לועסת את האוכל ויורקת כדי שאני לא אוסיף קלוריות מיותרות לגוף שלי .

אוי לא זה לא טוב וכן אני חושבת שזאת הפרעה של אכילה

תאכלי. אל תמנעי מעצמך כלום. המטרה שאת צריכה לשאוף אליה היא איזון. לאכול כל מה שאת רוצה רק בכמות הנכונה ובטעם

את מפתחת הפרעות אכילה בבקשה בבקשה תפסיקי ותספרי לאמא שלך או משהו כי את יכולה להגיע למצב נוראי חלילה.
ואחותי תזכרי את יפה בדיוק איך שאת ואל תתני לאף אחד להגיד לך אחרת❤

מה זה באמת חמור?

שואל השאלה:
מה

גם אני עשיתי את זה ומתחרטת והגוף צריך אוכל תאכלי ארוחות מסודרות ואני במקומך הייתי חוזרת לאכול לפני שזה יהיה מסוכן כבר.
נגיד ההתפתחות של הגוף והגובה וחוסר בויטמינים ואפילו הפרעת אכילה וזה מסוכן כל זה בשבילך.
תחזרי לאכול בריא ותעשי ספורט .

הייתי עושה את זה גם, בפעמים הראשונות הייתי אשכרה בולעת מתוך הרגל כמו סתומה

אני עושה את זה גם
ולי יש הפרעות אכילה תבקשי עזרה לפני שזה מדרדר

כן, יש הפרעת אכילה כזאת.
זה בסדר גמור לאכול אוכל לא בריא! ךא צריך לירוק אותו!! תהני מהביסים ותבלעי.
גם האנשים הכי בריאים שיש אוכלים אוכל לא בריא לפעמים, זה טוב לנפש.
אצלי למשל כל יום אני אוכלת פסק זמן או מקופלת או משהו כזה, לפעמים אני גם אוכלת יותר כשיש דברים טעימים בבית.
יש במקופלת/פסק זמן בגג 3 כפיות סוכר, הכמות המומלצת זה בגג 8 כפיות סוכר ליום (בהערכה כללית כזאת), בפירות מסויימים יש יותר סוכר.
ולגבי הקלוריות, אין מה לדאוג. בפסק זמן יש 110 קלוריות.
במקופלת 90 בערך אם אני לא טועה..
את יכולה לשלב את זה ביום יום שלך.
כל עוד את בגירעון קלורי (אוכלת פחות ממה שאת שורפת) את תרזי.
כדי להיות בגירעון קלורי הינה כמה דברים שאת יכולה לעשות:
1. כדי להיות שבעה- הרבה מים, ירקות וחלבונים, לאכול את כל אבות המזון בכל ארוחה.
אז בעצם מה שאת יכולה לעשות, זה להחליף כמה מהכפות של האורז/פסטה/פתיתים/קינואה/קטנייה פחמימתית אחרת... בירקות.
למשל; אם את אוכלת 10 כפות אורז, את יכולה לאכול 5 כפות ולהוסיף סלט בצד.
לגבי אבות המזון- ממליצה לחלק את הצלחת עם קווים דמיוניים. חצי מהצלחת עם ירקות/סלט- (כמה אופציות טעימות; מלפפון, עגבניה, חסה, גמבה, גזר, בטטה, תפוח אדמה...)
חצי שני של הצלחת עם המנת פחמימה (לחם/אורז/קינואה/פסטה...) ומנה של חלבון (בשר, דגים, קטניות עם חלבון...)
2. כדי להגדיל את השריפה הקלורית- ספורט.

שואל השאלה:
אני די הגעתי למצב שאני חושבת שאני לא מסוגלת לא לירוק את זה, זה או לירוק או לא לאכול את אותו הדבר בכלל כי אני מרגישה אשמה ויש לי הרגשה מגעילה כזאת ולמה עדיתי את זה. הגעתי למצב שאני לוקחת חבילה של חמצוצים למשל ומתחילה לבדוק את מספר החמצוצים בחבילה כדי לבדוק כמה קלוריות יש באחד .
ונהייצי אובססיבית לזה אני גם סופרת קלוריות גם אם אני יודעת שאני לא אוכל את זה , זה פשוט ממש מסקרן אותי וזה לא אמור להיות ככה מה אני פאקינג עושה ואין לי מושג מתי בכלל התחלתי לירוק את האוכל אני חושבת שזה כבר שבועיים ככה ואין לי שמץ ממה זה התחיל ומה חשבתי לעצמי.

כל פעם תוסיפי עוד אוכל בלי לירוק, לאט לאט תצאי מזה.
עדיף עכשיו מאשר אחר כל תאמיני לי

זה סימפטום של הפרעות אכילה, ממליצה לקבל טיפול אמיתי ממישהו שמבין בנושא כי פה לא יבינו באמת מה את צריכה

את כן מסוגלת.
אני זוכרת שכשהייתי ביומלדת והייתה פיצה, אמרתי בקול לחברה שלי "אני לא יכולה לאכול פיצה" ובראש שלי השלמתי את המשפט "כי אכלתי כבר פסק זמן".
חברה שלי אמרה לי: "אם אני יכולה לאכול בטח שאת יכולה לאכול" (כי היא במשקל עודף ואני הייתי ממש רזה).
ואז בכיתי ובכיתי, כי ראיתי שהיא אוכלת ואני לא ובאיזשהו מקום הרגשתי פיספוס של החיים והמון רגשות אשם על הפסק זמן שאכלתי.

אחר כך ראיתי שיש הידרדרות במצב הבריאותי שלי והחלטתי לאכול.
הפסקתי להגיד "אני לא יכולה", במקום, אמרתי "אני יכולה גם אם אני לא 100% רוצה".
חלק ממני רצה לאכול בשביל להיות בריאה.
החלק השני רצה לא לאכול בשביל להיות ממש ממש ממש רזה.
בסופו של דבר, הסיבה שאני כאן, חיה ונושמת זה בגלל שהקשבתי יותר לחלק שרצה לאכול.
אם הייתי ממשיכה לא לאכול בסוף הייתי מתה.
במקרה שלך, הצד ההרסני שלך זה זה שאומר לך לירוק.
הצד שרוצה שתיהי בריאה קיים גם בך, אם הוא לא היה קיים לא היית שואלת את השאלה הזאת בכלל ולא היית דואגת.
תקשיבי לצד הזה.
אם תמשיכי לירוק זה יוביל אותך למצבים מאוד גרועים.
אני למשל לא התעלפתי אבל הגעתי למצבים של ללכת להביא מים, בהליכה של כמה מטרים מהחדר למטבח נפלתי על הספה.
אפשר לקרוא לזה "טרום התעלפות" אני מניחה, הייתי נופלת על הריצפה אם לא הייתי מגיעה לספה...
בנוסף לזה, לא קיבלתי מחזור כשהייתי מרעיבה את עצמי, היו לי כאבי ראש, סחרחרות, כאבי בטן, כאבים בעצמות כל יום... קרה לי שבאמצע הליכה רגל אחת שלי נפלה כזה כי היא "התעייפה" המון פעמיים.
יום אחד באתי לבית ספר וילד אמר שאני נראית מסוממת אוקיי? בקושי הלכתי.
עכשין את "רק" יורקת אוכל מתוק.
אבל בעתיק זה יכול להתפתח לעוד המון דברים אחרים ומסוכנים אפילו יותר.
תביני שכמו שמגיע לכולם מתוק, גם לך מגיע.
את יכולה להרזות גם אם תאכלי מלא מלא מתוק!
את לא צריכה להרגיש רע על לאכול מתוק, כולם עושים את זה וגם אנשים שמרזים עושים את זה!
אני יכולה ללמד אותך איך להתמודד עם הרגשות אשמה, אני יכולה לשלוח אותך להמון אנשים (ברשתות החברתיות יוטיוב ואינסתגרם) שדרך התוכן שהם מעלים, יעזור לך להתמודד עם רגשות אשמה, ואז אחרי שהתמודדת, את תוכלי ללמוד איך לאכול במינון נכון ולא יהיה לך צורך לירוק יותר שום דבר!
אם את רוצה שאשלח לך קישורים לחשבונות שלהם תגידי לי.

בבקשה בואי לפרטי אני עוברת אותו דבר