבה

הייתי עצובה כן זה עצוב לי דברים כאלה

כן, הייתי עצובה

זה ממש תלוי בקרבה, יש לי מלא קרובי משפחה שאני לא מכירה.
אבל לא הייתי שמחה, למרות שזה גיל מופלג ונגיד המצב הנפשי שלי היה ירוד אין לי מה לשמוח ולהוציא את "תסכול החיים" על המוות שלו.

הייתי עצוב גם אם הוא היה מת מזקנה
לא משנה סיבת מוות ככ כי הוא 94

שואל השאלה:
כאילו בגישה שלי המוות הוא בלתי נמנע ותכלס הוא קיבל מתנה מאלוהים להישאר עד גיל כזה ולהיות פיקח ובריא, לא מובן מאליו בכלל.