2 תשובות
שולחת לך קישור שאני חושבת שיעזור לך
קישורים מצורפים:
מהפכת ההשכלה:
במאה ה-17 החלה צומחת תנועה חברתית אינטלקטואלית בארצות מערב למרכז אירופה. תנועת ההשכלה העמידה את השאיפה לידע ולהשכלה כמטרה מרכזית בחייו של האדם. מאמיניה חשבו שבאמצעות שכלם יוכלו בני האדם לצבור ידע. כל אדם זכאי לממש את חירותו הטבעית וכל לאום זכאי לחיות חיי חירות במדינה ריבונית ועצמאית.
התנועה הרומנטית:
התנועה הרומנטית נולדה בניגוד לתנועת ההשכלה. התנועה הרומנטית מייצגת את הרגש והלב במקום ההיגיון ואינטלקט בניגוד לתנועת ההשכלה. הם שאפו לגלות את הגעגועים והרגשות של ההמונים בשביל לקבל את תמיכתם.
המהפכה הצרפתית וכיבושי נפוליאון:
אירועי המהפכה הצרפתית ב-1789 נחשבים לגילוי הראשון של הלאומיות המודרנית באירופה. פיזור אספת המעמדות והקמת האסיפה הלאומית מבטאים את ליבה של האומה הצרפתית. סיסמת המהפכה הייתה "חירות, אחווה, שוויון", האסיפה הלאומית ניסחה את הצהרת זכויות האדם והאזרח, הקובעת שבני אדם נולדים ונשארים חופשיים ושווי זכויות. נפוליאון הפיץ את רעיונות המהפכה ושחרר את העמים המשועבדים לסדר הישן. בשטחי שלטון האימפריה החלו להתגבש תנועות לאומיות שנאבקו נגד הכיבוש ולמען העצמאות.
מהפכות אביב העמים 1848:
מרבית המהפכות שהתחוללו בגל מהפכות זו היו מהפכות לאומיות. מנהיגי המהפכות היו אינטלקטואלים-משוררים, מרצים וסטודנטים.
המהפכות דוכאו במהרה אך עצם המאבק הביא השראה לרעיונות הלאומיים.
ירידת כוחות הכנסייה באירופה והחילון:
הכנסייה הקתולית הייתה אוניברסלית במהותה ובשורתה הייתה אחת: נוצרי טוב הוא זה המאמין בעיקרי האמונה הנוצרית ונשמע להוראות הכנסייה. הכנסייה התייחסה אל המאמינים ככלל ללא חלוקה לעמים מסוימים. הכנסייה אסרה על השמעת דעות המנוגדות לסמכות הדתית, דבר שמנע את חופש הביטוי. במאה ה-15 החלה תקופת התחייה וכמה החל תהליך רחב מימדים של חילון בחברה האירופאית. ירידת ההשפעה הדתית הביאה לחיפוש אחר תחליף לדת, הלאומיות הפכה לדת אזרחית והייתה תחליף כאשר השתמשה בדבלין של דת והעניקה לתיאום ולמולדת משמעות של קדושה.
המהפכה התעשייתית ותהליכי המודרניזציה במהלך המאה ה-19 - הלאומיות הושפעה לא רק מזרמים רעיוניים כמו ההשכלה והרומנטיקה, אלא גם מתהליכים כלכליים, חברתיים. המהפכה התעשייתית, וההגירה אל הערים (תהליך העיור) שבאה בעקבותיה, שינו את פני החברה והכלכלה במאה ה-19. אלה גרמו להתפוררות המבנה החברתי המסורתי שהתבסס על משפחה גדולה המתגוררת באותו מקום דורות רבים, שינו את פני הערים, וגרמו למשברים. המוני האנשים חיו בערים מנותקים מהטבע ומהקהילה הקטנה והתומכת שאליה הורגלו. אצל רבים התעורר צורך נפשי במוקד הזדהות חדש שייצור קשר ושייכות ביניהם. הלאומיות הייתה "הדבק" שחיבר את מגזרי החברה החדשים והקנה לכולם תרבות משותפת. התפתחויות טכנולוגיות כגון הדפוס, הטלגרף והתחבורה אפשרו את הפצת הרעיון והתרבות הלאומיים לכל שכבות האוכלוסייה.
