אתם גם הרגשתם כאילו אין לכם חברים ואתם כל היום בבית לא מנצלים ונהנים מהחיים כמו שהייתם רוצים??

כן כל יום, לרוב מדבר עם חברי האינטרנטים, שהם בתכלס דיי חברים הכי טובים מבחינתי, אז כן ככה

בעיקרון אני עדיין מרגישה בערך ככה, אני פשוט מתמודדת עם זה הרבה יותר טוב מהסיבה ששיניתי כמה דברים בחשיבה שלי, ומצאתי תחביב שממלא אותי.
הבנתי שאני לא יכולה להיות תלויה באנשים אחרים, כי אם זה יקרה אני לא אגיע לשום מקום.
תנצלי את הזמן שלך איך שאת רוצה, תעשי לך סדר יום שבסוף יום תרגישי שבאמת ניצלת את היום ותרגישי טוב יותר עם עצמך.
תמצאי תחביבים, תצאי החוצה אפילו סתם להליכות זה לפעמים משפר מצב רוח.
את יכולה לעשות דברים קטנים גם, כמו לקרוא ספר או לעשות ספורט- כל דבר שייתן לך משמעות גדולה יותר עד שתרגישי טוב.
מה שעזר לי זה מתי שקיבלתי את המצב, לקחתי אותו לידיים שלי ולא התלוננתי עליו יותר.
בהצלחה, אני מאמינה שתצאי מהמצב הזה בקרוב

אני גם ככה, אבל רק שאצלי הבדידות לא כל כך מפריעה ולמעשה, אני מרגיש שאני פחות נהנה כשאני ליד אנשים מאשר כשאני עם עצמי. אני אחד שדי מסתדר לבד ומבחינתי אני מצליח לנצל את החיים יופי גם בלי להיפגש עם אנשים כל הזמן, כך שאני לא כל כך מעוניין לשנות את המצב.
אך אם את כן מציע לך לנסות להתחיל להתחבר לאנשים ולא להתבייש מהם או לפחד מהם, הביישנות הזאת מונעת ממך להיפתח לאנשים.

שואל השאלה:
אבל ברגע שאני מתגברת על הביישנות הם לא משתפים איתי פעולה ואז זה מוריד אותי יותר אז הכוח של הדחייה כביכול מוריד לי את המוטיבציה

להתגבר על ביישנות זה לא קל, וגם אני מתמודדת עם זה עדיין כל יום מחדש.
גם אם את מקבלת דחייה, אל תוותרי.
זה לא אומר שהבן אדם הבא ידחה אותך, זה רק יחזק אותך וילמד אותך לפעמים הבאות.
אני מבינה שזה לא נעים, אבל תנסי לקחת את זה למקום טטב יותר מאשר רע

הבנתי.
אז נסי שלא לתת לזה להוריד אותך, תחשבי שאנשים שלא משתפים איתך פעולה כשאת מנסה להתחבר אליהם כנראה מתביישים גם כן או שלא יודעים איך להגיב, אבל נסי להיות יותר מהצד שיוזם את השיחה ואת ההיכרות, אל תפחדי מזה, הרי ממה כבר יש לך לפחד? מה הדבר הכי גרוע שיקרה? מי שתדברי איתו לא יהיה מעוניין? so what?
אז תעברי הלאה, תעברי לאדם הבא... אני בטוח שתמצאי מישהו שתוכלי להתחבר אליו :)
בהצלחה!