11 תשובות
לרוב כן.
לא מרגיש ככה, ואני מצטער לשמוע שאת כן. תרצי לשתף אותי בפרטי?
לא, התברכתי ב2 הורים נהדרים.
מצער לשמוע שככה זה אצלך... כנראה לא כולם נולדים שווים :(
מצטערת לשמוע שאת מרגישה ככה, אבל אני לא מזדהה.
יש לי הורים מדהימים, וזה עצוב שאת מחפשת כאן אנשים שיזדהו איתך בנושא.
למה סתם לגרום לאנשים לחשוב על זה בכלל..?
היי לך
יש הרבה אנשים מיואשים כאלו. זה קשור למצב ולנפש.
אבל אני לא כל כך יכולה לעזור לך כי אני לא יודעת מה הסיבות שגורמות לך להרגיש כך.
אם תרצי לפרט אני כאן:)
לילי
אמא שלי דפקה לי ממש את החיים,באמת שהיא עשתה לי ככ הרבה טראומות בילדות שאני לא אשכח אף פעם גם אם אני הכי אנסה שלא להיזכר.
רוב הזמן אני מאשימה אותה בכל השיט והחרא שעובר עליי אבל אז מישהו שמחזיק אותי אומר לי שבעומק ליבה היא אוהבת אותה והיא לא התכוונה לפגוע בי ככה ולעשות לי את כל הטראומות האלה
אם את רוצה לדבר על זה או משהו ולפרט יותר אני פה תמיד ואנסה כמה שיותר לעזור לך
תמיד תזכרי שבזכותם את פה, ואולי עכשיו את לא אוהבת אותם, אבל כשהיית קטנה הם עשו הכל כדי שתצליחי עכשיו
יקרה,
מהמילים שלך עולות תחושות של כעס וייאוש. התקשורת הלקויה עם ההורים כפי שאת מתארת בוודאי הופכת את החיים בבית לקשים, סוערים ואולי בלתי נסבלים. יתכן שאת חשה דחויה בתוך המרקם המשפחתי השסוע והדבר גורם לך ליגון ולמחנק. נראה שאת חווה את חייך כמעמסה על עצמך ועל ההורים, והדבר פוגע מאוד בדימוי העצמי, עד שנראה בעינייך כאילו אינך ראויה להתקיים וכי חייך אולי חסרי תוחלת...

יקרה, נראה שלא קל להישאר עם תחושות כאלה לבד. ייתכן שיש מישהו שיוכל להיות שם למענך לאוזן קשבת, שאפשר יהיה לשתף במה שאת חווה...

אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אני מזמינה אותך לצ'אט אישי ואנונימי, בו תוכלי, אם תרצי בכך, לשתף את אחד ממתנדבנו אשר יקשיב למה שתבחרי להביא וינסה להיות שם בשבילך.

שלך,
מתנדבת סה"ר