במאה ה-17 החלה צומחת תנועה חברתית אינטלקטואלית בארצות מערב למרכז אירופה. תנועת ההשכלה העמידה את השאיפה לידע ולהשכלה כמטרה מרכזית בחייו של האדם. מאמיניה חשבו שבאמצעות שכלם יוכלו בני האדם לצבור ידע. כל אדם זכאי לממש את חירותו הטבעית וכל לאום זכאי לחיות חיי חירות במדינה ריבונית ועצמאית.
התנועה הרומנטית:
התנועה הרומנטית נולדה בניגוד לתנועת ההשכלה. התנועה הרומנטית מייצגת את הרגש והלב במקום ההיגיון ואינטלקט בניגוד לתנועת ההשכלה. הם שאפו לגלות את הגעגועים והרגשות של ההמונים בשביל לקבל את תמיכתם.
המהפכה הצרפתית וכיבושי נפוליאון:
אירועי המהפכה הצרפתית ב-1789 נחשבים לגילוי הראשון של הלאומיות המודרנית באירופה. פיזור אספת המעמדות והקמת האסיפה הלאומית מבטאים את ליבה של האומה הצרפתית. סיסמת המהפכה הייתה "חירות, אחווה, שוויון", האסיפה הלאומית ניסחה את הצהרת זכויות האדם והאזרח, הקובעת שבני אדם נולדים ונשארים חופשיים ושווי זכויות. נפוליאון הפיץ את רעיונות המהפכה ושחרר את העמים המשועבדים לסדר הישן. בשטחי שלטון האימפריה החלו להתגבש תנועות לאומיות שנאבקו נגד הכיבוש ולמען העצמאות.
מהפכות אביב העמים 1848:
מרבית המהפכות שהתחוללו בגל מהפכות זו היו מהפכות לאומיות. מנהיגי המהפכות היו אינטלקטואלים-משוררים, מרצים וסטודנטים.
המהפכות דוכאו במהרה אך עצם המאבק הביא השראה לרעיונות הלאומיים.
ירידת כוחות הכנסייה באירופה והחילון:
הכנסייה הקתולית הייתה אוניברסלית במהותה ובשורתה הייתה אחת: נוצרי טוב הוא זה המאמין בעיקרי האמונה הנוצרית ונשמע להוראות הכנסייה. הכנסייה התייחסה אל המאמינים ככלל ללא חלוקה לעמים מסוימים. הכנסייה אסרה על השמעת דעות המנוגדות לסמכות הדתית, דבר שמנע את חופש הביטוי. במאה ה-15 החלה תקופת התחייה וכמה החל תהליך רחב מימדים של חילון בחברה האירופאית. ירידת ההשפעה הדתית הביאה לחיפוש אחר תחליף לדת, הלאומיות הפכה לדת אזרחית והייתה תחליף כאשר השתמשה בדבלין של דת והעניקה לתיאום ולמולדת משמעות של קדושה.
המהפכה התעשייתית ותהליכי המודרניזציה במהלך המאה ה-19 - הלאומיות הושפעה לא רק מזרמים רעיוניים כמו ההשכלה והרומנטיקה, אלא גם מתהליכים כלכליים, חברתיים. המהפכה התעשייתית, וההגירה אל הערים (תהליך העיור) שבאה בעקבותיה, שינו את פני החברה והכלכלה במאה ה-19. אלה גרמו להתפוררות המבנה החברתי המסורתי שהתבסס על משפחה גדולה המתגוררת באותו מקום דורות רבים, שינו את פני הערים, וגרמו למשברים. המוני האנשים חיו בערים מנותקים מהטבע ומהקהילה הקטנה והתומכת שאליה הורגלו. אצל רבים התעורר צורך נפשי במוקד הזדהות חדש שייצור קשר ושייכות ביניהם. הלאומיות הייתה "הדבק" שחיבר את מגזרי החברה החדשים והקנה לכולם תרבות משותפת. התפתחויות טכנולוגיות כגון הדפוס, הטלגרף והתחבורה אפשרו את הפצת הרעיון והתרבות הלאומיים לכל שכבות האוכלוסייה.
אנונימית
באותו הנושא: