למה כמעט כל פעם שאני מספרת למישהו על המוסיקה שאני אוהבת אומרים שאני שומעת את זה כדי להרגיש "מיוחדת"?מה הקטע של זה?

אני לא רוצה לצאת מתחכמת אבל בביו שלך כתבת gans and roses אבל זה guns and roses

אולי הם מרגישים שאת אומרת את זה רק כדי לצאת מיוחדת או משהו אם את מדברת על סגנונות שהם מאוד לא פופולריים ולא הרבה אוהבים.
אבל עדיף להתעלם.

זה לא נכון לדעתי, את פשוט צריכה להתעלם.
תשמעי את המוזיקה שאת אוהבת, לא משנה מה אומרים וזה מה שחשוב, שאת אוהבת את המוזיקה שאת שומעת

שמעי
זה עניין של בגרות, ואני לא מתכוונת כרונולוגית, אני מתכוונת מנטלית.
יש אנשים שיגידו שבגלל שאני מתלבשת לא לפי המודה, זה כי אני מנסה להיות מיוחדת.
וזה עובד גם על מוזיקה.
רוב העולם הוא עדר, יש סגנון מסויים אז מקשיבים לו, יש אופנה מסויימת אז הולכים לפיה. (ואני לא אומרת כביקורת, אני אומרת כמשהו שעובד כל תקופה, לא רק היום)
וברגע שאת לא הולכת לפי מה שמוכתב, אנשים לא בוגרים במיוחד ייקחו את זה כמרד. כי הם לא רואים אופציה שלא ללכת על מה שמקובל.
ברגע שאת מתבגרת מנטלית, נפתח לך הראש ואת יוצאת מהקופסא, את מבינה שכל אדם הוא שונה, וכל אדם מביע את עצמו בדרך שהוא רוצה. (אני אומרת את אבל אני מתכוונת לכל אותם האנשים שמבקרים).

זה לא קשור בהכרח רק לבגרות, זה תלוי גם בסגנון ואיך אומרים את זה. יש סגנונות שלא נמצאים במיינסטרים אבל הם לא נתפסים בתור משהו יותר מדי חריג. מצד שאני אם מישהו בא ואומר שהוא מקשיב למוזיקה שהיא מאוד נדירה ושונה וממש אנדרגראונד שרק עשרה אנשים בכל העולם אוהבים זה הגיוני שיחשבו שהוא מנסה להראות שיש לו טעם מיוחד ו'שונה'. אבל רוב המקרים הם לא כאלה.

^נכון, אבל אני לא דיברתי על מקרים שבהם האדם אשכרה באמת מנסה להיות מיוחד. אני דיברתי על מתי שהסביבה הופכת אותו ל"מיוחד" בכוח.
לדעתי, כשהסביבה מתנהגת כך, זה נובע נטו מחוסר בגרות או יהירות, במצב הטוב. במצב הרע, זה להיות בן אדם שיותר מידי תקוע בקופסא והולך אחרי העדר. או לא יודעת מה, בכל אופן זה יהיה שלילי.

תתעלמי

כל הזמן אומרים לי שאני מנסה להיות מישהי שאני לא או שאני צריכה להפסיק לנסות להיות שונה מכולם בגלל המוסיקה שאני שומעת, זה באמת מטומטם.

שואל השאלה:
אוי תודה רבה שאמרת לי ,אני אתקן
וזה בסדר לפעמים יש לי טעויות בגלל שיש לי דיסלקציה
זה לא קשור...